צוות בטיפולנט
(Hamachek 1978) הציע כי פרפקציוניזם חיובי מתבטא בשאיפה לסטנדרטים גבוהים המייצרים תחושת הישג וסיפוק בעוד שפרפקציוניזם נוירוטי מתבטא גם הוא בשאיפה לסטנדרטים גבוהים אך התוצאות לעולם אינן נחוות כטובות דיין.
מחקרים מצביעים על כך שלהורות יש השפעה משמעותית ביותר על סוג הפרפקציוניזם המתפתח. ילדים נתקלים במכשולים רבים בתהליך גדילם ולעתים ההורים מוסיפים על קשיים אלו כאשר הם מעמיסים עליהם ציפיות שאינן תואמות את רמת הבשלות שלהם. ציפיות אלו והביקורת ההורית המופנית כלפי הילד המתקשה לעמוד בהן עשויות להביא למרידה, אך במרבית המקרים הן מביאות לכמיהה למצוינות, אשר מלווה בחלק מהמקרים בתחושה של הילד שהוא ממשיך לאכזב את הוריו. במקרים אלו יתפתח פרפקציוניזם נוירוטי. Blatt (1995) תיאר פרפקציוניזם בלתי מסתגל כמצב בו האדם מנסה לשפר את עצמו באופן תמידי, חש תמיד כי הוא מצוי בבחינה ופגיע לכל ביקורת או כישלון. אנשים אלו נחשבים לבעלי רגשי נחיתות חזקים ובדרך כלל מדורגים נמוך במדדים של יעילות עצמית כללית וחברתית. הם מחפשים באופן תמידי אחר הערכה ואישור, מנסים נואשות להימנע מטעויות וכישלונות, מעריכים את ביצועיהם על בסיס השוואה לאחרים ותופסים אחרים כמבקרים אותם. תחושות נחיתות אלו משפיעות על היבטי חיים נוספים ובהתאם, פרפקציוניזם נוירוטי נמצא קשור במגוון הפרעות פסיכולוגיות והיווצרות בחרדה חברתית בפרט. הפחד להיכשל בפי אחרים, אפילו במשימות מינוריות, הוא לעתים קשה אפילו יותר מהכישלון עצמו. ככל שהסטנדרטים של האדם פרפקציוניסטיים יותר, או ככל שהוא תופס את הסטנדרטים של אחרים כפרפקציוניסטיים יותר, כך גדל הסיכוי שיסבול מפחדים חברתיים.
על אף הממצאים הרבים התומכים בקשרים האפשריים בין פרפקציוניזם בלתי מסתגל, חרדה חברתית, ציפיות הוריות וביקורת הורית, עד כה המחקר טרם העריך את קשר הקולקטיבי בין משתנים אלו. בהתאם, Weinburger & Reese ערכו מחקר אשר בחן האם קיים קשר בין פרפקציוניזם נוירוטי לבין ציפיות הוריות גבוהות ו/או רמות ביקורתיות גבוהות, והאם קיים קשר בין פרפקציוניזם נוירוטי ורמות גבוהות של חרדה חברתית. כמו כן, החוקרים שיערו וביקשו לבחון האם נשים סובלות מחרדה חברתית יותר מגברים, לאור הלחץ החברתי לריצוי המופעל עליהן מגיל צעיר.
במחקר השתתפו סטודנטים וסטודנטיות אשר מילאו שאלונים שונים המכוונים להערכת רמות פרפקציוניזם, חרדה חברתית ומשתנים נוספים. ממצאי המחקר הצביעו על קיומו של קשר חזק בין ציפיות הוריות לבין ביקורתיות הורית, בין ציפיות הוריות ופרפקציוניזם נוירוטי ובין ביקורתיות הורית ופרפקציוניזם נוירוטי. כמו כן, נמצא קשר משמעותי בין חרדה חברתית לבין פרפקציוניזם נוירוטי, כאשר פרפקציוניזם נוירוטי נמצא כמנבא משמעותי של רמת החרדה החברתית. כמו כן, החוקרים מצאו כי ככל שהנבדקים היו צעירים יותר כך הם תפסו את ציפיות הוריהם כחזקות יותר. לצד זאת, לא נמצאה עדות לכך שנשים סובלות מחרדה חברתית יותר מגברים.
על סמך ממצאים אלו, החוקרים הסיקו כי לביקורתיות וציפיות הוריים יש השפעה משמעותית על התפתחות הפרעות פסיכולוגיות כפרפקציוניזם נוירוטי וחרדה חברתית. הבנה זו חיונית במיוחד, לטענתם, למטפלים בחרדה חברתית העובדים בגישה פסיכודינמית, מאחר וחלק משמעותי מעבודתם מכוון לזיהוי ועיבוד קולותיהם המופנמים של הורי המטופלים והבנת השפעתם על הסימפטומים מהם המטופל סובל.
Biran, M.W., Reese, C. (2007). Poster Summaries II. Human Development: Intersections with Psychoanalytic Perspectives: Parental Influences on Social Anxiety: The Sources of Perfectionism. . Journal of the American Psychoanalytic Association, 55:282-285.
