ד"ר רוחמה גוסינסקי
שלושים שנות מחקר הצביעו באופן עקבי על כך שרבים ממקרי הרצח של בנות זוג מתרחשים על רקע כוונת הפרידה של האישה מן הגבר. ההסברים השונים שהוצעו להבנת התופעה, שותפים להנחה כי רצח בת הזוג מונע מתוך קנאה מינית ורכושנות גברית אשר משקפת את תפיסת הזכאות והרשאה לשליטת הגבר על מה שנתפס כשלו. אך בעוד המחקרים חוזרים ומאוששים את הקשר שבין פרידה לבין רצח, רק מעט מאוד נעשה כדי להבין את משמעות כוונת הפרידה עבור רוצחי נשותיהם ואת תפיסות המציאות אשר עשויות להסביר משמעות זו. המאמר הנוכחי מבוסס על ממצאיו של מחקר (גוסינסקי, 2002) שביקש לבחון את המשמעויות המיוחסות לרצח נשים מנקודת מבטם של הרוצחים עצמם. במסגרת המחקר, הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם 18 גברים אשר נשפטו על רצח (15) או נסיון לרצח (3) של בנות זוגם ומרצים את עונשם בבתי סוהר שונים ברחבי הארץ. הראיונות הוקלטו ותומללו, וניתוח הנתונים נעשה על פי מסורת הגישה הפנומנולוגית. שיטת הניתוח, אשר התבססה על עקרונות המחקר האיכותני, אפשרה את זיהוי של תמות משותפות לנחקרים, עיבוד המשמעויות השונות וחילוץ המהות המאחדת אותן. חלקו הראשון של המאמר יבחן את מהותו הייחודית של רצח ביחסים אינטימיים, ויציג את ההסברים שהוצעו לתופעה זו בספרות, וחלקו השני יעסוק בשאלה כיצד יש להבין רצח נשים על פי ממצאי המחקר הנוכחי.
מתוך: בן זאב, א., וגוסינסקי ר. (2008). בשם האהבה: האידיאולוגיה הרומנטית וקרבנותיה. כנרת, זמורה ביתן.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
