צוות בטיפולנט
הקיום האנושי כולל בתוכו באופן טבעי התמודדות עם סבל. אנחנו נולדים לתוך עולם שהמוות הוא הוודאות היחידה בו, ונאלצים להתמודד עם ידיעת מותנו ואי היכולת להיאחז בדבר, שהרי טבע העולם הוא השתנות מתמדת. המפגש עם סבל יכול לאפשר לנו להתפתח ולצמוח, ובמובן רב הוא דרוש לתהליך האבל ההכרחי לחיים בעלי משמעות. עם זאת, יש מצבים בהם התמודדות עם סבל היא קשה מנשוא, במיוחד בחשיפה למצבים מבעיתים גופנית ונפשית כמו אירועים טראומטיים. בגיליון זה נביא בפניכם מקבץ של מאמרים מעוררי מחשבה על המפגש של מטופלים ומטפלים עם סבל וחוויות טראומטיות.
למה מתכוונים כשאומרים בימינו "טראומה" או "פוסט טראומה"? האם כל חוויה טראומטית דינה פתולוגיה? בסרטון המעניין שלהם, פרופ' חיים עומר ונחי אלון (2017), משוחחים ביניהם על מושג הטראומה כפי שמופיע בתרבות של ימינו ומתוך ניסיונם הקליני. השניים מתייחסים לנטייה הרווחת לפתלוגיזציה של הסבל, ומדגישים דווקא את האפשרות להפכו למקור לטרנספורמציה ולצמיחה. מאיר עיניים ומומלץ!
מה מאפשר למפגש עם חוויות בעלות פוטנציאל טראומטי להוות קרקע להתפתחות, על אף הקושי והאתגר שהן מציבות? בסיכום המערכת למאמרם של טדסי ומקנלי (2011), מבואר מושג הצמיחה הפוסט-טראומטית, ומפורטות ההתערבויות הפסיכולוגיות, שיכולות לסייע ללוחמים להתמודד עם החוויות הקשות לאחר השתתפות בקרב, ולהגביר את הסיכוי להפוך את החוויה לתומכת התפתחות ולא מעכבת.
כמטפלים, אנו נחשפים כחלק מעבודתנו לסבל של מטופלינו. זהו תפקידנו - להיות שם בשבילם ולסייע להם להתמודד עם החוויות המורכבות של הקיום, ועם זאת, אנו והמרחב הטיפולי מושפעים מכך באופנים שונים. מה מתעורר בנפשו ובגופו של המטפל באנשים שנושאים בנפשם חוויות טראומטיות? ובאיזה אופן הוא יכול להציע את עצמו כדי לסייע למטופל?
בסקירתן של אור ב. שמש ואריאלה גרין מיסק (2017) את יום-העיון המרתק - המפגש האינטרסובייקטיבי עם אזור הטראומה – יש מידע חשוב למטפלים על האופן בו נוכחות מותאמת של המטפל (לרבות שמירה על עמדה של אי-ידיעה ועבודה עם אנאקטמנט), יכולה להתמיר את המרחב הדיסוציאטיבי, המאפיין עבודה עם אנשים שחוו טראומות, לבעל פוטנציאל ריפוי, וליצור תנועה בתוך הקיפאון. יום-העיון התקיים במכון מפרשים, וכלל את הרצאותיהם של ד"ר דני לוי, ד"ר בעז שלגי, גב' עדית ניר.
ולסיום, נפנה את תשומת הלב לעצמנו, ונשאל - מה עלינו לעשות כמטפלים כאשר אנו מטלטלים במודע ושלא-במודע מהחשיפה החוזרת לחוויות טראומטיות של מטופלינו? במאמרו החשוב - עם אילו מצבי משבר עשויים אנשי טיפול להתמודד בעבודתם? - רני לוי (2018) דן במצבים בהם מטפלים חווים קשיים ומשבר בעבודתם, ומסביר על מושגים רלוונטים מהספרות המקצועית כמו: שחיקה מקצועית, טראומטיזציה משנית, טראומטיזציה עקיפה ותשישות החמלה. לוי מתייחס גם לחשיבות של המטפל לטפל בגופו ובנפשו כחלק מאחריותו המקצועית. פרק שלם בנושא זה פרי עטו של לוי מופיע בספר החדש - למצוא מקום לנפש: אבני יסוד בעבודה סוציאלי פסיכודינמית -בעריכת ד"ר רוני אלפנדרי ובהוצאת כרמל.
