חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • מי הזיז את האפליקציה שלי? תהליך הניטור העצמי בטיפולים פסיכולוגיים

מי הזיז את האפליקציה שלי? תהליך הניטור העצמי בטיפולים פסיכולוגיים

פורסם על ידי אלון בר

ניטור עצמי הוא כלי טיפולי אשר מטרתו להעריך באופן רציף סימפטומים או התנהגויות. הניטור העצמי מזוהה בעיקר עם הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, אך בשנים האחרונות הפך השימוש בו לנפוץ יותר גם בגישות טיפוליות נוספות. המאמר הנוכחי מבקש לבחון את הטכניקה המקורית של ניטור עצמי באמצעות רישום של יומן. זאת ועוד, יוצג בו שימוש חדשני באפליקציות מתקדמות ועזרים טכנולוגיים לניטור עצמי.

ניטור עצמי בפסיכותרפיה: כמה ולמה?

ניטור עצמי (Self Monitoring) הוא רישום רציף של התנהגויות וסימפטומים שונים, המתבצע במקביל וכחלק מטיפול פסיכולוגי. הגישה הטיפולית המזוהה ביותר עם טכניקת הניטור העצמי היא ה-CBT אך בעקבותיה, ניתן לראות שימושים דומים בגישות חדשות יותר שהושפעו ממנה, כגון EMDR בגרסותיו השונות (Shapiro, 2018), הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT; Pederson, 2015) ועוד. כיוון דומה של ניטור עצמי ניתן לראות אף מחוץ לעולם הטיפול הפסיכולוגי, בגישת ה-Quantified self ההולכת ומפתחת בחברה המערבית, אשר עוסקת בהעצמה אישית וטוענת שניטור עצמי (גופני ונפשי) משפר את התובנה והתפקוד של היחיד.

ניטור עצמי יכול להיעשות באמצעות שאלונים מובנים ייעודיים (כגון, שאלוני סימפטומים) או באמצעות מדידה של תחושה סובייקטיבית (כגון, תחושת הדיכאון הסובייקטיבית בכל יום/שעה). הפרט (2011) מציע שניטור עצמי בטיפול קוגניטיבי – התנהגותי, משמש הן בתהליך הערכה והן ככלי טיפולי; הניטור העצמי מאפשר "לזהות קשר ותוכן של מחשבות, התנהגויות, תחושות פיזיולוגיות ורגשות הקשורים להפרעה, ומאפשר לעקוב אחר שינויים". בנוסף, הניטור העצמי משמש כלי טיפולי בכך שהוא משפר מודעות ומסייע בניהול טוב יותר של הרגשות וההתנהגויות.

גישה זו גורסת למעשה כי לא די בשאלה כללית בתחילת המפגש, כגון "איך עבר לך השבוע?", אלא יש צורך ברישום ותיעוד רציף וממוקד. כך לדוגמא, נבקש מהמטופל לבצע רישום תדיר של רמת הדיכאון שלו במהלך שבוע שלם, אחת לשעתיים, או של מספר התפרצויות הזעם והטריגרים השונים שהביאו אותו לכך, שביעות רצון מהטיפול, איכות הקשר הטיפולי ועוד. אלה יתועדו לרוב באמצעות שאלונים ייעודיים המסייעים למטפל ולמטופל להתמקד בסימפטומים מסוימים (למשל, שאלון דיכאון, שאלון חרדה מצבית, וכו') או באספקטים שונים של התהליך הטיפולי (למשל, חוזק הברית הטיפולית; להרחבה על גישות שונות לניטור עצמי מבוסס שאלונים, ראו:Evans et al., 2000; Lambert, 2013).

