חיפוש

השוואה לאחרים וערך עצמי - ניתוח מקרה

פורסם על ידי פרופסור שלמה קניאל

מבוא: השוואה כפעולת חשיבה

השוואה היא פעולת חשיבה במסגרתה לוקח האדם לפחות שני אובייקטים, אנשים או מסרים, מעמיד אותם זה מול זה ובודק האם הם שונים, שווים או משלימים. השוואה מתבססת על קריטריון אחד לפחות ובמקרים של השוואות מורכבות על סמך מספר קריטריונים (להרחבה עיינו קניאל, 2003). תוצאות ההשוואה מביאות בדרך כלל למסקנות לגבי דירוגים (מי יותר או פחות ממי), וקובעת את מיקומם של המושווים באחת הנקודות על סרגל ההשוואה. יחד עם זאת, ישנה אפשרות להימנע מדירוגים ולבטא את מסקנות ההשוואה גם באמצעות הבדלים בלבד (כלומר שונות), ללא הסקה לגבי דירוג. כדי להבין זאת, ניתן לחשוב על הקונספט של גזענות למשל. השוואה בין אנשים וקבוצות השתייכות, יכולה להיעשות על סמך אפיונים שלהם, מבלי ליצור סולם של עליונות או נחיתות. במקרים אלו, ההשוואה נעשית על בסיס של שוני במאפיינים פיזיולוגיים (מידת האתלטיות, צבע העור), מאפיינים חברתיים (מעמד סוציו-אקונומי, ארץ מוצא) או מאפיינים תרבותיים (מידת הדתיות, גודל משפחה). המאפיינים השונים הללו טבעיים ונקשרים בשונות שהיא לגיטימית ומייחדת, מתוך פלורליזם, כל גזע, דת ותרבות, ללא היררכיות בין קבוצות או פרטים. אם כן, נראה כי הבחנה בין גזעים כשלעצמה עדיין אינה מהווה גזענות. זאת, מכיוון שישנה התייחסות לשוני בין הקבוצות אך לא למדרג (בדומה להבחנה הסטטיסטית בין סולם סדר לסולם שמי). לפיכך, ההשוואה נעשית גזענית כאשר היא משמשת על מנת לקבוע עליונות או נחיתות של המושווים. בשיאה כמובן, הגזענות עשויה לשאוף לקבוע עליונות מוסרית כמו למשל בתיארויית הגזע הנאצית (קניאל, 2019).

עריכת השוואות עם אחרים על סולם המבקש להציע דירוג של יותר או פחות, היא נטייה טבעית שיש לה חשיבות אבולוציונית-הישרדותית. באמצעות השוואות מסוג זה בעלי חיים יכולים להחליט מהר מי הוא הנטרף ומי הטורף. יצר הישרדותי זה לערוך השוואות מתקיים בכולנו, אך ברוב הפעמים, פעולת ההשוואה אינה גלויה והיא נמצאת מתחת לרדאר המודעות שלנו. בכדי לחשוף את פעולת ההשוואה יש להרכיב משקפיים מיוחדים ולחפש אותה. כאשר עושים זאת, מגלים עד כמה היא שכיחה ועד כמה היא מהווה בסיס למסרים רבים אשר עוברים בתקשורת כתובה או מדוברת בין בני אדם. בתוך כך, אנשים נוטים להשוות עצמם עם אחרים החשובים להם, אשר משמשים כעוגן להשוואה או כקבוצת התייחסות. ישנן גם קבוצות התייחסות שליליות, שאליהן הפרט לא רוצה להשתייך היות והוא רואה בהן קבוצות אשר נוגדות באופן מסוים את ערכיו. המחקר מראה, כי אנשים יטו להשוות עצמם לקבוצה שהם שייכים אליה (קבוצת פנים) יותר מאשר לקבוצה שאינם שייכים אליה (קבוצת חוץ) (Wolff, Helm, & Möller, 2019). ברבים מהמקרים, אנשים אינם בוחרים במודע, מתוך שיקול דעת, למי להשוות את עצמם ולכן הם עלולים להיגרר להשוואות שמאמללות אותם עקב קנאה וירידה בערך העצמי (Sweeney, 2008).

