מושב זה התמקד בהמשגה תיאורטית בעקבות צפייה בסרט "להיות נאהבת". תחילה הציעה ליאת לוי וכטנברג לראות בסרט ייצוג של תנועה בין שני ארגונים נפשיים מרכזיים בתוך העצמי ובזוגיות: האחד הוא ארגון של יחסי אובייקט, שבו החרדות נוגעות לקשר, ואילו השני הוא ארגון מוקדם יותר, טרום-יחסי אובייקט, המאופיין בחרדות ראשוניות. בהמשך, ד"ר מיטשל בקר התייחס לקושי הטמון באהבה וליכולת של בן הזוג לא רק לראות את האחר באופן מציאותי, אלא גם להחזיק בתודעתו את שלמות האחר.
