חיפוש

כלים לזמנים כלכליים קשים- מ-1929 ועד היום

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

המשבר הכלכלי אשר מביא לפיטורין ואובדן חסכונות בהיקף נרחב משפיע באופן טבעי גם על היבטים פסיכולוגיים ובין אישיים. מאחר וארה"ב התמודדה בעבר עם משברים כלכליים קשים, מאפשרים נתונים מחקריים שנאספו לאורך השנים ללמוד על השפעות המשבר הצפויות ועל אמצעים להתמודדות עמו.

מחקר אורך בו נבחנו השפעות המשבר הכלכלי של שנות ה-80 על 500 אמריקאים הצביע על תהליך מורכב של 'ספירלה יורדת': הירידה בהכנסות הביאה ללחץ אשר נבע מחוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות כלכליות בסיסיות והתלבטות לגבי מעבר דירה או מעבר למגורים משותפים עם משפחה אחרת. ככל שנמשכו הקשיים הכלכליים גברה מצוקת ההורים אשר התבטאה בדיכאון, חרדה, עצבנות, כעסים ועוד, אשר בסופו של דבר הביאו לבלבול וקשיים משפחתיים. באופן טבעי קשיים אלו השפיעו גם על הילדים במשפחה ונמצא כי השפעות אלו נותרו משמעותיות גם בטווח הרחוק בהיבטים פסיכולוגיים, חברתיים ואקדמיים. לדוגמא, ילדים שזכו לפחות תמיכה ממשפחותיהם נטו ליותר קשיי התנהגות ונשירה מבתי הספר ובבגרותם החזיקו במשרות פחות יוקרתיות ורווחיות. ממצאים אלו שוחזרו במספר מחקרים דומים.

באופן כללי, אנשים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות מגיבים באופן דומה למשבר כלכלי בלתי צפוי, אך אנשים ומשפחות מסויימים עשויים להפגע במיוחד מאובדן ההכנסה. כך, למשל, אנשים בעלי נטייה ומועדות לדיכאון נמצאים בסיכון כפול לפתח הפרעות נפשיות בתקופות משבר כלכלי.

לעומת זאת, אנשים בעלי רשת תמיכה חברתית חזקה מתמודדים טוב יותר בתקופות משבר, וכך גם אלו שאינם מאשימים את עצמם באובדן מקום עבודתם. כמו כן, נמצא כי משפחות בהן ההורים הדגישו את חשיבות התא המשפחתי ודאגו לשמר דפוסי תקשורת תקינים הושפעו מהמשבר באופן פחות דרמטי וכך גם ילדיהם: ממצאים מחקריים הצביעו על כך שעיקר סבלם של ילדים בתקופת משבר כלכלי נבע מכעסים ועצבנות של הוריהם ולאו דווקא מהיעדר הרכוש.

בשנת 1981 נוסתה בארה"ב התערבות טיפולית קצרה אשר התמקדה במיומנויות חיפוש עבודה, מיומנויות השתתפות בראיונות וטכניקות פתרון בעיות. התערבות זו תרמה הן להתמודדות עם הלחצים הנובעים מתקופת חיפוש העבודה והן למציאת עבודה: המשתתפים בתוכנית מצאו עבודה מהר יותר, השתלבו בעבודות מכניסות יותר וסבלו מפחות מצוקה ודיכאון מקבוצת הביקורת אשר קיבלה את פרטי התוכנית בכתב.

בהתאם לתוצאות אלו, הדגיש עורך המחקר (Price, 1981) את יעילותן הרבה של תוכניות מניעה בהשוואה לטיפולים מאוחרים בהשפעותיו הפסיכולוגיות של המשבר. כמו כן, לדבריו, אפילו מתן מידע על השפעותיו הפסיכולוגיות האפשריות של המשבר עשויות לאפשר הכנה נפשית טובה יותר ובכך להקטין את הסיכון לדיכאון ומצוקה אקוטית.

ביבליוגרפיה

Tori DeAngelis, Tools fot though times, Monitor on Psychology, Vol 40 (1).