הטיות וכיוונים בפעולת ההשוואה

ההשוואה מהווה תנאי לפעולות חשיבה רבות כמו מטפורות, אנלוגיות, אנליזה, סינתזה וקבלת החלטות (קניאל, 2003). מכיוון שפעמים רבות היא נעשית באופן ספונטני וסמוי, יש בכוחה לגרום להטיות בחשיבה. כלומר, מכיוון שאיננו נמצאים בבקרה על ההשוואות שאנו עושים, הן עשויות להוביל אותנו להסקת מסקנות שגויות. בתוך כך, ניתן לזהות שלושה סוגים שונים של הטיות בתחום ההשוואה: (א) הטיה הנובעת מהעדר בסיס להשוואה, כמו השוואה בין תוכנות מחשב כאשר כל אחת נועדה למטרות אחרות; (ב) הטיה הנובעת מבחירת קריטריון לא חשוב לצורך השוואה, כמו השוואה בין מוסדות חינוך לפי רוחב המסדרון; (ג) הטיה הנגרמת עקב שקלול לא נכון של חשיבות הקריטריונים, כמו למשל האופן בו צבעה של המכונית יכול להוות קריטריון חשוב להשוואה בין מכוניות, אולם נפח המנוע מהווה קריטריון יותר חשוב.  

במאמר זה נתמקד בהשוואה לאנשים אחרים, אשר משפיעה על בניית ערך העצמי של הפרט. השוואה מסוג זה היא תלוית תחום ומצב, ולכן אינה מוכללת לתחומים אחרים (קניאל, 2011; Weidinger, Steinmayr & Spinath, 2019). ישנן שלוש אפשרויות שונות כאשר האדם מבצע השוואה לאחרים: (א) השוואה כלפי מעלה, כלומר להשוות את עצמך לטובים ממך בתחום מסוים; (ב) השוואה כלפי מטה, כלומר להשוות את עצמך לאלו אשר פחות טובים ממך בתחום מסוים; ולבסוף (ג) להשוות את עצמך לאלו הדומים לך (Vrugt & Koenis, 2002). הבעייתיות עם השוואות כלפי מעלה, היא שהן לרוב מובילות את האדם המשווה לחוויה של קנאה ופגיעה בערך העצמי. השוואה כזו, גוזלת מזמנו, מורידה מערכו, יוצרת אצלו טינה כלפי אחרים ובעיקר גורמת לו להתמקד באחר החיצוני במקום בעצמי הפנימי - הניתן לעבודה ולשינוי.

באופן אישי, אני בעד הימנעות מהשוואות עם אחרים ובוודאי שלא בצורה של השוואה כלפי מעלה. בעיניי, במקום להשוות את עצמנו לאחרים, עלינו להתבונן פנימה ולהשוות את עצמינו לעצמינו בבחינת "איזהו עשיר השמח בחלקו" (משנה מסכת אבות פרק ד פסוק א). דרישה זו להשוואה עם העצמי בלבד היא האידיאל, אולם היא קשה מדי לשליטה היות והשוואות הן אוטומטיות וסמויות. לכן, בעבודתי הטיפולית, אני נוטה להציע למטופלים לייצר מדרגת ביניים, להשוות את העצמי עם אחרים, אולם לשלוט על הבחירה למי להשוות ובאיזה תחום. הרעיון המרכזי הוא אפוא, לתת להשוואה לפעול תוך שמכוונים אותה, באמצעות בחירה של המשווה לגבי אובייקט ההשוואה. רעיון זה דומה לתפיסת העולם של חז"ל, השואפת לאפשר לאדם לקבל מענה לצרכיו, תוך תיעולם למקום ולזמן קדוש.

