חיפוש

השפעת הבושה על חשיפה בהדרכה קלינית: סיכום מאמרו של 2003,Yourman

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

חשיפה של חומרים טיפוליים היא תנאי בסיסי לקיומה של הדרכה קלינית בפסיכותרפיה ובמובן זה, המודרך מצופה לחשוף את עצמו בפני המדריך. למרות זאת, ידוע כי מודרכים מסתירים אינפורמציה מהמדריכים שלהם באופן שמעורר שאלות לגבי סוג המידע שמוסתר והתנאים המגדילים את הסיכוי לחשיפה או הסתרה של מידע. במאמר זה יורמן (Yourman, 2003) מבקש להתבונן בהשפעות הבושה- רגש המעורר את הצורך בהסתרת הדבר המבייש- על הסתרת מידע בהדרכה הקלינית. בסיכום זה יובאו עיקרי ממצאיו.

מניעת חשיפה בהדרכה בפסיכותרפיה

הפער בין המתרחש בפגישות הטיפוליות לבין החומר שמתואר בפגישות ההדרכה קשור בחלקו לקושי לתאר אינטראקציות מורכבות כל כך. עם זאת, גוף ידע רחב שהצטבר מצביע על כך שמודרכים רבים מסתירים מידע ממדריכיהם באופן מכוון. למעשה, יורמן מציג נתונים ממספר מחקרים אמפיריים המצביעים על כך שכ-95% מהמודרכים מסתירים ממדריכיהם אינטראקציות אשר הם מניחים כי לא ימצאו חן בעיניהם. כמו כן, כ-40% מהמודרכים משמיטים מדיווחיהם טעויות שעשו. מחקרים אף מצביעים על כך שהשמטת מידע לוותה בתחושות שליליות כלפי ההדרכה, וכי מודרכים אשר דיווחו על רמות גבוהות של בושה נטו לחשיפה פחות ממודרכים אשר דיווחו על רמות בושה נמוכות יותר.

בושה ותיאוריית האפקט

יורמן מציג את הרקע התיאורטי ממנו הוא יוצא כאשר הוא דן בנושא הבושה, ובפרט את תיאוריית האפקט (Affect theory) של טומקין (Tomkin ,1962) ראה בבושה אחד מתשעת הרגשות האנושיים הבסיסיים אשר מרכיבים את ליבת ההנעה האנושית. על פי תיאוריה זו הרגשות מסבים את תשומת ליבו המודעת של האדם לאספקטים הדורשים תגובה, בשונה משאר הגירויים הסביבתיים אשר אינם דורשים התייחסות. שישה מרגשות אלו נחשבים לרגשות שליליים מאחר והם "מענישים" את האדם (לחץ, זעם, פחד, בושה, גועל ודכדוך), שניים נחשבים לחיוביים מאחר והם מתגמלים (עניין והנאה) ואחד נחשב לנייטרלי (הפתעה). טומקין ראה רגשות אלו כגורמי ההנעה האנושיים אשר עולים בהשפעתם על דחפים כרעב ומין. בושה מופיעה כאשר רגש חיובי נקטע על ידי היעדר תגובה של האחר או הכרה פתאומית של האדם בכך שאינו חכם, מוצלח, יפה או יצירתי כפי שחשב. כמו כן, בושה נוטה לקטוע את התקשורת הרגשית ועל כן להגביל את האינטימיות והאמפתיה.


מאפיינים אלו של הבושה הופכים אותה לרגש אשר עלול להתעורר בקלות במסגרת הדרכה קלינית: תחושת הערך או היכולת של המטפל עשויה להיקטע אל מול ביקורת של מדריך ולהתבטא בתחושת בושה. בהתאם, קל להבין את הצורך של רבים מהמודרכים להסתיר מידע ולהימנע מחשיפה של עבודתם בפני המדריך.

היבטים קליניים

יורמן מתאר כיצד הבושה וההסתרה הנלווית לה פוגעת באופן משמעותי בקשר בין המדריך למודרך, כאשר לא ברור באיזו מידה המטופל נפגע גם הוא מהשלכות הפגיעה בהדרכה. בהתאם, פעמים רבות החומרים המוסתרים אינם רק התרחשויות בין המטפל למטופל אלא התחושות השליליות כלפי המדריך או תהליך ההדרכה. הסתרה זו נובעת מהקושי לחשוף רגשות שליליים המתרחשים ב"כאן ועכשיו" מול האדם המעורר רגשות אלו, כאשר עמדת הכוח וההערכה בה מצוי המדריך מחזקת נטייה זו. בהתאם, יורמן מדגיש עד כמה קריטית תשומת ליבו של המדריך למידה בה סביבת ההדרכה אכן מאפשרת למודרך להשתמש בה באופן גלוי ופתוח. 

ביבליוגרפיה

Trainee disclosure in psychotherapy supervision: The impact of shame. Yourman, David B. Journal of Clinical Psychology, Vol 59(5), May 2003, 601-609.