הבה נדגים את הדברים מתוך דוגמא טיפולית שתלווה אותנו לאורך המאמר (לצורך שמירת חיסיון המטופלים, תיאור המקרה וצילומי המסך של האפליקציות, הינם דמיוניים אך נבנו על בסיס ניסיון קליני דומה):

ראובן, בן 28, פנה לטיפול על רקע דיכאון. לדבריו, הדיכאון התחיל אחרי שפוטר מהעבודה אבל נראה לו שהוא פוטר מהעבודה כי "לא היה לי מצב רוח, איחרתי הרבה והתעצבנתי כשאמרו לי על זה משהו". לאחר תהליך הערכה קצר, המטפל הציע להתחיל בעבודה התנהגותית (אקטיבציה התנהגותית). כחלק מכך, המטפל ביקש מראובן שימדוד במהלך השבוע, בכל שעתיים, את מצב רוחו והפעילות שאותה עשה במהלך זמן זה. לצורך כך, ראובן מקבל יומן שבועי לניטור עצמי (ראה תרשים 1), אותו הוא מתבקש להביא לפגישה הבאה.


תרשים 1 – דף לניטור עצמי של רמת דיכאון: שם:___________ תאריך:____________

רשום את הפעילויות שאתה עושה בכל שעה, במילה או שתיים: לדוגמא: "שינה", "ארוחת בוקר", ליד כל פעילות רשום את רמת הדיכאון (0-100). כמו-כן, ציין בסופו של היום את הערכתך לגבי רמת הדיכאון היומית אותה חווית.

כפי שניתן לראות, מדובר ביומן שבועי בסיסי, בכל שעתיים המטופל נדרש לרשום את הפעולה ומצב הרוח. טבלה דומה, ניתן לבנות עבור כל סימפטום או התנהגות מטרה רלוונטית.

כעבור שבוע, ראובן חזר למפגש טיפולי. הוא תיאר כי במהלך הרישום, הוא גילה שכאשר הוא במצב רוח רע, הוא נוטה להתבודד, אינו עונה לטלפונים וצופה לבד בסרטים. אחרי שערך את הרישום, הוא הבין שההתנהגות הזו אינה טובה עבורו. דבר נוסף שהוא גילה על עצמו היה דווקא כי הוא אינו מדוכא כל הזמן. למעשה, במשך יומיים הוא הרגיש די טוב. כאשר סיים ראובן לתאר את יעילות הניטור העצמי והתובנות שעלו לו במהלך השבוע, ביקש ממנו המטפל לראות את היומן שמילא. "אה... שכחתי להביא את הדף", הוא אמר בחיוך מתנצל.

כאמור, ניטור עצמי הוא כלי חשוב, הן לאיסוף מידע והן למעקב ושיפור התובנה. לאורך השנים, ניטור עצמי בוצע באמצעות נייר ועיפרון. עם זאת, אנו מגלים שוב ושוב כי מטופלים רבים מתקשים בכך, מסיבות שונות ומגוונות, כגון קשיים קוגניטיביים (בפרט במטופלים עם קשיים בתפקודים ניהוליים כגון: קשב, ארגון והנעה עצמית), קשיים רגשיים (יחסי העברה, קושי לתת אמון במטפל או בטיפול), קושי תרבותי (התרגלות לטיפול מבוסס-קשר וקושי לעבור למסגרת טיפול ממוקד ואקטיבי), ועוד. כמו-כן, ראוי לציין כי אחד הסימפטומים השכיחים של הפרעות חרדה ודיכאון הוא קשיי קשב וזיכרון, כך שהשכחה של יומן הניטור העצמי (כפי שקרה לראובן) אינה מעידה בהכרח על אופיו הספציפי של המטופל, ואף לא על "התנגדות" לטיפול, כפי שמטפלים רבים נוטים לטעון במצבים אלה. על רקע חשיבות הניטור העצמי מחד, והקשיים הנלווים לכך מאידך, נראה ששימוש באמצעים טכנולוגיים עשוי להוות פתרון יעיל למצב.

אפליקציות לניטור עצמי: לא רק מצב רוח


ישנן אפליקציות רבות למדידת מצב רוח; חיפוש של המילים "Mood Diary" בחנות האפליקציות של גוגל או אפל מעלה עשרות תוצאות. במאמר זה אסקור שתיים מהן, וזאת על בסיס סקר השוק ביצעתי והניסיון האישי שלי בקליניקה (אין לי כל אינטרס מסחרי בפרסום מוצרים אלה או דומיהם).

