צוות בטיפולנט
אנשי מקצוע העובדים עם הורים לילדים ומתבגרים נתקלים פעמים רבות בסוגיות, מאבקים וחוסר הבנה הנוגעים לשימוש בפייסבוק וברשתות חברתיות דומות. מחקרים מנסים לבחון באופן שיטתי את השפעות השימוש בטכנולוגיות אלו וממליצים כיצד לכוון הורים לניהול נכון של השימוש של ילדיהם ברשתות החברתיות.
"ילדים אשר הוריהם אינם שואלים אותם לגבי פעילותם האינטרנטית הם פחות בריאים, יותר נרקסיסטיים ובעלי הישגים נמוכים יותר מילדים שהוריהם מגבילים את פעילותם הטכנולוגית", טען פרופ' רוזן בכנס איגוד הפסיכולוגים האמריקאי 2011. במחקרו, שעסק בהשפעת פייסבוק וטכנולוגיות דומות על הבריאות והרווחה של צעירים בתקופתנו, רוזן מצא כי סטודנטים שהשתמשו באופן אינטנסיבי יותר בפייסבוק לאורך היום נטו יותר להפרעות נפשיות ומחלות פיסיות וציוניהם היו נמוכים בהשווה לסטודנטים אשר השתמשו פחות במדיה האינטרנטית.
"ילדים צעירים", אומר רוזן, "מתייחסים לטכנולוגיה כפי שאנו מתייחסים לאוויר. זה לא 'כלי' עבורם, הם ישנים איתה, מתעוררים איתה, היא חלק מעולמם".
במאמר שטרם פורסם בחן רוזן תוך כמה זמן למידה מתבוננים תלמידים וסטודנטים בפייסבוק או שולחים הודעת טקסט. הוא מצא כי ציוניהם של תלמידים וסטודנטים שדילגו בין לימודיהם למחשב היו נמוכים משל אלו שפנו למחשב רק עם סיום הלימודים: אפילו ציוניהם של תלמידים שבדקו את הפייסבוק רק פעם אחת במהלך תצפית של חמש עשרה דקות היו נמוכים בצורה משמעותית.
במחקר אחר שנערך ב-2009 רוזן ערך סקר בקרב 1,000 הורים בנוגע למשך הפעילות האינטרנטית של ילדיהם, הרגלי האכילה שלהם, הפעילות הספורטיבית, הבריאות הנפשית והפיסית ושימוש בטכנולוגיות אחרות, כמשחקי מחשב. גם לאחר התחשבות במשתנים דמוגרפיים, הרגלי אכילה ותרגול גופני, נמצאה השפעה בריאותית משמעותית לשימוש ברשתות החברתיות: ילדים שהשתמשו בהן יותר דיווחו על יותר ימי מחלה, דיכאון והפרעות התנהגות בבית הספר. במחקר ביקורת אשר התמקד בהשפעות המדיה על הבריאות הנפשית בחן רוזן האם שימוש בפייסבוק ורשתות דומות יוכל לנבא סימפטומים של הפרעות אישיות. ממצאיו מצביעים על קורלציה בין שימוש תדיר בפייסבוק לנרקסיזם בקרב מתבגרים, ועל קורלציה בין השימוש בפייסבוק לבין מגוון הפרעות וביניהן נרקיסיזם, אישיות אנטי סוציאלית, הפרעה בי פולארית והפרעת אישיות גבולית בקרב בוגרים צעירים.
למרות ממצאים אלו טוען רוזן, חובב פייסבוק בפני עצמו, כי הוא מאמין באספקטים החיוביים של המדיה החברתית על צעירים. ב-2011 הוא וקולגות נוספים מצאו כי בוגרים צעירים אשר בילו יותר זמן בפייסבוק הפגינו יותר "אמפתיה וירטואלית" לחבריהם הוירטואלים, וכי אמפתיה וירטואלי ניבאה גם יותר אמפתיה בחיים האמיתיים.
סגנון ההורות הוא שעושה את ההבדל בין שימוש יתר לשימוש אפקטיבי בפייסבוק, טוען רוזן. במחקר מ-2008 הוא מצא כי כאשר הורים השתמשו בסגנון סמכותי וקבעו חוקים וגבולות לשימוש באינטרנט, לצד שיחה ישירה על תוצאות שליליות- הילדים נטו לשימוש מתום בפייסבוק והיו בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר ופחות נטייה לדיכאון ביחס לילדים אשר השתמשו באינטרנט באופן חופשי.
"אנחנו לא יכולים לסמוך על ילדינו באופן מלא אבל גם לא לעקוב אחרי פעילותם האינטרנטית ב-100% באמצעות חסימות והגנות טכנולוגיות. על ההורים להעריך את פעילותם של ילדיהם ברשתות החברתיות ולדון בהסרת תכנים וקשרים עם אנשים בעיתיים. הורים גם צריכים להיות ערים לטרנדים טכנולוגיים חדשים כדי לשמוע ולשמור על קשר חי עם ילדיהם.
Facebook: friend or foe? Chamberlin, J. Monitor on psychology, October 2011, Vol 42, No. 9
