חלק מהמטופלים שלנו, המתמודדים עם הפרעות אישיות ו/או קשיים בין אישיים משמעותיים, מתקשים ליישם בפועל מיומנויות ותובנות שנרכשו בטיפול הפרטני.
שיתוףחלק מהמטופלים שלנו, המתמודדים עם הפרעות אישיות או/וקשיים בין אישיים משמעותיים, מתקשים ליישם בפועל את המיומנויות והתובנות שנרכשו בטיפול הפרטני. עם מטופלים אחרים אנו חשים שטיפול בתדירות חד שבועית, ואפילו דו שבועית, אינו מציע מענה מספק לבדידות, הקשרים הסוערים, הצורך העז בהחזקה וההתמודדויות היומיומיות הקשות מנשוא. אחד הפתרונות אשר פותחו עבור מקרים אלו ודומיהם וזכו לתמיכה מחקרית הוא השילוב בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי (Gans, 1990).
השילוב בין טיפול קבוצתי לטיפול פרטני מיושם באופן אינטואיטיבי במוסדות טיפוליים רבים (פנימיות, בתי חולים), מתוך הכרה ביתרונות הייחודיים לכל אחד מהמודלים הטיפוליים ובכך שמצבי משבר וסיכון ו/או עבודה עם מטופלים בעלי ארגוני אישיות מסוימים (הפרעות אישיות בפרט), מצריכים עבודה טיפולית כוללנית ומקיפה מזו שמאפשר הטיפול הפרטני. רוטאן וסטון (2001), למשל, מצביעים על כך שטיפול אישי מאפשר התמקדות מעמיקה בהיסטוריה האישית והאסוציאציות החופשיות בעוד שבקבוצה ניתן לזהות דפוסי אינטראקציות בין אישיות ומנגנוני הגנה מגוונים באופן ישיר ו"חי". בדומה, (De Zulueta & Mark (2000 מציעים כי תרפיה אישית מאפשרת עיבוד מעמיק של קשיים אישיים וחוויות טראומטיות בעוד שבטיפול הקבוצתי הדגש הוא על יישום ותרגול של ההבנות והשינויים שהושגו בטיפול הפרטני.
ההיבט ההעברתי (טראנספרנסיאלי) ממלא אף הוא תפקידים שונים במסגרת פרטנית וקבוצתית: De Zulueta & Mark (2000) מצביעים על האפשרות לבסס ולשקם את דפוס ההתקשרות במסגרת הטיפול הפרטני, ואז להתנסות בסגנונות התקשרות וחוויות העברה שונות במסגרת קבוצתית. רוטאן וסטון (2001) מציעים כי תרפיה אישית מזמינה "העברה אנכית" לדמויות סמכות והורים בעוד שתרפיה קבוצתית מזמינה ל"העברה אופקית" המשחזרת יחסים בין אחים ומול קבוצת השווים.
כאשר מדובר במטופלים בעלי הפרעות אישיות, רקע אישי קשה ו/או קשיים בין אישיים משמעותיים, השילוב בין טיפול קבוצתי לפרטני מהווה, אם כן, מסגרת התייחסות מקיפה יותר למכלול הקשיים הרגשיים-בין אישיים. כמו כן, מאחר והטיפול הקבוצתי מעמת את המשתתפים עם סיטואציות רגשיות ובין אישיות המתרחשות בזמן אמת, הוא מאפשר למשתתף להתנסות הן בחווית ה"כאן ועכשיו" והן באפשרות לעבד אותה במרחב הטיפולי הפרטני המוגן והמרוחק יותר מהסיטואציה המיידית. כאשר מדובר בהפרעות אישיות קשות, לעיתים פיצול זה הוא האפשרות היחידה לעיבוד החוויה הרגשית.
1. קשיים בין אישיים עוצמתיים - כאשר המטופל מתמודד עם קשיים בין אישיים משמעותיים ביותר, מצב שכיח בקרב בעלי הפרעות אישיות, טיפול פרטני לא תמיד מספיק בכדי לספק מענה למגוון הקשיים, ההשלכות וההעברות המאפיינים את המטופל. במצבים אלו טיפול קבוצתי מאפשר חוויה ותרגול של מגוון רחב יותר של אינטראקציות, כאשר הטיפול הפרטני מספק תמיכה ועיבוד מעמיק של ההתרחשות בקבוצה.
2. צורך ביישום פרקטי של הישגי הטיפול הפרטני - מטופלים שעשו כברת דרך טיפולית משמעותית בטיפול הפרטני יכולים להינות מיישום התובנות שנרכשו בטיפול האישי במסגרת המוגנת של קבוצה טיפולית, כ"נחיתה רכה" והכנה ליישום המיומנויות בעולם החוץ-טיפולי.
3. דלות או תקיעות בטיפול - כאשר המטופל מתקשה להביא לטיפול האישי חומרים משמעותיים אשר מאפשרים התקדמות מספקת, בין אם בתחילת הטיפול ובין אם החל משלב מסוים, הכניסה לקבוצה עשויה לעורר רגשות, הזדהויות וזכרונות שבכוחם להעשיר את הטיפול הפרטני באופן משמעותי.
4. תמיכה בקשר עם המטפל - בעלי הפרעות אישיות מתמודדים פעמים רבות גם עם קושי משמעותי בקשר עם המטפל הפרטני. כאשר המטופל מייצר דפוס העברה-העברה נגדית הרסני, נע בין פיצולים דרמטיים בתפיסתו את המטפל או מתקשה להתמודד עם היעדרויות ופרידות בין המפגשים, קבוצה יכולה להציע מענה טיפולי נוסף, להפחית את עוצמת התלות ההרסנית, להרחיב את מערכת התמיכה של המטופל וכך לאפשר למטופל להשתמש בטיפול האישי באופן אפקטיבי יותר.
.jpg)