תיאור מקרה: 'יואב'

יואב (שם בדוי), בן 17, הוא הילד השלישי במשפחה תפקודית ונורמטיבית. אביו מורה ואמו אחות, שני אחיו הגדולים ממנו עובדים בתחום המסחר. יואב הגיע אליי בהמלצת הרב שלו כאשר היה בכיתה י"א ולמד בישיבה תיכונית. הוא היה מאוד פתוח וללא חשש ספר כי הוא "ילד כאפות" אשר חוטף עלבונות ומכות, ומרבה לחוש בדידות ואומללות. בגן למשל, בכה הרבה בעקבות עלבונות שספג מילדים והיו ימים שהיה נוהג לבצע עיקוף גדול בדרך שלו כדי לא להיתקל בילדים אחרים. לדבריו, בהפסקות כולם היו רצים לארגז החול ואילו הוא היה מסתתר מאחורי ספסל בפינה קבועה כדי לא להיפגע. בבית הספר נהגו התלמידים לרכב על גבו, לדחוף ולהפיל אותו בכוונה ולקרוא לו בכינויי גנאי. יואב נהג לבקש מהמורה להתערב, אך הדבר החריף את בדידותו כיוון שהתייחסו אליו כאל מלשין. הוא סיפר כי פחד מאוד להחזיר עלבונות ולעמוד על שלו, אך מצד שני רצה מאוד להיות שייך ולא לאבד חברויות. הישגיו הלימודיים של יואב היו בינוניים למדי וכמו במקרים רבים אחרים, הוריו קיבלו את המסר כי הוא "אינו מממש את הפוטנציאל שלו". עם זאת, יואב הצטיין בתכנות מחשבים, תחום אותו למד לגמרי בכוחות עצמו. הוא בילה לילות רבים מול המחשב והעביר זמנו בפורומים מקצועיים שונים, תוך שהוא נותן סיוע לאחרים שהעלו בהם שאלות. עולם התכנות סיפק לו מעט נחמה ממצוקות הבדידות והעלבונות היום-יומיים.

בזמן שפגשתי את יואב, ההתעללויות החוזרות פסקו כיוון שהחברה שהקיפה אותו הייתה ערכית ומיטיבה. הוא ציין בפניי כי הוא המומחה של הישיבה התיכונית בנושאי מחשבים ופותר בעיות רבות בתחום עבור הסגל. כמו כן, תיאר כי יש לו יחסים מצוינים עם צוות ההוראה בישיבה. בפנייתו, יואב פירט בפניי את הקשיים והאתגרים כפי שהוא רואה אותם בעצמו: קושי ביצירת קשרים חברתיים, הופעה חיצונית משונה, פחד מכישלונות ומפגיעה על ידי אחרים, ביקורת עצמית חריפה מאוד כמו גם ביקורת כלפי אחרים. הוא תיאר את עצמו כמי שאומר דברים שלא במקומם או דברים מיותרים רק כדי לקבל קצת יחס. הוא טען כי הכושר הגופני שלו ירוד וכי הוא לא עושה ספורט. אמר שהוא חולמני, משעמם אחרים, חסר עצמאות, מסתיר את האופי שלו ומתחבא מתחת ל"קליפות" שונות. מתוך ניסיון מתמיד ונואש למשוך תשומת לב, הוא הסביר כי לעתים הוא אפילו נוקט בהתנהגות שהוא יודע שנתפסת כמשונה. לצד כל אלו, תיאר כי הוא מקנא כל הזמן באחרים. לסיכום, הוא הציג את עצמו כבעל אופי חלש ובעייתי, רגיש מדי, שכל הזמן מחפש תשומת לב.

בהלימה לתיאור העצמי הקשה שיואב סיפק, הרושם הראשוני שעשה עליי בתחילת היכרותנו היה גרוע מאוד. לתחושתי, הוא הקרין גמלוניות ופרצופו נהג לשדר מסכנות כלפי הסביבה. התפלאתי כאשר תוך זמן קצר, ברגע שלמדתי להכיר אותו מעט יותר לעומק, התגלה בפניי אדם אחר לגמרי. גיליתי בחור פתוח, מוכן להקשיב, בעל מודעות עצמית גבוהה. למעשה, יואב היה אדם מוסרי וערכי ביותר, לצד פחדיו וחששותיו הרבים, ואפילו החזיק בחוש הומור נהדר לגבי עצמו. פער זה בין האופן בו חוויתי את יואב בתחילת ההיכרות שלנו לאופן בו חוויתי אותו בהמשך, שלח אותי לחשוב על ילד שנדחה על ידי החברה ושפיתח רגשי נחיתות חזקים מתוך השוואה עצמית מתמדת ונוקשה לאחרים החזקים ממנו בכל התחומים. ניתן להבין כיצד השוואות אלו כלפי מעלה, הובילו אותו להיות ביקורתי מאוד כלפי עצמו ולפתח כללים ונבואות שמגשימות את עצמן כל העת, מורידות עוד יותר את ערכו העצמי ומביאות אותו לחוסר אמון מוחלט ביכולותיו.

