צוות בטיפולנט
Imber-Black פותחת את מאמרה משנת 2003 סודות של נשים בטיפול (Women's secrets in therapy) בהצעה להתבוננות בסודות של נשים מפרספקטיבה רחבה שמעבר לאישה עצמה, יחסיה האינטימיים ותפקידה כאם, בת, בת זוג וכן הלאה. היא מציעה להתבונן בבחירותיהן של נשים מה לומר ומה לא בהקשר פוליטי או היסטורי.
לטענתה, סודות רבים מערבים יחסי כוחות בלתי שוויוניים. בעלי הכוח חשים פעמים רבות כי זכותם להסתיר אינפורמציה בעוד שמעוטי הכוח חשים כי הם כפויים לשתוק. בהתאם, גברים עשויים להרגיש זכאים להסתיר אינפורמציה כדי לשמר כוח ושליטה בעוד שנשים, שהן בעלות פחות כוח, עשויות לשמור סודות כדי להגן על מעמד הגבר או להגן על עצמם מענישה בעקבות חשיפת הסוד. מגדר, מעמד חברתי, גזע, דת ומוצא אתני מעצבים את מה שמושתק, מוסתר או הופך לטאבו בחייהן של נשים ומשפחותיהן, ובמאמר זה Imber-Black מציעה מספר דוגמאות לכוחות אלו ולאופן בו הם באים לידי ביטוי בפסיכותרפיה.
עד לתקופה האחרונה נשים רבות הסתירו סודות הנוגעים להתעללות פיסית ומינית שעברו. גם כיום כאשר הנושא נגיש יותר, נשים רבות מסתירות את היותן מוכות על ידי בני זוגן או שבנותיהן נפגעות מינית על ידי האב. ברחבי העולם, נשים רבות זוכות לגינוי והאשמה כאשר הן מתלוננות על אונס ועל כן מעדיפות לשמור אותו בסוד. מקור השמירה על סודות אלו הוא בהנחה אשר החלה להיות מאותגרת רק בעשורים האחרונים, לפיה האישה והילדים שייכים לגבר. בהתאם, Imber-Black מציעה כי נשים רבות שומרות על סודות, ובפרט על סודות הנוגעים לפגיעות מיניות שעברו, מתוך חש לגינוי ואובדן ערכן, בעוד שגברים שומרים על סודות כדי שלא לחשוף את פגיעותם ולפגוע בעמדת הכוח שלהם.
כרבע מאה לאחר התעוררותה של תנועה הנשים, גברים רבים עדיין מסתירים מנשותיהם סודות הנוגעים לכסף אותם הם מגדירים כ"נושאים פרטיים". כמו כן, גברים רבים מסתירים נושאים הנחשבים ל"לא גבריים" כחוסר ביטחון בתחום התעסוקתי, כישלונות וחוסר יכולת בתחומים שונים.
Imber-Black מתארת כיצד גברים חווים לא פעם נושאים אלו כ"פרטיים", אך מזהים במסגרת הטיפול הזוגי כי אילו בנות זוגם היו מסתירות נושאים אלו, היו חווים אותם כ"סודות". הטשטוש בין ה"פרטי" ל"סודי" מסייע בשמירה על פערי הכוחות למרות ש-Imber-Black מציעה הבחנה ברורה לפיה סודות מתייחסים לאינפורמציה אשר משפיעה על חיי האחר (למשל, המצב הכספי האמיתי) בעוד שנושאים פרטיים של ממש אינם נוטים להיות בלעי השפעה על האחר.
לא פעם סודות מתקיימים בין האדם לבין עצמו. שימור סודות אלו מצריך שיתוף פעולה של אחרים בסביבתו החברתית של האדם. דוגמה קלאסית היא הפרעת אכילה "סודית" אשר מהווה כביכול סוד אינדיבידואלי, אך מצריכה שיתוף פעולה סביבתי שיטתי. כדוגמה, Imber-Black מתארת עבודה טיפולית עם בני זוג צעירים אשר שמרו על חזות זוגית "מושלמת" והרמונית אשר התקיימה במקביל להפרעת אכילה קשה של האישה. על אף שהאנורקסיה שלה, אשר פרצה סביב לחץ משפחתי לירידה במשקל לקראת החתונה, ניכרה לעין- הנושא לא דובר ישירות והתקיים כ"סוד" ששמרה הן מפני עצמה והן מפני משפחתה. רק בעזרת עבודה עדינה אשר אפשרה להעלות את הנושא על פני השטח, בת הזוג החלה לתאר תחושה של אובדן בתוך מערכת היחסים, ואובדן קשר עם רצונותיה ושאיפותיה אשר הצטמצמו לרצון להיות רזה. האנורקסיה נשמרה כסוד מפני עצמה, אשר נתמך על ידי בני משפחתה, החברה בה חיה והאמונה הכללית של כולם לגבי מי היא האישה ה"טובה".
Imber-Black מתארת כי בעבודה עם יחידים, זוגת ומשפחות המתמודדים עם סודות משמעותיים, היא מקפידה לבחון את ההקשרים המרובים המערכתיים והבין אישיים בהם נוצרו. החלטות לגבי יצירת, שמירת ופתיחת סוד נמצאים באחריותו של הפרט אך מוגבלות או מתאפשרות על ידי הקשרים סוציו-פוליטיים, מאורעות היסטוריים, משפחות המקור, המשפחה העכשווית והרשתות החברתיות אליהן הפרט משתייך. באופן ספציפי, היא בוחנת כיצד דפוסים מגדריים האופייניים לתרבותו של המטופל משפיעים על הסוד. היא מתארת כי פעמים רבות פתיחת הסוד מהווה את השלב הראשון ביצירת מרחב לעבודה טיפולית משמעותית אשר מאפשרת למטופלת להשתחרר מכבלי השתיקה והסודיות ולהתחיל להתמודד עם הנושאים הרגשיים המעסיקים אותה.
Women's secrets in therapy. Feminist family therapy: Empowerment in social context.By Imber-Black, Evan. Silverstein, Louise B. (Ed); Goodrich, Thelma Jean (Ed), (2003). Feminist family therapy: Empowerment in social context. Psychology of women book series., (pp. 189-198). Washington, DC, US: American Psychological Association, xix, 393 pp.
