צוות בטיפולנט
טכניקות טיפול דינמי קצר מועד התפתחו באופן שיטתי החל משנות ה-60. אחד המודלים המרכזיים בתחום זה, אשר זכו לבחינה מחקרית מקיפה, הוא שיטת הטיפול של ג'יימס מאן. המודל של מאן כולל 12 מפגשים אשר כבר בראשיתם מנוסחת ה'סוגיה המרכזית' (Central issue) המתייחסת לכאבו הכרוני של המטופל ולאופן בו הוא משפיע על חייו, התנהגותו ו/או רגשותיו. אלמנט מרכזי נוסף במודל הוא ההתייחסות אל הפרידה הנוכחת בטיפול לכל אורכו כאל מרכיב מרכזי המייצג את חוויתו הבסיסית-קיומית של האדם.
אנו שמחים להביא שני מאמרים אשר מתייחסים לסוגיות ייחודיות בטיפול הדינמי קצר המועד בכלל ובמודל של מאן בפרט.
מאמר זה, אשר פורסם בשנת 86', מציע כי כל מטופל מגיע לטיפול עם תוכנית לא מודעת כדי לשפר את מצבו. כדי שהטיפול אכן יהיה יעיל, על המטפל להתערב באופן שעונה לציפיות אלו. המאמר מציע המלצות קליניות לניסוח הבעיה המרכזית ומטרות הטיפול בהתאם לתפיסה זו.
המאמר הנוכחי, אשר פורסם ב-1995 מציע סקירה של הליך מחקרי בו נבחנה יעילות המודל הטיפולי של מאן הן עם תום הטיפול והן מספר חודשים אחריו.
Curtis, J. T., & Silberschatz, G. (1986). Clinical implications of research on brief psychotherapy I. Formulating the patient's problems and goals.
Shefler, G., Dasberg, H., & Ben-Shakhar, G. (1995). A randomized controlled outcome and follow-up study of Mann's time-limited psychotherapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 63, 585-593.
