ד"ר שירי לביא ופרופ' מריו מיקוליניסר
על פי תיאוריית ההקשרות, האיזון בין קרבה (Proximity) ואוטונומיה (Autonomy) בקשרים קרובים הוא ביטוי להתקשרות בטוחה. במאמר זה נדווח על ממצאים ממחקר כמותי בין תרבותי אשר נערך בקרב נבדקים מארבע תרבויות שונות: יהודים-ישראלים, ערבים-ישראלים, הודים ואמריקאים. במחקר בחנו את הביטויים ההתנהגותיים והחוויה הסובייקטיבית של חודרנות (Intrusiveness) - שהיא מאפיין בולט של חוסר איזון בין קרבה לאוטונומיה, ומהווה גורם סיכון למצוקה וחוסר שביעות רצון בקשר הזוגי.
חודרנות (המתוארת באמצעות מגוון מושגים שונים) מזוהה גם ביחסי הורה-ילד מוקדמים: חודרנות נחשבה למאפיין לאמהות סימביוטית (Mahler, 1975), למימד של היעדר זמינות רגשית ( Biringen, Robinson & Emde, 2000) ולרכיב מרכזי בקשיים משפחתיים Minuchin, 1974; Minuchin,) Rosman & Baker 1978). למרות חשיבותה, כמעט ולא נערכו מחקרים בנושא חודרנות בקשרים רומנטיים בבגרות (e.g. Green & Werner, 1996; Werner, Green, Greenberg, & Browne, 2001).
במחקר המתואר כאן (Intrusiveness in Romantic Relationships - A Cross-Cultural Qualitative Study) בדקנו אילו התנהגויות נתפסות כחודרניות בקשרים זוגיים ואילו תגובות מתעוררות בתגובה להתנהגויות אלו. ישנם גורמים תרבותיים רבים אשר עשויים להשפיע על משתנים אלו, למשל: נורמות התנהגותיות וערכים שונים בנוגע למרחב אישי ופרטיות, יחסים רומנטיים, ותפיסות העצמי והאחר (e.g., Rothbaum et al., 2000). במחקר הנוכחי משתתפים מארבעת התרבויות התבקשו לתת דוגמאות להתנהגויות חודרניות בקשרים רומנטיים, להיזכר בחוויה אישית של חודרנות ביחסיהם ולתאר את רגשותיהם, מחשבותיהם והתנהגותם במהלך חוויה זו.
במחקר השתתפו 108 יהודים ישראלים (51 נשים, 57 גברים), 59 ערבים ישראלים (32 נשים, 28 גברים), 62 הודים (33 נשים, 29 גברים) ו-60 אמריקאים (40 נשים, 20 גברים) שהיו מעורבים במערכת יחסים רומנטית משמעותית. המשתתפים מילאו שאלון פתוח בשפתם. תחילה, התבקשו המשתתפים לתת דוגמאות להתנהגויות חודרניות ביחסים רומנטיים. שנית, התבקשו הנבדקים לתת דוגמא לאירוע בו הם עצמם התנהגו באופן חודרני כלפי הפרטנר שלהם, ולתאר במילותיהם שלהם את רגשותיהם, מחשבותיהם והתנהגותם בסיטואציה. לבסוף, התבקשו הנבדקים לתת דוגמא לאירוע בו חוו התנהגות חודרנית מצד הפרטנר שלהם ולתאר במילותיהם שלהם את רגשותיהם, מחשבותיהם והתנהגותם בסיטואציה.
תשובותיהם של המשתתפים הניבו 871 דוגמאות להתנהגויות חודרניות, אשר בחלקן היו משותפות לכל התרבויות (למשל, 'הפרטנר שלי רוצה לדעת היכן אני/מה אני עושה כל הזמן', 'הפרטנר שלי מנסה להשפיע על אורח חיי', 'הפרטנר שלי אינו מאפשר לי להפגש עם חברים/בני משפחה'). דוגמאות אחרות להתנהגויות חודרניות הופיעו רק בתרבויות מסוימות. למשל, חדירה לפרטיות כאשר אדם נמצא באמבטיה/שירותים הוזכרה רק בקרב משתתפים אמריקאים. התנהגויות הקשורות לשאילת שאלות בנושאים שעליהם האדם אינו מעוניין לדבר הופיעו רק בקרב משתתפים אמריקאים וישראלים. לעומת זאת, רק בקרב המדגם ההודי והערבי הוזכרו התנהגויות הנוגעות לחובות הבית והמשפחה.
