חיפוש

בין יום הזיכרון ליום העצמאות : החיים כדיאלקטיקה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה, גיליון 19/19

בין יום הזיכרון ליום העצמאות : החיים כדיאלקטיקה
סיקור הכנס "האב המת: מהרצח הממשי למטאפורי" של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו | שכול ואבלות הורית – מודל הסתגלות מחדש | בין מושיע לקרבן: תנודות בעמדה הטיפולית של המטפל בפוסט טראומה מורכבת |  סקירת מערכת: שנדור פרנצי ובלבול השפות בין המבוגרים לילד


בין יום הזיכרון ליום העצמאות : החיים כדיאלקטיקה

יש משהו בלתי נתפס וייחודי באופן בו נכרכים יחד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות איבה יחד עם יום העצמאות, מדי שנה בארץ. יש שרואים בחיבור הזה אקט מתבקש, אשר מצליח לגלם את הניגודיות והמורכבות של המציאות הישראלית. אחרים רואים בו צורך כפייתי, כמעט פוסט-טראומתי, לקדש את המאבק לחירות באמצעות האובדן. ייתכן שקיומם של שני הקצוות הללו, אשר מושכים בכיוונים מנוגדים, הם הדרך היחידה בה החברה הישראלית מצליחה ליישב את הסתירה הזו. ניתן לומר שהבחירה להצמיד את שני הימים זה לזה, היא בחירה דיאלקטית שמייצרת תנועה בין שתי עמדות, זו הכואבת וזו השמחה. בגיליון הנוכחי בחרנו להביא מאמרים אשר נוגעים בצורות שונות בשאלת הדיאלקטיקה והמתח שהיא מייצרת.


נפתח עם סקירת הכנס השנתי של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, 'האב המת': מהרצח הממשי למטאפורי. בהרצאות השונות בכנס חזרו ועלו מושגים של כוחות אשר מייצרים ביניהם קו תפר עדין ומתח דיאלקטי. כך למשל פרופ' רוזין ג'וזף-פרלברג, התייחסה למושג הנוכחות אל מול מושג ההיעדרות כמו גם למושג הפנטזיה אל מול מושג המציאות. בהרצאה אחרת, איה זיידל התייחסה ל'יש' מול 'אין' בראי המיניות הנשית.


נמשיך עם המאמר שכול ואבלות הורית – מודל הסתגלות מחדש מאת ד"ר הניה שנון-קליין. המאמר מציג התבוננות מעמיקה על תהליך האבלות ההורית, שבישראל נקשר במיוחד במעמד המשפחות השכולות. בין המאפיינים השונים שמציעה ד"ר שנון-קליין במודל ההסתגלות מחדש, ניתן מקום מכובד לדיאלקטיקה בין מה שהיא מכנה 'צעדים פנימה' ו'צעדים החוצה' בתהליך האבל של ההורה.


מאמר נוסף אשר מתייחס לנושא הוא בין מושיע לקרבן: תנודות בעמדה הטיפולית של המטפל בפוסט טראומה מורכבת מאת ד"ר שרון זיו ביימן ורועי טרגן. במאמר מוצג טיפול בנערה שעברה התעללות מינית ואובחנה כסובלת מפוסט טראומה מורכבת. הכותבים מתמקדים במרכזיותן של תנודות בעמדה הטיפולית של המטפל לאורך הטיפול, בין עמדה מגינה ושומרת לבין עמדה מחזקת ומכירה בכוחות, כמו גם לתנועה בין עמדת מושיע לעמדת קורבן ולצורך באינטגרציה בין העמדות השונות.


נסיים עם סקירת המערכת "שנדור פרנצי ובלבול השפות בין המבוגרים לילד", אשר סוקרת את פועלו וכתיבתו הפסיכואנליטית של שנדור פרנצי. בין היתר, המאמר מתייחס למערכת היחסים בין פרנצי לפרויד, שללא ספק עיצבה את עבודתם של השניים. בהקשר הדיאלקטי ניתן להגיד כי רעיון "המסך החלק" של פרויד ורעיון "האנליזה ההדדית" של פרנצי, ואף שני ההוגים עצמם, למעשה מייצגים שני קצוות ביניהם הפס