(Daylio (Mood Tracker and Micro Diary 


דייליו היא אפליקציה מוצלחת ביותר לניטור מצב-רוח: היא חסכונית, ומאפשרת לבצע את הפעולה הרצויה במינימום דרישות. לאחר רישום בסיסי לשירות (חינמי, יש לציין), האפליקציה מאפשרת לאדם לתאר את מצב רוחו לפי שעה ולפי תאריך (תרשים 2). הצבעים השונים מייצגים מצבי רוח שונים: אפור- מצב רוח רע מאד, כחול- מצב רוח רע, סגול – בסדר, ואילו ירוק – טוב מאד. מעבר לכך, היא מאפשרת לתעד את העשייה שליוותה את מצב הרוח בצורה קלה, באמצעות בחירת פעילות מתוך רשימה של פעילויות נפוצות (תרשים 3). ניתן כמובן להוסיף פעילויות חדשות לרשימה, בהתאם לסדר היום של המשתמש הספציפי, ובכך לגשת אליהן בקלות בכל יום.

אחד מיתרונותיה הבולטים של Daylio הוא היכולת לתכנת מספר התראות במהלך היום, המזכירות למטופל לתעד באופן רציף את מצב רוחו. הגרסה החינמית מאפשרת עד שתי תזכורות ביום, כך שבשעה שנקבעה, תופיע חלונית על מסך הסמארטפון ותבקש מהמטופל לתעד את מצב רוחו ופעילותו בהווה. מניסיוני, יש חשיבות גדולה מאד לתזכורות; בלעדיהן, מטופלים רבים שוכחים לבצע את הניטור העצמי, ובכך חזרנו לאותה הבעיה הנלווית לניטור עם נייר ועיפרון. נוכחתי לגלות כי עדיף לקבוע תזכורת אחת בסוף היום. וכן תזכורת נוספת בשעות הרלוונטיות לפעולות מסוימות או לסימפטומים אותם אנו מבקשים למדוד. לדוגמא, כדאי יהיה לקבוע תזכורת בשעות הבוקר עבור מטופל שמתאר כי מצב רוחו רע במיוחד לאחר הקימה מהשינה. יחד עם זאת, כאשר אנו רוצים מדידה רציפה ואינטנסיבית (יותר מ-2 תזכורות ביום), כדאי לרכוש את הגרסה בתשלום (19.90 ₪ בעלות חד פעמית). מעבר לתיעוד מצב הרוח והפעילות, יכולים המטופלים (וגם המטפלים שלהם) לעקוב ממבט-על על הדיווחים לאורך השבוע, החודש או התקופה בה הזינו את המידע לאפליקציה.

חסרונה העיקרי של דייליו הוא השפה; האפליקציה זמינה כיום באנגלית (ובשפות נוספות), אך לא בעברית. עם זאת, ניתן דרך פונקציית הגדרות לשנות ולערוך את המלל בעברית. עניין זה לא יפריע למרבית המטופלים, בין היתר, כיוון שמרבית המידע מוצג בצורה לא מילולית (באמצעות אייקונים), אך יש לקחת בחשבון כי הדבר עשוי להוות מכשול עבור אחרים.

מספר שבועות לאחר השימוש באפליקציה ובמקביל לטיפול, ראובן החל לעבוד במקום חדש. במפגש השבועי, המטפל בחר להסתכל על האפליקציה במבט על-חודשי, כלומר, איך נראה החודש האחרון של ראובן (תרשים 4).

תרשים 4 – תרשים חודשי של מצב הרוח. הצבעים השונים, מייצגים את מצבי הרוח השונים (ימים ללא צבע הם ימים שבהם לא בוצע דיווח).

