חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • לִי זֶה לֹא יִקְרֶה, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה: אלימות במשפחה בחדר הטיפול

לִי זֶה לֹא יִקְרֶה, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה: אלימות במשפחה בחדר הטיפול

פורסם על ידי בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 44/19

רצח בנות זוג: סקירת ספרות וממצאי מחקר איכותני | רב תרבותיות בטיפול בפגיעות מיניות | יחסים פרוורטיים: מנגנון נרקיסיסטי להתעללות במערכת יחסים | אונס במסגרת הנישואים




"לִי זֶה לֹא יִקְרֶה. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה... מִלְחָמָה עִיקֶּשֶׁת, אִילֶּמֶת, אָסוּר לְדַבֵּר". את המילים המטלטלות הללו, כתבה המשוררת מרינה ליאם-מנשרוב בשירה "זה לא יקרה". מילותיה מציירות לא רק את הפחד מפני מציאות נוראית ועלומה, אלא גם את החוויה שאסור לדבר את הפחד. היא מתארת בשיר צורת חשיבה שעשויה להופיע אצל כל אחד מאתנו מדי פעם בפעם, ולהוביל אותנו להימנע מדיבור על נושאים אשר מעוררים בנו חוסר נוחות. על אף שעולם הטיפול שואף להיות חף מצנזורה זו, דומה כי בכל זאת ישנם נושאים שהמידה בה אנו עוסקים בהם נמצאת בפער גדול ממידת השכיחות שלהם בחברה. אלימות במשפחה ובמיוחד בין בני זוג, היא לצערנו אחד מן הנושאים האלו. בעקבות מאורעות התקופה האחרונה, החלטנו להצטרף לניסיון הציבורי להביא את הנושא החשוב הזה אל קדמת הבמה ובחרנו בגיליון הנוכחי מאמרים והרצאות אשר דנים בו מנקודות מבט שונות.

נפתח עם המאמר המרתק והחשוב רצח בנות זוג: סקירת ספרות וממצאי מחקר איכותני מאת ד"ר רוחמה גוסינסקי. בחלקו הראשון של המאמר, בוחנת ד"ר גוסינסקי את מאפייניו הייחודיים של רצח ביחסים אינטימיים וסוקרת את ההסברים המוצעים לתופעה בספרות. בהמשך, על סמך תמות שעלו מראיונות עומק עם גברים שביצעו רצח או ניסיון לרצח של בנות זוגן, דנה ד"ר גוסינסקי בשאלה כיצד יש להבין את התופעה המטרידה ואת הגורמים לה.

נמשיך עם הרצאתה המרתקת והרלוונטית של חני סידיס אודות רב תרבותיות בטיפול בפגיעות מיניות, אשר ניתנה במסגרת כנס של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. בהרצאה חני סידיס באופן בו מנהגים תרבותיים מסוימים, בפרט אלו של קהילת יוצאי אתיופיה, מייצרים השתקה של פגיעות מיניות תוך דריסת האפשרות להכרה בנפגעת או גינוי של הפוגע.  

נמשיך עם סיכום למאמרה של סנדרה פיליפיני אודות יחסים פרוורטיים. במסגרת המאמר, מבקשת פיליפיני להציג את הפגיעות הנרקיסיסטית הפתולוגית כמאפיין שעשוי לתרום להתפתחותה של מערכת יחסית זוגית מתעללת. היא מציעה כי התעללות כזו היא במהותה פרוורסיה התייחסותית וכי האקט האלים כלפי בן או בת הזוג, הנשען על תפיסה מעוותת של קשר, מאפשר לתוקפן להכחיש חוויות של פחד ותלות.

נסיים עם סיכום למאמרן של Martin et al אשר מציע סקירה של נושא האונס במסגרת הנישואים. המאמר החשוב והמטריד, מציע מבט מעמיק אל גורמי הסיכון, המאפיינים וההשלכות הפסיכולוגיות של מצבי אונס בנישואים. מנקודת מבט טיפולית, חשוב במיוחד התיאור שמביאות הכותבות להיבטים בתפיסתן של נשים אשר גרמו להן שלא להביע התנגדות לאונס או לסיים את מערכת היחסים הפרובלמטית.

בלינק הבא תוכלו למצוא את כל המחלקות הרפואיות והפסיכיאטריות, קווי הטלפון ומרכזי הסיוע הייעודיים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.