חיפוש

המטפל הנרקסיסטי פוגש מטופל נרקיסיסט: סיכום מאמרה של Seligson

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


נרקיסיזם היא פתולוגיה ומבנה אישיות נפוץ בקרב פסיכותרפיסטיים. כאשר מטפל נרקסיסט פוגש מטופל נרקסיסט, מאפיינים אלו מועצמים אצל כל אחד מהצדדים. הפגיעות הנרקסיסטית והקשיים הבין אישיים הנלווים למבנה האישיות הנרקסיסטי דורשים דריכות קבועה ובתהליך ההגנה מפני פגמים נרקסיסטים מטפלים עלולים להחמיץ את המגבלות שלהם עצמם ושל מטופליהם. כאשר המטפל הנרקסיסטי נאלץ לפגוש בכישלון באינטראקציה בין אישית, הוא יספק התערבויות המכוונות לשיכוך החרדה שלו עצמו.

למרות קשייהם, נרקסיסטיים נוטים להיות אטרקטיביים ומצליחים ובדרך כלל אינם סובלים מהחרדה והמצוקה של הגבוליים או מהנוקשות האובססיבית. לעומת זאת, הם מאופיינים בפקחות הפסיכופטית ובנראות ההיסטרית. הנרקסיסטיים הם בעלי סופר אגו כפיף ותפיסת עצמי מנופחת אשר מתקיימים במסגרת אגו מפותח היטב. לא רק שהם מוכשרים, אלא שיכולות האגו המפותחות שלהם מותאמות לאיתור וביצוע בלעדי של פעולות אשר יתגמלו אותם ויביאו למקסימום רווח. כך, הם מבצעים בחירות והחלטות על סמך רווחיותן ולא על סמך מניעי אשמה, אמביוולנטיות וספקות. הנרקסיסט חי בעולם בו צרכי האחר אינם נראים מאחר והוא קיים בכדי לשקף את הישגי הנרקסיסט- האחר הוא חלק מהעצמי ותו לא.

מטפלים, אמפתיים להתנהגויות האופייניות גם להם, מתייחסים בכבוד רב יחסית לפתולוגיה הנרקסיסטית באופן שמתבטא לא רק בסלחנות להתנהגותם של מטופלים נרקסיסטיים אלא גם בסלחנות למאפייניהם הנרקסיסטיים המתגלים בעבודתם הקלינית. תחת התחושה שלא ניתן לעמת מטופל נרקסיסטי מאחר ופגיעה נרקסיסטית תביא לעזיבת הטיפול, מתעצבות אינטרפרטציות מוגבלות. המטפל הנרקסיסטי הרגיש לפגיעות הנרקסיסטית פעמים רבות אינו מפרש את ההתנהגות כנרקסיסטית אלא מדגיש את הרגשות הפגועים. תהליך זה רלוונטי במיוחד כאשר הפגיעה הנרקסיסטית שהמטופל חוה נוגעת גם לערכו העצמי של המטפל. כך, חווית המציאות האכזרית של המטופל מתוקפת כממשית ולא כחוויה סובייקטיבית, והתנהגות המטופל אינה נבחנת מפרספקטיבה של תוצאות, אחריות או היבטים בין אישיים. ההתערבות מתחילה ונגמרת בפגיעה הנרקסיסטית.

מטופלת תיארה למטפלת שלה אפיזודה בה בעלה 'ירק עליה בפרצוף'. היא ביקרה אותו על כך שהתנצל בפני אחותו על הכיבוד המועט שהוגש במסיבת האירוסין של ביתם. המטפלת הפכה רצינית מאוד ואמרה בקול שקט 'יריקה עלייך היא התעללות'.

זוהי אינטרפרטציה נרקסיסטית. המטפלת מפרשת את היריקה כהתעללות אך לא את הביקורתיות של המטופלת, הפגיעה בערכי משפחתו של הבעל והשפלתו בפני משפחתו, וכך מדגישה רק את זכויותיה של המטופלת.

הפגיעה הנרקסיסטית ורגשותיו של המטופל מתוקפים על ידי המטפל הנרקסיסט, בעוד שהתנהגותו אינה מפורשת כבעלת תוצאות וכמשמרת את הקונפליקט. מטפלים נרקסיסטיים מספקים למטופליהם תיקוף שיכול להתקיים רק במסגרת נרקסיסטית בה האחר אינו מתקיים כאדם נפרד ושווה ערך. בסיטואציה זו מתקיימת באופן סמוי ההאשמה דקיקה של המטופל את המטפל בהתעללות בו. המטפל אינו יכול לשאת האשמה זו ועל כן הוא משליך אותה לאובייקט חיצוני והמטפל והמטופל יכולים לשמר את האחדות הנרקסיסטית. בדוגמא הבאה ניתן לראות כיצד צורך נרקסיסטי של המטפל מעצב את ההתערבות הטיפולית: על ידי סימון הקונפליקט החיצוני כהתעללות, המטפל מגן על עצמה ועל המטופלת שלה מפני פגיעה נרקסיסטית.

