פרופ' דני חמיאל עסק בהרצאתו בדרכים לטיפוח תחושת תקווה וחוסן נוכח מציאות משתנה ובלתי צפויה, כאשר העיקרית בהן היא היכולת לנהוג באמפתיה ובאחריות כלפי הזולת, מתוך בחירה להביא לחיבור בין אישי המבוסס על עזרה ואכפתיות, ולא לפירוק ולפירוד. פרופ' חמיאל עסק בהבדל בין תקווה לציפייה, והציע שבעוד שציפייה יכולה להביא לאכזבה, תקווה היא כוח מניע אשר יכול להוביל את האדם לפעולה ולחיפוש אחר משמעות.