הסתכלות מהירה על השבועות האחרונים, אפשרה למטפל ולראובן לראות התחלה של שינוי. למעשה, בשבוע וחצי האחרונים, ראובן לא דיווח על אף יום עם מצב רוח רע (צבע אפור או כחול). יתר על כן, בשבוע האחרון, הוא החל לדווח על מצב רוח טוב (מסומן בירוק). מעבר מהיר למסך אחר, הראה שישנו קשר בין פעולות מסוימות למצב רוח, כפי שניתן לראות בתרשים 5:

כפי שניתן לראות, ישנן מספר פעילויות שנקשרו אצל ראובן למצב רוח טוב – עבודה, חברים וספורט. אף שהדברים הללו לא הפתיעו את ראובן, הם חיזקו לו תחושות של הבנה ושליטה על מצבו, ובכך עזרו לשפר את מצב רוחו.
עיקרון זה של הבנת הקשרים בין התנהגות למצב הרוח מהווה אבן בסיס בכל הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים, ובפרט בטיפול בדיכאון, המלווה בקשיי תפקוד התנהגותיים (להרחבה, ראו: אדיס ומרטל, 2004).

ניטור עצמי סובייקטיבי: הכרחי אך לא מספיק


על אף היתרונות והחשיבות הגדולה בבדיקה רציפה של מציאות חייו של המטופל, ישנן מגבלות וקשיים אשר עשויים לפגוע משמעותית בהצלחת ההתערבות. ראשית, לכל אדם ישנן "נקודות עיוורון" או הטיות קוגניטיביות המשפיעות על דיווחיו, ועל אחת כמה וכמה במקרה של מטופלים בעלי מודעות עצמית נמוכה, קושי ברפלקטיביות או בקרב הסובלים הפרעה נפשית משמעותית. כך לדוגמא, מטופל דכאוני החווה יומיים קשים, עשוי לומר: "כל השבוע היה נורא, החיים שלי נוראיים". בכיוון ההפוך, גם מנגנוני הגנה שונים משפיעים על המודעות הסובייקטיבית של האדם, כך שהוא עשוי שלא לחוש במתח או בכאב הנפשי שנוצר בתוכו. לעיתים, הוא יחווה אותם רק בסיום סיטואציה מעוררת רגשית או כאשר העוצמה תחצה סף גבוה יותר.

זאת ועוד, יש לזכור כי דיווח עצמי דורש להיות במצב המאפשר דיווח; אדם צריך להיות פנוי או עירני בכדי לדווח על חווייתו. במקרה של ראובן, מצב רוחו השתפר עם מציאת העבודה והטיפול. יחד עם זאת, בימים האחרונים, עקב עומס בעבודה, ראובן החליט להתעלם מהתראות האפליקציה למילוי מצב הרוח ולתעד נתונים רק בשעות הערב. ניטור המתבצע בפער זמנים מהפעולה עצמה עשוי להביא להטיות שונות שיפגעו בדיוק הדיווחים; למשל, ייתכן כי בסוף היום מצב רוחו של ראובן הושפע מאירוע ספציפי, מעייפות וכו', מה שעשוי "לצבוע" באור מסוים את הנתונים של כל השעות שקדמו לכך. נציין שזו גם הסיבה ששאלה כללית בתחילת מפגש, כגון "מה שלומך?", אינה מאפשרת לקבל תיאור ממצה של השבוע שעבר על המטופל.

קושי נוסף בניטור עצמי סובייקטיבי קשור ביכולת הדיווח על מצב הרוח ופעולותינו בהקשר של שינה. מטפלים רבים, בפרט בגישה הדינאמית, נוטים להימנע מהתייחסות קונקרטית לתחום השינה (חריג בהקשר זה, קשור בדרך כלל רק בהתייחסות לחלומות). יחד עם זאת, גם מטפלים התנהגותיים ממעטים להתייחס לתחום השינה, אולי משום שלכאורה, בשינה לא מתרחשים אירועים רלוונטיים לטיפול (אין מחשבות, התנהגויות או רגשות; חריג בהקשר זה קשור במצבים בהם הפרעות שינה הן מוקד הטיפול). עם זאת, מחקרים רבים מהשנים האחרונות (למשל, Baglioni et al., 2016), מצביעים על קשר משמעותי ביותר בין שינה למצב פיזי ונפשי. יתר על כן, ניתן לראות מעגלים שליליים רבים בין שינה ובריאות נפשית. לדוגמא, הפרעות שונות, כגון חרדה ודיכאון, מוחמרות כתוצאה מקשיי שינה אך בו בזמן הן גם גורמות לקשיי שינה. לכן, ניטור של תהליכים הקשורים בשינה הוא חיוני ביותר, ועשוי לשפוך אור על תהליכים נרחבים וקריטיים לבריאות הנפשית של המטופל.

