חיפוש

זה לא נגמר זה רק הסוף: מחשבות על פרידה וסיום טיפול

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 8/20

מה הוא סיום טיפול טוב דיו? | מחשבות על סיום טיפול | להיפרד בשלום | טרנספרנס לאחר הטיפול



דומה כי תהליכי פרידה וסיום בטיפול הם מן התהליכים המאתגרים ביותר, הן עבור המטפל והן עבור המטופל. גישות קלאסיות, הנשענות על תפיסתו של פרויד, יטענו כי יש לסיים את הטיפול כאשר האגו של המטופל מגשר בהצלחה על הקונפליקט בין האיד לבין הסופר אגו. מטפלים קלייניאנים ,לעומת זאת, יטענו כי הסיום אפשרי כאשר ישנה הפחתה בפיצול שעושה המטופל בין דימוי המטפל הרודפני לדימוי המטפל האידאלי. אחרים, בהשראתו של פרנצי, יציעו כי יש להמתין לשלב בו המטופל לא זקוק עוד לטיפול ולאפשר 'סיום טבעי'. אם כן, על אף שזכה הנושא למגוון רחב של התייחסויות, נראה כי אין מוסכמה אחת באשר לתזמון ולאופן בו יש לסיים תהליך טיפולי. בכדי להפנות זרקור אל נושא חידתי וחשוב זה, בגיליון הנוכחי בחרנו לרכז מאמרים והרצאות אשר מרחיבים את החשיבה הטיפולית אודות פרידה וסיום.

נפתח עם תקציר מאמרו של גלן גבארד, מה הוא סיום טיפול טוב דיו?. במאמר מקיף ומרתק זה, נוגע גבארד במיתוס של 'Happy Ending' ומציע כי מטפלים ומטופלים רבים, שוגים להאמין כי סיום הטיפול משמעותו הסרת הסימפטומים. מתוך דיון מעמיק בנושא הסיום, גבארד קורא למטפלים להתנער מן המיתוס ולכבד את האופן בו כל מטופל בוחר לסיים, תוך ביטוי בלתי נשלט של האובייקטים המופנמים שלו.   

נמשיך עם הרצאתה המצוינת של פרופ' הדס ויסמן מיום העיון "מתיאוריה לפרקטיקה, למחקר ובחזרה", שקיים מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. פרופ' ויסמן הביאה מחשבות על סיום טיפול והציעה נקודת מבט מחקרית-קלינית אודות חוויית הסיום, יחסה לתיאוריית ההתקשרות ומשמעותה בתהליכי התפתחותו של הפסיכותרפיסט. 

נמשיך עם מאמר מלווה בפרק לקריאה מתוך ספרן של ד"ר רוני סולן ושולה מודן, "להיפרד בשלום". במסגרת המאמר, מציגות המחברות את חוויית הפרידה כחוויה מכוננת בחיי הנפש, אשר מהווה מישור מרכזי במערכות יחסים ובטיפול. הפרק "עולם חדש" הנלווה למאמר, בוחן את נושא 'טקסי הפרידה' המונחלים לנו בילדותינו ואת האופן בו אלו מלווים אותנו בבגרות ומעצבים את חיינו. 

נסיים עם תקציר מאמרו של מרטין ס. ברגמן אודות מקומו של הטרנספרנס לאחר הטיפול. במאמר זה, ברגמן מבקש לערער על ההנחה הפרוידיאנית כי פתרון נוירוזת ההעברה מהווה את נקודת סיום הטיפול. הוא מציע, כי מטופלים רבים ממשיכים לאהוב את מטפליהם גם לאחר סיום הטיפול, וכי דימוי המטפל המופנם ממשיך לעבור בנפשם טרנספורמציות רבות.