מטופלת צעירה סיפרה למטפל שלה כי היא מפחדת מפני נטישה במידה ולא תעמוד בציפיותיהם של אחרים ממנה. המטפלת התמקדה בכך שמטופלת תעשה בדיוק מה שתרצה ונושא הנטישה נותר בלתי מדובר. תגובת המטפל עשויה להוות דוגמא להזדהות החלק הנרקסיסטי של המטופלת המבקש לספק את צרכיו ללא התחשבות בתוצאות, ולרצון להתעלם מההאשמה הסמויה של המטופלת לפיה תינטש על ידי המטפל אם לא תעמוד בציפיותיו.

מטפלים מחצינים באופן לא מודע את פחדם מפגיעה נרקסיסטית אל תוך האינטראקציות הטיפוליות שלהם, ומטופלים מגיבים באופן שישמור על שלמות מטפליהם. הם עושים זאת, באופן בלתי מודע, על ידי אקטינג אאוט של משאלותיהם הלא מודעות של מטפליהם אשר בא על חשבונם. תהליך זה בולט במיוחד כאשר מדובר במטפל ומטופל נרקסיסטיים.

בני זוג מפוכחים אך תלויים רגשית זה בזה פנו לטיפולים פרטניים. הגבר פנה למטפל יונגיאני והמטופלת פנתה לעובדת סוציאלית. המטופל היה אימפוטנט אשר חווה זעם ואשמה סביב אובדן גבריותו, והמטופלת היא אלכוהוליסטית אשר חווה אשמה רבה סביב רומן מחוץ לנישואין שניהלה, אך מצדיקה אותו בחוסר התפקדו המיני של בעלה. היא טוענת כי היא שותה כדי לשרוד את הערבים הבלתי נגמרים בבית בעלה, והוא טוען כי אינו יכול לצאת איתה מאחר והיא שתויה. באחד הערבים הם יצאו לבלות, האישה השתכרה והתפתחה מריבה במכונית סביב תחנת הרדיו בה יבחרו כאשר בסופה הבעל מעך את ידה של האישה על הרדיו. בטיפול שלה התנהגותו פורשה כמתעללת והיא עודדה לפרק את הנישואין. בטיפול שלה פורשה התנהגות האישה כניסיון להתנהג באופן גרוע עד כדי כך שתיעצר: כילדה שמתנהגת באופן רע במטרה להיענש על ידי האב.

גם דוגמא זו ממחישה כיצד מטפלים מתקפים את פגיעותיהם הנרקסיסטיות של מטופליהם ומתעלמים מההתנהגויות הפוגעות שלהם עצמם ומההקשר בו התרחשו הדברים. בשני המקרים המציאות מטושטשת במטרה למנוע את הפגיעה הנרקסיסטית שתיגרם למטופל במידה ותיערך התבוננות מעמיקה על התנהגותו והמוטיבציה הלא מודעת העומדת תחתיה.

התפתחות הסופר אגו הלקויה של מטפלים נרקסיסטיים פוגעת ביכולתם להתבונן בסיטואציה בכללותה ולהתמקד בצרכי המטופל ולא בצרכיהם שלהם. הנרקסיסט ער בעיקר לצרכיו ובתהליך של הזדהות השלכתית עם מטופליהם המטפל יכול לראות רק את צרכיו וזכויותיו של המטופל שלו. הגרנדיוזיות של ההשקעה בעצמי וצמצום מקומו של הסופר אגו מונעים את קיומם של אמפתיה ואלטרואיזם. בעוד שבמרבית המקרים מטפלים מסוגלים להתגבר על המגבלות הנובעות מהמבנה האישיותי שלהם, במקרים של מטפל נרקסיסט המטפל במטופל נרקסיסט ההזדהות עוצמתית מכדי שתתאפשר חקירה אובייקטיבית. בעודם משליכים את צרכיהם הנרקסיסטיים, מטופלים מחזקים באופן בלתי מודע את הנרקסיזם של מטופלים בעלי מבנה אישיות דומה לשלהם. כך, במקום לרפא הם מעצימים את פתולוגיית המטופל על ידי התמזגות הצרכים הנרקסיסטיים.

ביבליוגרפיה

The narcissistic therapist meets a narcissistic patient. Seligson, Anne G. Journal of Contemporary Psychotherapy, Vol 22(3), 1992, 221-224.