השוואה כלפי מעלה: הערצה חסרת גבולות וקנאה עצומה

התלונה העיקרית של יואב הייתה סביב הצורך הכפייתי שלו לעקוב אחר חברו אריק (שם בדוי) ולהשוות ביניהם. מבלי שקרא לה כך, יואב למעשה ביצע השוואה מתמדת כלפי מעלה, אשר התבטאה בהערצה חסרת גבולות וקנאה חריפה בחברו. הנה תמצית של מונולוג שבו יואב סיפר לי על תוצאות ההשוואה עם אריק כפי שהופיעו בפגישות הראשונות:

"אריק הרבה יותר טוב ממני בכל הדברים: אריק חכם ואני טיפש, אריק צדיק ואני רשע, אריק יפה ואני מכוער, אריק חברותי ואהוד ואני בודד ושנוא; אריק מקשיב מצוין לאחרים ואני בקושי מקשיב לעצמי. לאריק חוכמת חיים רבה וידע כללי רחב בתחומים רבים, תורניים וחילוניים כאחד, ואני בור ועם הארץ; לאריק מידות טובות "מלאך עם לב זהב", ענווה וצניעות; אריק חברותי שלא מתבייש כמוני ליצור קשרים חדשים עם אנשים או להשמיע את קולו; לאריק עוצמה וחוסן נפשי, הוא עומד איתן בלחצים קשים; הוא יודע לעמוד על שלו, אך יש לו גם את הגבורה להודות בטעויות; יש לו התמדה ונחישות בלימוד תורה ובלימוד בכלל; הוא בכושר גופני, גבוה ויפה תואר, לבוש באופן אופנתי-מודרני והולם, ואילו אני מכוער ולבוש כמו שלומפר. במילים מסכמות: אריק מגלם את "הסמור" המצליח ואני את "הבבון" הדוחה והשנוא. אריק נחמד אליי מתוך רחמנות, שהרי מה יש לענק כמוהו לחפש אצל חגב שכמוני? איזה אדם גדול! ואיזה קטן אני...

פעם היינו בחתונה וכל הזמן חיקיתי אותו בשיחות, בריקודים ובאוכל, אפילו בדרך שבה הוא אוחז את כוסו תוך כדי השיחה. הרגשתי קנאה כה חזקה וכשהבנתי מה זה קנאה צורבת עמדתי בצד ובכיתי. אריק, שקלט שאני במצוקה, נצמד אליי, הצליח להרגיע אותי, ניסה לעזור כמה שאפשר. הרגשתי ביום הזה אומלל, חסר אונים ותלוי לחלוטין בו. כשאני מדבר איתו אני במתח כדי לעשות רושם טוב, משתדל לעמוד זקוף, להישמע חברותי, ולחשוב בזריזות על כל משפט לפני שאני אומר אותו – בקיצור אני מתנהג בחוסר טבעיות מוחלטת. אריק מצדו נחמד מאוד אליי; הוא מספר לי כל מיני דברים על עצמו, מדבר איתי בפתיחות יחסית, וזכיתי ליחסית הרבה זמן איכות איתו. בכל פעם שאני משווה את עצמי אליו אני מאוכזב מעצמי, מלקה את עצמי. בכל פעם שאני נכנס להשוואה אני מרגיש מתח, עצבות וחוסר הערכה עצמית. אני מרגיש אדם אפסי וחסר תועלת. למרות שאני מודע לכך שלא הכול נכון, שאני נוטה להפריז בעליונות של אריק ובנחיתות שלי, ושיש מספר תחומים שאני באופן ברור הרבה יותר טוב בהם מאשר אריק, אני בוחר תמיד להתעלם מכך ומתמקד רק בחסרונות שלי, האמתיים והבדיוניים".

