תפריט נגישות

שיחות – אז והיום: צילומים מתוך הכנס השנתי הראשון -חלק שני

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 43/18

"שיחות" – אז והיום: צילומים מתוך הכנס השנתי הראשון של כתב העת הישראלי לפסיכותרפיה – חלק שני.
ד"ר עפרה אשל; ד"ר בעז שלגי ; פרופ' יולנדה גמפל

בחודש ביולי האחרון התקיים במכללה האקדמית תל-אביב יפו הכנס הראשון של כתב העת "שיחות", אשר הזמין מיטב כותביו לדון בעשייתם הטיפולית ובהתפתחותה לאורך השנים. הדוברים התייחסו לכמה מהמאמרים הקנוניים ביותר שידעה הקהילה הטיפולית בישראל, העוסקים כולם בנושאים מהותיים ותשתיתיים לתחום הפסיכותרפיה. לדברים הגיבו מספר מתדיינים, במטרה להרחיב ולהעשיר את הדיון בנושאים אלה. בשבוע שעבר התפרסמו בבטיפולנט הרצאותיהם המצוינות של פרופ' עמנואל ברמן, ד"ר ערן רולניק, ד"ר יוסי טריאסט, פרופ' גבי שפלר, פרופ' הדס ויסמן וד"ר אילן אמיר.

בגיליון הנוכחי נבקש להביא את חלקו השני של יום העיון, אשר כלל את הרצאותיהם של ד"ר עפרה אשל, ד"ר בעז שלגי ופרופ' יולנדה גמפל,
ההרצאה השלישית ביום העיון התבססה על מאמרה יוצא הדופן של ד"ר עפרה אשל "על חורים שחורים, מוות והתקיימות אנליטית", אשר מאז פרסומו בשנת 1997, הפך למגדלור של ממש עבור העוסקים במלאכת הטיפול. המאמר ביקש להרחיב את השימוש הפסיכואנליטי במטאפורה של חורים שחורים, זאת באמצעות שימוש באיכויות האסטרופיזיות של תופעה מרתקת זו. ד"ר אשל ביקשה להכילה לא רק על המרחב התוך-נפשי של האדם, כי אם על המרחב האינטרסובייקטיבי, תוך התמקדות באופן בו החור השחור כופה ללא רחם את השפעת הכבידה שלו על עצמים סמוכים – הלא הם יחסי האובייקט.

בהמשך, הוזמן להתדיין בנושא ד"ר בעז שלגי, אשר עסק בפרדוקס שמציב בפנינו החור השחור – "יש" אותו אנו מסיקים דווקא מתוך האין שסביבו. בהרצאתו, ביקש ד"ר שלגי לטעון כי פרדוקס זה מהווה עוגן יציב, אשר רק מתוכו יכולים המטופל והמטפלת להילחץ מציפורניו של המוות הנפשי החוזר ואופף אותם. נושא זה העלה שאלות רלוונטיות מאין כמותן באשר לכפיית החזרה, להזדהות השלילית וכמובן – לסגולותיה הטרנספורמטיביות של הנוכחות האנליטית בטיפול.

נסיים בהרצאה שחתמה את יום העיון והתייחסה למאמר הקנוני של פרופ' יולנדה גמפל "היבטים של העברה דורית", אשר פורסם בשנת 1987. במבט מחודש, למעלה מ-30 שנים לאחר כתיבת מאמרה, ביקשה פרופ' גמפל לחזור ולהדגיש לא רק את הטרנספרנס הבין-דורי של המטופל, כי אם גם את ה"טרנס-דוריות" של הפסיכואנליזה עצמה. באופן זה נכנס הקונטקסט התרבותי-פוליטי הייחודי בתוכו צמחו מושגיה המרכזיים של הפסיכואנליזה גם אל חדר הטיפולים של כל אחד מאיתנו, מדי יום.