חלק מהתשובות שהיו ייחודיות לתרבות מסוימת, היו קשורות לתנאים הטכנולוגיים ('קריאת המיילים של בן הזוג' בתרבות האמריקאית), לנורמות תרבותיות ('אישה שמדברת עם גבר זר' במדגם ההודי) או לתפיסות תרבותיות של יחסים רומנטיים או חיזור ('אישה שאינה מבקשת את רשות בעלה' או 'אישה חצופה המתנגדת לבעלה' במדגם הערבי ישראלי).
ניתוח תוכן לתשובות המשתתפים, שנערך על ידי שלושה שופטים בלתי תלויים, הניב 38 קטגוריות של התנהגויות חודרניות אשר עסקו בארבע תימות מרכזיות:
1. חדירה לגבולות העצמי של בן/בת הזוג. תימה זו הכילה 11 קטגוריות כחדירה למרחב האישי, פגיעה בפרטיות בן/בת הזוג, חיטוט בחפציו, שאילת שאלות חודרניות וכן הלאה.
2. ניסיון להשפיע על גישותיו, החלטותיו והתנהגותו של בן/בת הזוג. תימה זו הכילה 8 קטגוריות כניסיון לשנות את הרגליו של הפרטנר או לדאוג לרווחתו באופן שאינו מתאים לו/לה. קטגוריות קיצוניות יותר כללו שליטה או מעקב אחר פעולותיו בעבודה או במסגרת האקדמית.
3. דרישות זוגיות בלתי הולמות. תימה זו הכילה 7 קטגוריות כמשאלות לקרבה, אינטימיות ובלעדיות וביטויין בתגובות קנאה מוגברות. קטגוריות נוספות התייחסו לתביעות למלא אחרי מחוייבויות כטיפול במשק הבית.
4. היעדר רגישות לצרכי האחר. תימה זו הכילה 11 קטגוריות הקשורות בהיעדר רגישות בין אישית, חוסר התחשבות, חוסר הבנה של כוונות והתנהגות בן/בת הזוג ותכנון פעילויות אשר אינן תואמות את צרכיו. תימה זו הכילה קטגוריות אשר שיקפו חוסר התאמה בין הכוונות הטובות כלפי בן/בת הזוג לבין היעדר רגישות ותגובתיות לצרכיו. קטגוריות קיצוניות בתימה זו התייחסו להתעללות פיסית, רגשית או מילולית.
למרות השוני בשכיחותן ועוצמתן, תימות אלו הופיעו בארבעת התרבויות. עם זאת, אפילו תחת אותה הקטגוריה ניכרו הבדלים בין-תרבותיים משמעותיים בהתנהגויות החודרניות. לדוגמא, בהתייחס לקטגוריה 'בן זוגי אינו מתחשב ברצוני או רגשותיי', דוגמאות מייצגות מהמדגם היהודי-ישראלי התייחסו להתנהגויות פחות חודרניות ובעלות חשיבות פחותה לקשר, בהשוואה לדוגמאות מהמדגם ההודי (למשל, 'בן הזוג מאלץ אותי להצטרף לאירוע שאיני רוצה לבוא אליו' לעומת 'בן זוגי החליט להביא ילד נוסף בלי להתחשב ברגשותי'). במקרים אחרים, דוגמאות להתנהגויות חודרניות היו דומות למדי בכל התרבויות, במיוחד סביב קטגוריות הנוגעות לקנאה, מעקב וחיטוט.
לדעתנו, אפשר להסביר את מרבית ההבדלים התרבותיים בביטויי החודרנות לאור ההבדלים התרבותיים במידת הקולקטיביות-אינדיבידואליזם ובמידת בהירותן של הציפיות הזוגיות. ככל שהתרבות קולקטיבית יותר, כך על ההתנהגות להיות יותר חודרנית והרסנית ליחסים כדי להיתפס כחודרנית. בתרבויות קולקטיביות (הודית, ערבית-ישראלית) התנהגויות אשר היתה להן השפעה שולית על הרווחה הזוגית לא נתפסו כדוגמאות ראויות לחודרנות. בנוסף, ככל שהציפיות לאופן ההתנהגות בזוגיות ברורות ומוגדרות בתרבות, סטיות מהן צפויות פחות להיחשב לחודרניות. כאשר הציפיות ברורות פחות, סטיות מהתנהגויות לא מוגדרות אלו צפויות יותר להיתפס כחודרניות. במדגם האמריקאני, למשל, עלו פחות דוגמאות להתנהגויות חודרניות העוסקות בניסיון של בן/בת הזוג להשפיע על החלטות או לשלוט בחיי בן/בת זוגו; סביר להניח שדפוס זה נובע מציפיות ברורות יותר בנוגע לאינדיבידואליות וגבולות האחר. מצד שני, עלו דוגמאות רבות יחסית אשר עסקו במעקב אחר התנהגות בן/בת הזוג עם בני המין השני, כנראה עקב היעדר ציפיות ברורות בנוגע לאינטראקציות שמחוץ למערכת היחסים בקרב סטודנטים בקולג'. לעומת זאת, ערבים ישראלים כמעט ולא עסקו במעקב אחר התנהגותו של הפרטנר עם בני המין השני. הדוגמאות השכיחות ביותר לחודרנות במדגם זה התייחסו לניסינו של בן/בת הזוג להתערב בקבלת החלטות ולומר לבן הזוג מה לעשות. בחברה זו, הנורמות לגבי אינטראקציות עם בני המין השני מחוץ לקשר הזוגי הן ברורות ומופנמות היטב. גבולות העצמי-אחר ברורים פחות מאחר והחברה הערבית-ישראלית מצויה בשלב המעבר שבין חברה מסורתית-קולקטיבית לחברה מודרנית (Haj Yechia, 1995).
