ד״ר אורלי וקנין הציגה את אילת ברעם, ובדבריה שיתפה על משמעות הקול הילדי החי בנפש הבוגרת בעבודתה. ברעם עסקה בהרצאתה בספר הילדים שכתבה ״סיפור על יומן, חתולה וגעגוע״, בהוצאת כריכה, המבוסס על ילדותה בקיבוץ, כילדה ששכלה את אביה במלחמה. היא שיתפה על כוחה הטיפולי של כתיבה עבורה, ופירטה על תהליך הכתיבה והפרסום של ספרה, אשר כלל התמודדויות מורכבות במישורים שונים, ועל השימוש החינוכי הנעשה בו.