מהלך הטיפול: השוואות נשלטות-מתוכננות ולא ספונטניות

יואב שיתף פעולה עם הטיפול תוך שהפגין מודעות עצמית גבוהה, שפה עשירה ואינטליגנציה גבוהה. לאחר שלב ההקשבה המלאה, שכלל בעיקרו אמפתיה סבילה ונמשך כחמש פגישות, נוצרה ברית טיפולית חזקה ועברנו לשלב האמפתיה הפעילה (קניאל, 2013). הסברתי לו כיצד יצר את 'הכללים הרחבים' על העצמי שלו, שהם למעשה אוסף התכונות שהוא מייחס לעצמו, המסתכמות בתפיסה כי הוא "אדם לא שווה". דפוס החשיבה אליו התרגל, גורם לו להתמקד בעקביות באוסף התכונות הללו ולכן הוא זוכר רק את האירועים הגרועים ביותר בהן תכונות אלו התבטאו. הסברתי לו, כי כך הוא מרחיב את התכונות האלו ממש כמו ברעיון של הנבואה המגשימה את עצמה מסיפור פיגמליון. תיארתי כיצד אלה יכולות להיות תכונות שליליות (אני טיפש ואיני יכול להצליח) או חיוביות (אני חכם ויכול להצליח), אך ברגע שהן נתפסות על ידו כאמת, הן הופכות לציפיות אשר מתממשות עוד ועוד. הסברתי גם כיצד במקרים רבים, יש ללומד אפשרות לבחור בין נבואה חיובית לבין נבואה שלילית.

הצעתי ליואב לבדוק ולהעמיד למבחן את התכונות שהוא מייחס לעצמו והוא הסכים. רשמנו תכונות כמו חוסר ביטחון, גמלוניות ועוד ברשימה מסודרת. לאחר מכן, הבנו את המושגים שיושבים בבסיס התכונה (מה זה אומר בדיוק "חוסר ביטחון") ובהמשך בדקנו האם ניתן לבסס את התכונה על עובדות. בתהליך זה, התברר כי רוב התכונות שיואב ייחס לעצמו, אינן נשענות על עובדות אלא על הכללות רחבות ממספר מועט של מקרים, תוך התעלמות מעובדות או ממקרים שסתרו את התכונה. לגבי מעט התכונות שאכן היו מבוססות על עובדות, ביניהן גמלוניות, קושי לפתח שיחה ועוד, יצרנו תכנית פעולה שתקדם שינוי בהתנהגותו של יואב. הוא קיבל משימות שהתמקדו בדברים מוחשיים, כמו להשקיע בהופעתו החיצונית, לעבוד על כושרו הגופני, ליזום שיחה עם אחרים, לתת דרשה באמצע הארוחה ועוד. למעשה, תכנית הטיפול ביואב נשענה על מספר היבטים: הקשבה לנארטיב האישי שלו, קבלה אמפתית של החוויה שלו ולבסוף פסיכואדיוקציה והצבת יעדים מדידים בהם יוכל לעמוד. עם זאת, חשתי כי בנוסף לכל אלו, יואב עשוי להיתרם רבות אם יבין את דפוס החשיבה ההשוואתי שמוביל למצוקתו הרגשית ולכן הקדשנו מפגשים נוספים להיבט זה. 

הסברתי ליואב את מרכיבי ההשוואה וההטיות כפי שהוצגו במבוא למאמר זה ודיברתי עמו על הצורך לבחור בצורה מתוכננת ונשלטת עם מי להשוות את עצמו. שילבתי בתוך ההסבר בדיחות, אגדות ואמרות חז"ל, ביניהן על השוואה המובילה לקנאה, כמו במקרה של כותונת הפסים של יוסף: "אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב, לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת (כתונת פסים של צמר נקי) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (מסכת שבת דף י'). בעזרת המשל שדיבר אל ליבו, יואב הבין כי חלק גדול מרגשי הנחיתות שלו נובעים מכך שהוא משווה עצמו לתלמידים החזקים ביותר בכיתתו ועקב כך מגיע למסקנות גרועות לגבי עצמו. הדגשתי בפניו מספר פעמים בהקשרים שונים, כי יש לו הבחירה להשוות את עצמו למי שהוא רוצה.