לא עוצרים בסמאטרפון: שעון מבוסס ביופידבק


בשנים האחרונות, הולך ומתגבר השימוש ב"טכנולוגיה לבישה" (Wearable Technology). טכנולוגיה זו משמשת למדידה בתחומים שונים, בתחום הרפואה (ניטור רמת סוכר, קצב לב ועוד), בתחום הספורט (דופק במאמץ, מד צעדים ועוד). לאחרונה הגיעה הבשורה גם לעולם הפסיכולוגיה, אשר התנסה בשימוש ראשוני במדדי ביופידבק הקשורים בבריאות נפשית, השתנות קצב הלב (HRV) ורמת הזעה כפי שנמדדת על ידי מוליכות עורית חשמלית (GSR). השעונים החכמים מהווים את עיקר השוק בתחום זה, אך לא רק (להרחבה על המוצרים השונים, ראו: Peake et al., 2018). בסקירה הנוכחית, נבחן את שעון ה-"Vivosmart 3" של חברת Garmin. הבחירה בשעון זה נעשתה על בסיס סקר שוק שערכתי, וניסיון של מספר חודשים בשימוש קליני עם השעון (אני מציע לרכוש שעון לקליניקה ולהשאילו למטופלים למספר שבועות, רק לאחריהם יחליטו אם ברצונם לרכוש שעון באופן עצמאי. מצב זה מאפשר למנוע מהמטופל רכישה מיותרת שעשויה לפגוע באמון במטפל).

חברת Garmin הינה חברה מובילה בתחום שעוני הספורט. השעון שלה דומה מאוד במראהו לשעוני הספורט שאנחנו מכירים, והוא אכן מספק מדדי ספורט רבים כגון דופק, צעדים, מרחק יומי וכו'. יחד עם זאת, הוא מציג שתי פונקציות חדשות ורלוונטיות מאד לבריאות הנפש: מדידת רמת לחץ באמצעות מדד HRV רציף, ומדידת תפקודי שינה (משך שלבי השינה השונים וכלל השינה). שני המדדים הללו מתקבלים על בסיס חיישנים לתנועה וקצב לב, המתורגמים באמצעות אלגוריתמים ייעודיים. עם זאת, נציין עוד כי בשונה ממרבית מכשירי הביופידבק המקובלים, המידע המתקבל מהשעון אינו מיידי (ישנו חיווי על רמת HRV כל מספר דקות) ולכן ניתן לקבל בו נתונים ממבט-על, אך לא נתונים רציפים ומיידים (כדוגמת גרף המשתנה באופן מיידי). בכדי לקבל נתוני HRV, יש ללבוש את השעון באופן רציף, כולל במהלך השינה בלילה. השעון ניתן לרכישה באמזון בעלות של כ-70$ + משלוח (מחיר זול משמעותית יחסית לציוד ביופידבק סטנדרטי). הנתונים מוצגים על גבי השעון בתצוגה מינימלית, ובאופן רחב ובהיר יותר באפליקציה התואמת.

בטרם נפתח בהצגת הנתונים שמספק שעון ייחודי זה, חשוב לציין ארבע הערות ואזהרות חשובות.

