חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • עולם חדש: פרק מתוך הספר להיפרד בשלום מאת ד"ר רוני סולן ושולה מודן

עולם חדש: פרק מתוך הספר להיפרד בשלום מאת ד"ר רוני סולן ושולה מודן

פורסם על ידי ד"ר רוני סולן ושולה מודן

הפרק "עולם חדש" מתוך הספר "להיפרד בשלום: תהליכי פרידה מכוננים מילדות ולאורך החיים" מובא באדיבות הוצאת מודן והמחברות.

הספר "להיפרד בשלום" מעלה נושא רגשי טעון המוכר לכולנו ובמיוחד לנו המטפלים. נושא הפרידה בתהליך הטיפולי (בין מטפל למטופל) ובעיקר בסופו של תהליך טיפולי הינו אחד מהנושאים החשובים ביותר בעינינו. פרידה בדרך כלל מהולה בכאב הכרוך בסיום של התקשרות מיטיבה, או אפילו בסיום התקשרות כעוסה שלא הגיעה לכלל התפייסות. פרידה קשורה באובדן, באובדן אובייקט, או באובדן שליטה על מי הנפרד מאיתנו, בפחד שישכח אותנו, או בחרדת נטישה. אך כאשר הפרידה משולבת בהתכוננות לקראתה, בקודים קבועים של פרידה, ברגשות ביטחון בשותפות בין הנפרדים שחוו יחד חוויות של אינטימיות והתקרבות, מסוגלים הנפרדים לברך איש את רעהו בברכת הדרך, לחוש שליטה בפרידה ולפנות איש לדרכו, תוך אמון שכל אחד מהם ישמור בתוככי נפרדותו (בזיכרון ובדמיון) את הרגשות הקשורים בשותפות של 'יחד' אשר יאפשרו את ההתקשרות הבאה.

הפרידה היא הכוח המניע את חיינו, תהליך מכונן להתקשרויות שלאחריה כוח צמיחה. בכל דקה אנחנו נפרדים מהדקה הקודמת וחווים את המעבר אל הדקה הבאה; בכל לילה אנו נפרדים מהיום שהיה ופוגשים ביום החדש, כל הליכה לשירותים היא פרידה מחלק מתוצרי הגוף שלנו ואחריה התמלאות מחדש; אנחנו נפרדים מספר טוב שקראנו, מהנעליים האהובות שלנו שהתבלו וחדשות תבואנה במקומן, משיער ראשנו כשאנחנו מסתפרים, מתגלחים או מתקרחים, נפרדים מציפורנינו שגדלות ונגזזות; בכל בוקר אנחנו נפרדים מבני המשפחה, ואחרי הצהריים אנו שבים ונפגשים עימם; וכמובן, הפרידה הקשה מכול, הפרידה מיקירינו שנפטרו, שאנו שומרים בדבקות את זכרם בתוכנו.

תהליכי הפרידה וההתקשרות שלנו כילדים וכבוגרים נתמכים בזיכרונות מהילדות המהדהדים בתוכנו - זיכרונות של קרבה שאחריהם באה פרידה, שהשאירו עקבות נעימים או נעימים פחות, סיפור שלעיתים עולה ומהדהד והוא טבוע ונוכח בנו. הזיכרון שפורץ החוצה בכל פעם בדרך אחרת, מלווה אותנו גם במפגש וגם בפרידה מהילדים שלנו ומבן או בת זוג. זהו נרטיב שיכול להופיע בצורת חלום, או בהתנהגות החוזרת על עצמה מבלי שאנו מודעים לכך. לכן הבאנו בספר שלל של חוויות פרידה בילדות החל מהלידה, דרך פרידה מיניקה ומחיתולים, פרידה לגן ועד הפרידה הקשה מכל עם פטירתו של מי מיקירנו. תיארנו פרידות קשות עד טראומטיות, חרדת נטישה וגם פרידות מכוננות. עיבדנו את חשיבות הפרידה המכוננת להתפתחות הרגשית, להתקשרות עם האחר ולעיצוב הייחודיות. בדרך זו הספר מאפשר לכל אחד לחזור ולהיזכר בשלל הפרידות שחווה, מאפשר לנו כהורים ובני זוג להתוודע לזיכרון הרגשי הלא-מודע הטבוע בנו, והמהדהד בתוכנו לאורך החיים. הספר מפגיש עם תהליכים חיוניים שלנו, השכיחים בכל משפחה, לעיתים נסתרים בתוכנו, שחלקם מעוררי קשיים ובחלקם תהליכים מכוננים אשר תרמו לעיצוב הייחודיות שלנו. הספר עוסק בנושא ספציפי השזור לאורך חיינו כחוט השני - פרידה והתקשרות, שהן בסיס התפתחותנו וחלק ממעשה הטבע.

הספר מפנה את תשומת הלב אל מקומות בחיינו, שבהם התקשינו בפרידה, אל החששות שכולנו סוחבים איתנו, במודע או שלא במודע, ומבלי דעת מעבירים אותם לילדינו. הספר מצביע על כללים חשובים בפרידה מכוננת כמו הכנה לקראת הפרידה, קודים קבועים לקראת פרידה כמו "בי, בי", להתראות, חיבוק ונשיקה ומתי נתראה שוב וכדומה. כל זאת, כדי שנכיר גם בנפרדות של הילד, של ההורה או בין בני הזוג שבטיפולינו ונאפשר להם התמודדות מכוננת עם פרידות למיניהן, שנאפשר להם להתקשר ולהיפרד תוך שכל אחד שומר על העצמי האמיתי שלו כנפרד וייחודי[ הכולל אין ספור של חוויות התקשרות עם האחר ושייכות יחד לאחר.

והנה דוגמא קטנה מספרו של עמוס עוז על הקושי בפרידה: "כעסתי עליה שהסתלקה בלי להיפרד, בלי חיבוק, בלי מילת הסבר... חוק קבוע היה אצלנו, מי שהולך מודיע תמיד לאן הוא הולך ולכמה זמן ומתי ישוב... אם אמי עזבה אותי ככה, בלי להביט לאחור, הלוא זהו ודאי סימן שאף פעם היא לא אהבה אותי... לנטוש זה לבגוד. …רק כעבור שנה או שנתיים... התחלתי לחשוב אט־אט לפעמים גם עליה" (עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ' 247-246).

על המחברות - רוני סולן ושולה מודן

ד"ר רוני סולן היא פסיכואנלטיקאית, פסיכולוגית קלינית, מרצה, מחברת הספר "חידת הילדות" (מודן 2007) ו-
"The Enigma of Childhood" (קארנק 2016).

שולה מודן מוכרת מספריה הרבים, בהם "ליאור בכה כשאמא הלכה", "איפה גברת זרת", "בישולה" והרומן "מסיבה לילדות טובות".

לקריאת הפרק עולם חדש מתוך הספר להיפרד בשלום לחצו כאן