בהמשך הטיפול, יואב הגיע למסקנה כי הוא הגזים בהערצה שחש כלפי דמותו של אריק וברצון שלו להעלות את הערך העצמי שלו באמצעות ההידבקות אליו. עם זאת, נוספה לכך תובנה נוספת וחשובה אותה אביא בלשונו של יואב: "אריק הוא אדם איכותי מאוד עם תכונות טובות רבות ומעשים טובים...אבל אולי גם אני כזה? מי אמר שאני לא? זה אף פעם לא יהיה פייר להתחרות ולקנא באריק, בגלל שאני טיפוס לגמרי אחר!". בדבריו אלו, ניתן לראות כי יואב עבר מהשוואה המובילה למדרג להשוואה המובילה לתפיסה של שונות. כדי לגבות את האמירה הזו, ביקשתי מיואב לבחור בחברים אחרים מבני כיתתו לצורך השוואה המקדמת תפיסה של שונות.

לאחר שתיים או שלוש פגישות, המשיך יואב לנהל לבד את ההתקדמות שלו, ללא צורך בפגישות עמי. קיבלתי ממנו דווחים בכתב (במייל) על תוצאות ההשוואה עם אחרים, וכך הוא כתב לי: "יש לי חברים ואף יצרתי חברויות אמתיות עם 2-3 בחורים. אני בקשר טוב מאוד עם חלק גדול מהכיתה שלי ואני יודע שאכפת להם ממני, ולא מדובר באחד או שניים, אלא בהרבה יותר. יש לי יכולת להבין אנשים ולהקשיב להם; יש לי חוש הומור ושמחת חיים; בעניינים רציניים אני דווקא לא ביישן, אני נפתח בקלות לאנשים ולא חושש מלדבר; יש לי לב טוב. הרב שלי העיד עליי שאני "אציל במידותיי", ורב אחר כינה אותי "יואב לב זהב"; יש לי יכולת מיוחדת מאוד להיות מודע לרגשותיי ולדעת להסביר אותם; אני יכול להיות מאוד עצמאי ויוזם ואני יודע להתמודד עם קשיים שאני נתקל בהם; יש לי גם יכולת טכנית גבוהה מאוד, בעיקר בנושא של מחשבים ותקשורת. כבר יצא לי לפרק מרכזיית טלפונית גדולה ולבנות ביצירתיות רבה ארון תקשורת מרשים למדי. יש לי יכולת להתבטא בכתב בצורה פשוטה וברורה וגם זיכרון מעולה. אני יכול באופן די מרשים לשים לב להמון פרטים ולזכור אותם בצורה מסודרת. אני מחבב מאוד מוזיקה, ויש לי שמיעה מוזיקלית מעולה, אני מסוגל לשנן יצירות קלאסיות שלמות ויכול גם לשרוק אותן תו אחר תו. לגבי המראה שלי הוא לא כזה גרוע! אני גבוה ובכלל לא שמן. אני גם מתלבש בצורה מכובדת ומתאימה, וגם יש לי פרצוף חמוד (אולי תינוקי...). אם אני הולך באמת זקוף אז גם אני יכול להיראות טוב. פיתחתי את הכושר הגופני שלי ואף למדתי לרכב על אופניים; יש לי הרבה כוח רצון ואומץ להסתכל על עצמי ולנסות להשתנות. למדתי לזכור שגם לי יש תכונות חיוביות, חלקן מדהימות גם אותי. עם כוח רצון והתמדה גם אני יכול להיות אדם גדול. רק שהקנאה באריק והניסיונות להיות כמוהו הם עצתו של יצר הרע – זו לא הדרך! הדרך להתקדם היא להיות אמתי עם עצמי, ולהתגדל בדרכים שונות ובסגנון שלי!"

