ימים של חשבון נפש: רוחניות ומחילה מול כאב ואובדן

18/9/26

ד"ר לאה שלף | ד"ר יעל שובל-צוקרמן | ד"ר נעמה אושרי | פרופ' יוסי לוי בלז | ד"ר אתי אבלין | איילת מאיר | ד"ר ערן רולניק | שגית בוחבוט | אלינור ברזני אלימלך | טל פסטרנק מגנזי | פרופ' דנה אמיר | עירון מלמוד גנני

לקראת יום כיפור הקרב, שאלות של משמעות, סליחה ואחריות שבות ומבקשות את תשומת ליבנו. השנה, הן פוגשות עולם פנימי וציבורי רווי באובדן ובזיכרונות כואבים.

הפניית המבט פנימה עשויה להפגיש אותנו עם רגשות שטרם התבהרו ועם השאלה כיצד לשאת את מה שאירע ואת זכרם של מי שאיבדנו בתוך החיים הנמשכים. מתוך ההתבוננות הזו, סליחה לאחר ולעצמי, לצד אמונות וחוויות רוחניות, מציעות לא פעם מרחב לעיבוד ולנחמה.

הגיליון השבוע מוקדש למפגש שבין התבוננות, רוחניות ומחילה בתוך אקלים אישי וקולקטיבי של טראומה ואבל – החל מההיבטים התוך-נפשיים והבין-אישיים של הסליחה ועד למקומם של משאבים רגשיים ורוחניים בבניית משמעות בתוך הכאב.

נפתח עם מאמרן של ד"ר לאה שלף וד"ר יעל שובל-צוקרמן – "סלח לי ואסלח לך – על כוחה המרפא של הסליחה", העוסק בצורך האישי והקבוצתי בהתנצלות ובלקיחת אחריות מצד גורמי סמכות לאחר אירועי השבעה באוקטובר. במאמרן, בוחנות הכותבות את המרכיב ההדדי והאינטר-סובייקטיבי בבקשת סליחה וביכולת לסלוח, ומסמנות אותו כמצע נחוץ לתהליכי צמיחה והתפתחות לאחר טראומה.

נמשיך עם שלל הרצאות מתוך כנס בהשתתפות ד"ר נעמה אושרי, פרופ' יוסי לוי בלז, ד"ר אתי אבלין, איילת מאיר וד"ר ערן רולניק – "בקצה השמיים: התמודדות רוחנית ורגשית עם אובדן ואבל" שנערך מטעם בית הספר פסיכודהרמה לתורת הנפש הבודהיסטית ו'שותפים למסע'. הדוברים בכנס עסקו בהיבטים שונים של התמודדות עם אובדן ואבל, תוך התייחסות לממדי הגוף והנפש ולהיבטים רוחניים של האבל.

נעבור למאמרן של ד"ר אתי אבלין, שגית בוחבוט, אלינור ברזני אלימלך וטל פסטרנק מגנזי – "'שפת הסימנים' של האבל: משאב להתמודדות וביטוי לקשר מתמשך". במאמרן, עוסקות הכותבות בחלומות, תחושות נוכחות, צירופי מקרים ואירועים טעוני משמעות אשר מבטאים את המשכיות הקשר עם הנפטר. בשילוב המשגות תיאורטיות ודוגמאות קליניות, נבחן האופן בו חוויות אלו עשויות לשמש משאב רוחני המעניק נחמה ומשמעות לאחר אובדן.

נמשיך עם הרצאתה של פרופ' דנה אמיר – "שפת הנקמה, שפת החנינה, שפת הסליחה", אשר נערכה במסגרת הכנס "הפרעת שפה בספרות ובפסיכותרפיה" מטעם התוכנית לפסיכותרפיה והחוג לספרות של אוניברסיטת תל אביב. בדבריה, עסקה פרופ' אמיר בשלוש פוזיציות מרכזיות הנוגעות ליכולת האדם לסלוח, תוך מיקומן בציר בין אובייקט לסובייקט והתייחסות לקשר בינן לבין זיכרונות טראומטיים ועמדות התוקפן והקורבן.

נסיים עם סקירת מאמרם של ג'ורג' ג'סינטו ובוורלי אדוארדס אודות השלבים התרפויטיים לסליחה וסליחה עצמית, מאת עירון מלמוד גנני. במאמר, מבקשים הכותבים לדון בסליחה לאחר ולעצמי כתהליך שעשוי לתמוך בעיבוד האבל. באמצעות תיאור מקרה, מודגם מודל טיפולי בן ארבעה שלבים, אשר נועד לקדם סליחה וסליחה-עצמית, תוך מעבר מעיסוק באשמה ובחרטה לעבר לקיחת אחריות מתוך עמדה אמפתית.