הפאנל, בהנחיית יפי שפירר, עסק באתגרים הייחודיים המלווים את המנחים בשדרות. שרי הציגה את סוגיית "המציאות הטראומטית המשותפת", בה המטפל והמטופל חולקים גורל זהה, ואת הקושי לשמור על סטינג טיפולי במצבי קיצון. אדי נבו דנה במורכבותה ובחיוניותה של הנחייה בקו בעת מלחמה. לבסוף, שפירר העלתה לדיון את המתח סביב מושג "הצמיחה הפוסט-טראומטית", העלולה לדחוק הליכי עיבוד טבעיים של כאב ואבל.
