מושב שני (3 מושבים מקבילים): מבט מקרוב - אוכלוסיות בסיכון אובדני
תת מושב 3: בני משפחה שיקיריהם התאבדו; יו"ר המושב: ד"ר מאיה יוהן-ברק, עמותת בשביל החיים ומרכז שניידר לרפואת ילדים; הרצאה שנייה
את ההרצאה פתחה טל גילה בהצגת הקשיים עמם מתמודדים שארי התאבדות (קרובי משפחה של אדם שהתאבד). כאשר בתוך כך הזכירה את הספק העצמי לגבי ״האם הייתי יכול למנוע את זה?״. בהמשך לכך, ביקשה לבחון את הקשר בין סליחה עצמית לבין מצוקה נפשית וצמיחה פוסט טראומטית לאחר התאבדות של אדם קרוב. מן המחקר שהציגה גילה, עלה כי שארי התאבדות מדווחים על רמות גבוהות יותר של מצוקה בהשוואה לאבלים אחרים וכי סליחה עצמית גבוהה הייתה קשורה למצוקה פחותה בקרבם. במחקר המשך נמצא כי סליחה עצמית ניבאה צמיחה פוסט טראומטית, דרך תיווך של שני גורמים עיקריים: (1) תהליכים קוגניטיביים אדפטיביים של התמודדות עם האובדן,(2) חשיפה עצמית גבוהה יותר שמובילה בתורה לתמיכה חברתית טובה יותר.
