חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • דואגים לרווחה שלנו– המחקר על רווחה נפשית סובייקטיבית תופס תאוצה

דואגים לרווחה שלנו– המחקר על רווחה נפשית סובייקטיבית תופס תאוצה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

לאורך השנים, רובנו למדנו לזהות כי רווחה של מדינה לא נמדדת אך ורק על פי מצבה הסוציו אקונומי. המושג "רווחה נפשית סובייקטיבית" (subjective well-being) התגבש במסגרת החיפוש אחר מדד שיאגד פרמטרים נוספים המתייחסים לאיכות החיים של הפרט. פרמטרים אלה מבקשים לבחון את הרווחה הנפשית באופן רחב יותר, כזה אשר חורג מהמדדים המסורתיים של מצב כלכלי, השכלה ובריאות.

מחקר חוצה מדינות

ד"ר אדוארד דינר, פסיכולוג מאוניברסיטת אילינוי (Edward Diener, PhD, University of Illinois) מוביל כיום פרויקט חדשני ורחב היקף בנושא, מטעם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, Organization for Economic Co-operation and Development (OECD). במסגרת הפרויקט פרסם הארגון בקרב המדינות החברות בו קווים מנחים למדידתה של רווחה נפשית סובייקטיבית, כאשר המטרה הנה לגבש סטים של פרמטרים להערכת הרווחה הנפשית בכל מדינה. מדדים אלו ישמשו בתור בסיס להשוואה מעמיקה בין איכות החיים של אזרחי המדינות השונות, ובשאיפה יסייעו למקבלי ההחלטות לזהות את המוקדים בהם עליהם לפעול לשינוי. דינר מסביר כי עצם ההחלטה להתייחס למדדים של רווחה נפשית הן ברמה המדינית והן באופן השוואתי, הנה צעד משמעותי ביותר.
ההנחיות של ארגון ה OECD בנושא מכוונות לשלושה תחומים עיקריים: הערכה קוגניטיבית של הפרט לגבי איכות חייו, הערכה באשר למצבו הרגשי בזמן נתון, ומידת הסיפוק והמשמעות שהפרט מוצא בחייו (לפירוט אודות הקווים המנחים לחץ כאן). מחקריו של דינר מראים כי אלו אשר מדורגים באופן גבוה בשלושת התחומים, נוטים להיות מסופקים יותר מבחינה מקצועית, ומנהלים חיים ארוכים ובריאים יותר. ברמה החברתית, מדובר בפקטור אשר מעלה את מידת הסולידריות החברתית, מוריד את אחוזי הפשיעה ובאופן כללי ממנף את ההון החברתי של המדינה.

רווחה נפשית סובייקטיבית - ענף מחקרי ותיק, בעל כוח ניבוי

חקר הרווחה הנפשית אינו תחום חדש. דינר וחוקרים נוספים חוקרים את מושג זה מזה למעלה מ 30 שנה. בין החוקרים המפורסמים בתחום ד"ר דניאל כהנמן מאוניברסיטת פרינסטון (Daniel Kahneman, PhD, Princeton University) וד"ר מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה (Martin Seligman, PhD, Pennsylvania University), אשר עמלו בשנים האחרונות על פיתוחם ותיקופם של מודלים שיאפשרו לקבל תמונה עשירה ורחבה יותר של המאפיינים העומדים בבסיסה של רווחה נפשית סובייקטיבית.
מעניין לראות כי למדדי הרווחה הנפשית כוח ניבוי בלתי מבוטל. במסגרת זאת הם מזהים אינדיקטורים שמדדים אחרים מפספסים. למשל, מדד הפיתוח האנושי (Human development Index), משקלל מידע אודות תוחלת החיים, ההשכלה והמצב הכלכלי של הפרט. בעשור האחרון מדד זה נמצא בעליה במדינות אפריקה ובעולם הערבי. לעומתו, מדד הרווחה הנפשית הסובייקטיבית נמצא במגמת ירידה, כשנה וחצי לפני האביב הערבי של 2010, בייחוד היכן שהקדימו לפרוץ המהומות - תוניסיה ומצרים.
נראה כי בעולם של ימינו, השימוש במדדי רווחה נפשית סובייקטיבית הנו חיוני בכדי לספק תמונה חדשנית ומקיפה של מצב הפרט והחברה. תמונה שכזו תסייע לנו ולמקבלי ההחלטות לגזור מסקנות חשובות, בדרך לשינוי.

לפירוט אודות הקווים המנחים של ארגון ה OECD: www.oecd.org

ביבליוגרפיה

Subjective well-being measures fain international clout. Tori DeAngelis, Monitor on Psychology, American Psychological Association, June 2013, vol.44, No. 6, pp. 29.