סיכום

הטיפול שלי עם יואב הסתיים לפני כעשר שנים. מאז הוא הספיק לשרת בצבא במסלול שירות קרבי, להתחתן וכיום הוא עוסק בתחום המחשבים. אם הוא אינו פונה אליי אני מניח שחייו מתנהלים על מי מנוחות. קל לראות כי יואב סבל לאורך כל התפתחותו מהתעללויות רוחניות ופיסיות של תלמידי כיתתו, אשר הפכו אותו ל"ילד הכאפות" שלהם. עקב כך, נוצר אצלו ערך עצמי נמוך וביקורתיות גבוהה ביותר כלפי עצמו. הדרכתי את יואב לגבי האופן בו הוא יכול לחזק את עצמו, תוך שימוש בשני עקרונות: (1) להשוות את עצמו כאשר הוא חש צורך, אך על מנת להגיע למסקנות של שונות ולא מדרג; (2) אם כבר מוכרחים ליצור מדרג, יש להשוות גם כלפי מטה, כלומר לחברים בכיתה הנמצאים מתחתיו ולא רק למי שנתפס בעיניו כאדם מושלם, (אריק) אשר מצטיין בכל התחומים (השוואה למעלה). כאשר השתמש יואב בשני העקרונות הללו, הוא התקדם בצורה משמעותית מאוד בכוחות עצמו. הוא מיקד את השליטה בעצמו, לקח את האחריות לשינוי על בסיס האמונה ביכולתו להתקדם ולהשתנות, ובלשונו: "הבעיה האמתית היא אצלי ולא אצלם ולכן גם הפתרון טמון בי". אצל יואב התהליך היה יחסית מהיר וברמת עצמאות גבוהה. אצל מטופלים "איטיים" יותר, יש צורך ביותר פגישות עם תיווך רב יותר של המטפל. ההשוואה לאחרים יכולה להתחיל כפעולה אוטומטית וסמויה שיש בה כוח מזיק, אולם בהמשך, ניתן להפוך אותה לפעולה נשלטת וברת בחירה. כאשר ההשוואה מובילה לשונות ולא למדרג, קל יותר לפרגן לעצמנו וגם לאחרים והדבר מקדם ערך עצמי חיובי ומציאותי יותר.  

על הכותב - פרופסור שלמה קניאל

פרופסור שלמה קניאל הוא גמלאי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן וכיום מרצה במכללת תלפיות ובמכללת שערי משפט ברמת גן. הוא מומחה בעל שם בינלאומי וכתב מאמרים וספרים בתחומים הבאים: אבחון וטיפול דינמי בליקויי למידה; חינוך לחשיבה, לקשב ולזיכרון; תהליכי למידה וקבלת החלטות; פוסט טראומה ואשמה כמנוע צמיחה. בתפקידיו האחרונים בצה"ל שימש כסגן מפקד חטיבת טנקים וכיועץ אסטרטגי וחוקר בכיר במחלקה למדעי ההתנהגות (ממד"ה).

מקורות

קניאל, ש' (2003). פעולות התודעה: היסודות לחינוך לחשיבה. תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב.

קניאל, ש' (2011). עד כמה פעולות מנטליות ניתנות להכללה לתחומים קוגניטיביים רבים? השלכות לאבחון מבוסס ראיות. מגמות, מח (1), 109-129.

קניאל, ש' (2013). אמפתיה בחינוך. תל אביב: מכון מופת.

קניאל, ש' (2019). הטיות בחשיבה: אפקט העגבנייה המתפוצצת. תל אביב: ספרי ניב.

Vrugt, A., & Koenis, S. (2002). Self-efficacy, personal goals, social comparison, and scientific productivity. Applied Psychology: An International Review, 51 (4), 593–607.

Sweeney, K. (2008). Crisis decision theory: Decisions in the face of negative events. Psychological Bulletin, 134(1), 61-76.

Weidinger, A. F., Steinmayr, R. & Spinath, B. (2019). Ability self-concept formation in elementary school: No dimensional comparison effects across time. Developmental Psychology, 55(5), 1005-1018.

Wolff, F, Helm, F, & Möller, J. (2019). Integrating the 2I/E model into dimensional comparison theory: Towards a comprehensive comparison theory of academic self-concept formation. Learning and Instruction, 62, 64-75.