ראשית, בדומה לכל טיפול או התערבות שאנו מציעים למטופלינו, חשוב שנכיר את הכלי הטיפולי היטב. לכן, מומלץ בחום כי לפני השימוש הקליני, יתנסה המטפל/ת במוצר למשך תקופה. אמנם השימוש בו אינו דורשים ידע טכנולוגי משמעותי (כיוון שהוא מיועד לציבור הרחב) אך בכדי לייעץ למטופל ספציפי במהלך מפגש טיפולי, נדרש מעט ניסיון קודם. שנית ובהתייחס ספציפית לשעון ה-Vivosmart 3, המשוואה HRV=Stress עליה הוא מתבסס אינה מדויקת (וזאת בלשון המעטה...); HRV הינו מדד המופק מעיבוד נתונים של קצב פעימות הלב, אשר אינן אחידות במשכן (כלומר, כאשר אנו אומרים כי נבדק הוא בעל דופק של 60 פעימות בדקה, אין פירושו שכל פעימה נמשכת שניה). אם כן, HRV בודק את היחס בין משך הפעימות השונות. ככל שמשך הפעימות השונות דומה וקוהרנטי, כך המדד תקין יותר, דבר שנמצא בקשר משמעותי עם רמת הסטרס של האדם. יחד עם זאת, ישנם גורמים נוספים המשפיעים עליו כגון רמת HRV מולדת, הפרעות לב שונות, דפוס נשימתי והפרעות נשימה ועוד. לכן, יש להיזהר בפירוש הנתונים המופקים מהשעון, ולשלבם עם מדדי ביופידבק אחרים, כגון GSR, טמפרטורה וכו'. בדומה לכלל ההתערבויות מתחום הביופידבק, עבודה יסודית דורשת בניית פרופיל פסיכו פיזיולוגי רחב של המטופל, וזאת בכדי לאתר את המדדים הגופניים הרלוונטיים ולהתייחס אליהם כמטרות ההתערבות הטיפולית (להרחבה בנושא, ראו: Khazan, 2013).

בנוסף, נכון להיום, החולשה המרכזית של שעוני הביופידבק קשורה ברמת דיוק ואמינות נתונים בעייתית. HRV מופק, בדרך כלל, על ידי מדידת דופק פריפריאלי (באמצעות סנסורים על האצבעות) ובמהלך מנוחה. בשונה מכך, השעון עושה שימוש בשורש כף היד ותוך כדי פעילות חופשית של הנבדק. מאפיינים אלה פוגעים משמעותית בדיוק הנתונים המתקבלים (למאמר סקירה ביקורתי ונרחב בנושא, ראו: Peake et al., 2018). סביר שבשנים הקרובות, עם התקדמות הטכנולוגיה, נראה שעונים מדויקים יותר, בין היתר באמצעות שילוב ומדידה של מספר מדדי ביופידבק. מוצרי קצה טכנולוגיים עכשוויים אכן הולכים בכיוון זה. ראו לדוגמא את טבעת הביופידבק (ouraring.com), המשתמשת במדדי ביופידבק הנלקחים מהאצבע, ונותנת בנוסף למדד HRV ושינה גם מדדי טמפרטורה.

אזהרה אחרונה וחשובה שכדאי להתייחס אליה, קשורה בכך שעבור מטופלים מסוימים, ניטור עצמי רציף עשוי לייצר תחושה שלילית. בפרט, עלינו לשים לב לכך בקרב מטופלים חרדתיים, אובססיביים או בעלי נטייה להתמכרות למסכים. שימוש ממושך בניטור עצמי רציף עשוי לייצר תחושת הצפה רגשית וקושי בויסות התנהגותי, כגון בדיקה חוזרת של השעון. במצבים אלו, ניתן להשתמש בשעון לתקופה קצרה או לעבור לשימוש בטכניקות אחרות.

אז מה עושים עם כל כך הרבה מידע?

ישנו משהו מפתיע ביכולת לקבל נתונים התנהגותיים ורגשיים על פני כל שעות היממה. כמו כן, במידה ורמת ה-HRV שמדד השעון גבוהה, תשלח למטופל תזכורת לתרגול נשימות לפי קצב מוגדר מראש. מדהים, לא? בואו נחזור לראובן:

ראובן, כזכור, החל לעבוד ומרגיש יותר טוב. יחד עם זאת, הוא מדווח על קשיי שינה ורמת מתח גבוהה. לאור הישגי הטיפול המהירים והאמון בטיפול ובמטפל, הוא החליט לרכוש את שעון הביופידבק (תרשים 6 מציגים את רמת המתח של ראובן במונחי HRV, כפי שנמדדה על ידי השעון במהלך יומיים).

