ההרצאה השנייה של ערב העיון הייתה פאנל בהנחייתה של פרופ׳ דנה אמיר, ובהשתתפותם של משה לנדאו, ד״ר שלומית ידלין גדות וחגית אהרוני, אשר עסק במפגש בין יצירותיו של חנוך לוין לבין השפה הפסיכואנליטית. לאורך הפאנל משה לנדאו הציג את נקודת מבטו דרך המחזה ״ייסורי איוב״, ודן בעיסוק של לוין בסבל האנושי דרך התאוריה של ביון; ד״ר שלומית ידלין גדות דנה באופן בו חנוך לוין חושף את הרכיבים המעוותים של התרבות, ואת הסכנה הטמונה באמונה כי העיוות הוא הטבע האנושי; חגית אהרוני דנה במושג ״גועל נפש״, דרך התבוננות בספר ״חיותה רואה ממותה״; פרופ׳ דנה אמיר טענה כי חנוך לוין מלגלג על הפסיכולוגיה ועל ההבטחה אשר טמונה בה – לעבד, להתאבל או להבנות מחדש – אך במקביל נושא מסר אופטימי בנוגע ליכולת של הנפש האנושית לנסח עצמה שוב ושוב מחדש.