באופן כללי, נראה כי אנשים מגדירים התנהגות כחודרנית בשני מקרים:
1. כאשר הנורמות החברתיות אינן ברורות או מצויות בתהליך של שינוי.
2. כאשר צרכי האדם מצויים בקונפליקט עם נורמות תרבותיות, אך אין בידו דרך אחרת לספקם.
ליבת אי הנעימות הנובעת מהחודרנות מצויה, אם כן, בפער בין דרישות לקרבה או אוטונומיה לבין הנורמות התרבותיות.
מתוך ניתוח תוכן של חווית החודרנות עלו בעיקר תימות כלליות, שנמצאו בארבעת המדגמים התרבותיים. היו גם תימות ייחודיות לתרבות מסוימת, אך אלו היו שוליות יחסית (לא רבות, והוזכרו על ידי יחסית מעט נבדקים בתוך התרבות). תיאורי חווית החודרנות מצד בן הזוג כללו כעס, תחושת פגיעה על יד בן/הזוג ופגיעות הקשורות בעצמי (תחושת עלבון, חוסר ערך וכד'), ייצוגים שליליים של האחר, חרטה, התנהגויות של התרחקות או ניתוק, תחושת חוסר אונים וקשיים בהתמודדות עם הסיטואציה ונסיונות מובנים לפתור את הסיטואציה הבעייתית יחד עם בן/בת הזוג. את ההבדלים הבין תרבותיים הספורים שנמצאו ניתן להסביר באמצעות ערכים ונורמות תרבותיים. לדוגמא, משתתפים הודיים ביטאו גישה מקבלת יותר להתנהגויות חודרניות, כנראה עקב האמונה ההינדית המדגישה את חשיבות ההרמוניה.
דר' שירי לביא היא חוקרת במרכז האוניברסיטאי אריאל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. תחומי מחקרה עוסקים בקשרים בין-אישיים קרובים (בזוגיות ובארגונים) מפרספקטיבה בין-תרבותית ומפרספקטיבה של תיאוריית ההתקשרות.
פרופ' מריו מיקולינסר היה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשנים 1995-1999, ב-1996 ייסד את מרכז פלג-ביליג לחקר איכות חיי המשפחה. לשעבר דיקן בית ספר ברוך איבצ׳ר במרכז הבינתחומי הרצליה.
ביבליוגרפיה
Biringen, Z., Robinson, J. L., & Emde, R. N. (2000). Appendix B: The emotional availability scales (3rd ed.; An abridged infancy/early childhood version). Attachment and Human Development, 2(2), 256-270.
Green, R.J., & Werner, P.D. 1996. Intrusiveness and closeness-caregiving: Rethinking the concept of family "enmeshment". Family Process, 35, 115-136.
Haj Yechia, M. 1995. The Arab Family in Israel: It's cultural values and their linkage to the social work. Social Work Quarterly, Israel.
Mahler, M., Pine, F., & Bergman, A. (1975). The Psychological Birth of the Human Infant. NY: University Press.
Minuchin, S. 1974. Families & Family Therapy. Cambridge: Harvard University Press.
Minuchin, S., Rosman, B.L., & Baker, L. 1978. Psychosomatic Families: Anorexia Nervosa in Context. Cambridge: Harvard University Press.
Rothbaum, F., Pott, M., Azuma, H., Myake, K. & Weisz, J. 2000. The development of close relationships in Japan and the United States: Paths of symbiotic harmony and generative tension. Child Development Vol. 71(5), 1121-1142.
Werner, P.D., Green, R.J., Greenberg, J., Browne, T.L., & McKenna, T.E. (2001). Beyond enmeshment: Evidence for the independence of intrusiveness and closeness-caregiving in married couples. Journal of Marital and Family Therapy 27(4), 459-471.