תרשים 6 - רמת המתח במונחי HRV (רמת מתח נמוכה)

בחלק העליון של התרשים (דיאגרמת פאי), ניתן לראות את פילוח רמות המתח בשעות במהלך היממה (מקראת נתונים נמצאת למעלה מימין). בחלק התחתון של התרשים (דיאגרמת עמודות), ציר ה-X מייצג את השעה ביממה וציר ה-Y מייצג את רמת המתח (כל 25 יחידות, מייצגות עליה ברמת המתח: מנוחה, נמוך, בינוני, גבוה). ניתן לראות את רמת המתח הנמוכה במהלך שנת הלילה (עמודות כחולות) ולאחריה רמת מתח גבוהה (עמודות כתומות) לאורך שעות היום.

במהלך הפגישה בדקנו יחד את רמות המתח כפי שנמדדו ביום שבו ראובן הלך לעבודתו החדשה (תרשים 7). ראובן שמח לראות שבהמשך לתחושה שלו, העבודה החדשה מספקת לו סביבה רגועה התורמת לשיפור במצב הרוח.

תרשים 6 - רמת המתח במונחי HRV (רמת מתח גבוהה)

ניתוח נוסף של הנתונים שמדד השעון, בהתייחס לדפוסי השינה הראה שבלילה, לפני מפגש משפחתי מתוכנן, נצפתה ירידה במצב רוחו של ראובן. הוא ישן מעט ובאיכות גרועה יחסית. ראובן נזכר שהוא התקשה מאד להירדם בגלל הלחץ מהמפגש הצפוי (תרשים 8). החלק העליון (דיאגרמת פאי) מציג את הפרופורציה של שלבי השינה ואילו החלק התחתון (דיאגרמת עמודות), מציג את שלבי השינה השונים (מיוצגים בצבעים וגבהים שונים (ציר Y), ביחס לציר הזמן (ציר X).

תרשים 8 – משך ואיכות השינה

במהלך שיחה על הנתונים, ניתן היה לראות שראובן גם התעורר מספר פעמים במהלך הלילה (מסומן בורוד ובעמודה גבוהה וצרה). ראובן והמטפל העלו את ההשערה שמיעוט שעות השינה (6.25 שעות בלילה) ביחס לנורמה שלו (כ-7.5 שעות בלילה ממוצע, לפי מדידת השעון), ייתכן ופגעה גם היא ביכולת הויסות הרגשי ובמצב הרוח. לכן, סיכמנו כי נמשיך לעקוב אחרי דפוסי השינה, ונבצע התערבות רלוונטית סביב השינה במידה והמצב יימשך.

סיכום ומחשבות לעתיד

העלייה הדרמטית בתחלואה הנפשית במדינות המפותחות, כמו גם במדינות מתפתחות הנחשפות לתרבות המערב, מלמדת בין היתר על ההשפעה השלילית של אורח החיים המערבי על בריאות הנפש. גורמים תרבותיים שהוזכרו בהקשר זה, הם הנטייה לאינדיבידואליזם ואובדן מעגלי תמיכה חברתיים, היחלשות התא המשפחתי, רמת שאיפות גבוהה ועומסים נפשיים נלווים. בהקשר זה, דומה שלטכנולוגיות החדשות ישנו פוטנציאל משמעותי, הן בתמיכה בטיפול פסיכולוגי והן בשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן נפשית לאורך זמן – גורם משמעותי ביותר במניעה והגנה בפני תחלואה נפשית. הדור הבא של מוצרים טכנולוגיים שיצא לשוק בשנים הקרובות צפוי להציג מוצרים שנבנו במיוחד לשימוש בסטינג הטיפולי, אשר יידעו לנטר מדדים נוספים ולבצע אנליזות רלוונטיות רבות לתחומינו. חשבו לדוגמא על תובנות לשיפור הבריאות הנפשית שיוצגו בפנינו:

אפליקציה: "בכל פעם שאת ברחוב ויצמן, מצב הרוח שלך משתפר"
משתמשת: "כן, כאן גר חבר שלי שאני אוהבת".
אפליקציה: "שמנו לב שכאשר את ישנה פחות מ-7 שעות בלילה, מצב הרוח שלך יורד"
משתמשת: "תודה, אשתדל לישון יותר".
אפליקציה: "שמנו לב שבכל יום שלישי, מצב הרוח שלך משתפר".
משתמש: "לא ידעתי עד כמה משמעותית לי קבוצת ההליכה שקבעתי בשלישי בבוקר, אנסה להשתלב בעוד קבוצות".
אפליקציה: "שמנו לב שלא יצאת מהבית במשך יומיים"
משתמש: "נראה לי שאני שוב נכנס לדיכאון, אתקשר לקבוע פגישת מעקב אצל הפסיכיאטר שלי".

