תפריט נגישות

מי צריך טיפול פסיכודינמי בעבודה סוציאלית? פרק מהספר: למצוא מקום לנפש

צוות בטיפולנט

"להתגעגע
הוא לחלום
על החדר
שבו אתה נמצא
חולם"

חדרים, מאת: אשר זנו [בעקבות גסטון באשלר]

הטיפול הפסיכודינמי, ככל טיפול נפשי, מתחיל בחדר. חדר, בו שניים (לפחות) נפגשים. חדר בו המטפל מקשיב בקשב מרחף, בנוכחות עמוקה, לכל מה שנאמר ולא-נאמר. חדר בו המטפל יכול לחלום את המטופל - בתחילה כרסיס חלום שברירי, ואז כחלום צלול, כך שהמטופל בתורו יכול להתחיל לחלום את עצמו, ליצור וליצוק מעצמו לעולם.

האם החלום מתהווה באופן שונה כאשר מדובר בחדר בקליניקה פרטית או במרפאה ציבורית? בבית חולים, במרפאת קופת חולים, בשירותי הרווחה או בפנימייה? ומהו דינו של החדר בבית הסוהר - אילו חלומות יכולים להיוולד מאחורי סורג ובריח? ומה תפקידו של המטפל בטיפול הפסיכודינמי בחדרים השונים?

חדר הוא התשתית הקונקרטית הראשונית להתהוות סימבולית. 

כיצד יכול המטפל ליצור לעצמו, למטופל ולמה שביניהם - מרחב פיזי ונפשי - כזה שיאפשר מקום למודע וללא מודע, לתנועה מתוככי הלב אל בין הלבבות, להירקמות יחסי "שם ואז" ב"כאן ועכשיו"? כל זאת, בתוך הבליל המפעפע של התרבות, המסמן את הגוף והנפש בתצורתו? כיצד מתרגמים את אומנות הריפוי בדיבור למתודה ברורה בלי להפכה למערכת סגורה?

שאלות אלו ואחרות מכוננות את הספר "למצוא מקום לנפש - אבני יסוד בעבודה סוציאלית פסיכודינמית". הספר, שיצא בהוצאת כרמל בסיוע בית הספר לעבודה סוציאלית וקרן שניצר של אוניברסיטת בר אילן, מונה 12 פרקים, שנכתבו על ידי עובדים סוציאליים בכירים בישראל, לרבות הקדמה ואחרית-דבר. 

נביא בפניכם את ההקדמה לספר, שנכתבה על ידי ד"ר רוני אלפנדרי - עובד סוציאלי קליני, המלמד באוניברסיטת בר-אילן - אשר ערך את הספר וגם שזר בו שני פרקים מעניינים וחשובים פרי עטו. ההקדמה, מאירת העיניים, יוצקת את הרציונל לכתיבת הספר, כמו גם מתארת את תוכנו העשיר והחשוב.

ונזכיר, שלא משנה באיזה חדר אתם מטפלים, חדרי הלב די דומים אצל כולנו בסופו של דבר.

לסקירת השקת הספר