ראוי לציין כי בדומה לכל שינוי טכנולוגי מהפכני, ניתן לחשוב גם על חסרונות אפשריים של השינוי. לדוגמא, שימוש של גופים מסחריים לקידום אינטרסים כלכליים שלהם. נסו לדמיין את גוגל או פייסבוק מפתחות שעון ביופידבק ומשווקות אותו במחיר מוזל, תוך שימוש במידע האישי המתקבל, לאינטרסים מסחריים. לדוגמא, פרסומות מבוססות מצב רוח. האם חיוב עתידי של עובדים בתאגידי ענק, לענוד שעון כזה המחובר ישירות למשאבי האנוש, נשמע דמיוני לחלוטין? ומה לגבי האפליקציה הזו (pplkpr.com), לבחירת חברים על בסיס מדדי ביופידבק? (להרחבה על הסיכונים בשילוב שבין אינטרסים מסחריים ומידע פסיכופיזיולוגי, ראו: הררי, 2018).

העתיד כבר כמעט כאן. השעונים הנוכחיים עדיין אינם מדויקים והשימוש בהם מצומצם. יחד עם זאת, סביר שבשנים הקרובות נראה מוצרים טכנולוגיים עתידיים שידעו להציע כלים מדויקים יותר, לא רק כתמיכה לטיפולים פסיכולוגיים, אלא גם לעזרה עצמית, הן באמצעות התרעות מדויקות על שינוי מצב הרוח והן באמצעות כלי עזר, כגון תרגול נשימות, דמיון מודרך או פרשנויות מבוססות AI.

ביבליוגרפיה


אדיס, א. ומרטל, מ. (2004). להתגבר על דיכאון צעד אחר צעד. הוצאת אח: קרית ביאליק.

הפרט, י. (2011). יסודות הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. בתוך: צ. מרום, א. גלבוע-שכטמן, נ. מור וי. מאיירס (עורכים), טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים, תל אביב: דיונון, עמ' 111-93.

הררי, י.נ. (2018). 21 מחשבות על המאה ה 21. דביר: תל אביב.

Baglioni C, Nanovska S, Regen (2016). Sleep and Mental Disorders: A Meta-Analysis of Polysomnographic Research.. Psychological bulletin;142(9):969-990.

Chris Evans, John Mellor-Clark, Frank Margison, Michael Barkham, Kerry Audin, Janice Connell, Graeme McGrath (2000) CORE: Clinical Outcomes in Routine Evaluation, Journal of Mental Health, 9:3, 247-255, DOI: 10.1080/jmh.9.3.247.255

Lambert M.J. (2013) The efficacy and effectiveness of psychotherapy. In: Lambert M. J., editor: Handbook of Psychotherapy and Behavior Change. 6th ed. Hoboken, NJ: Wiley.

Pederson, L. (2015). Dialectical Behavior Therapy: A Contemporary Guide for Practitioners. Wiley & Blackwell: UK.

Peake, J., Kerr, G., Sullivan, J. (2018). A Critical Review of Consumer Wearables, Mobile Applications, and Equipment for Providing Biofeedback, Monitoring Stress, and Sleep in Physically Active Populations. Frontiers in Psysiology, 28 June 2018.

Shapiro, F. (2018). Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR) Therapy, Third Edition: Basic Principles, Protocols, and Procedures. Guilford Press: New York.

Waters, F., Chiu, V., Atkinson, A., Blom, J. D. (2018). Severe Sleep Deprivation Causes Hallucinations and a Gradual Progression Toward Psychosis With Increasing Time. Frontiers in Psychiatry.