הביתי והאלביתי: זרות, מוכרות וניכור במרחבי החיים

13/3/26

ד"ר אנתוני באס | ד״ר סיגל עדן אלמוגי | ד"ר ליאורה בר-טור | עינת כהן אבישר | אריאנה גוטמן

מאז תיאר פרויד ב-1919 את ה-"אלביתי", הפכו מונח חמקמק זה והתחושה אותה הוא מבטא לחלק בלתי נפרד מהחשיבה וההבנה של נפש האדם. כך, הדיסוננס המאפיין את הזרות הפרדוקסלית אשר עולה דווקא בתוך מרחבים מוכרים ואינטימיים, מוסיף להעסיק תיאורטיקנים ואנשי טיפול גם בימינו.

בגיליון הנוכחי אנו שבים להתבונן במושג קאנוני וייחודי זה, המאפשר לתת פשר ולבטא היבטים מרכזיים ממורכבות החוויה האנושית. מובאים לפניכם שלל תכנים מאת אנשי ונשות מקצוע המבקשים להמשיג ולבחון מבעד לעדשת האלביתי תחושות וחוויות במגוון הקשרים ומרחבים – בחדר הטיפולים ומחוצה לו, בתקופת הילדות ולעת זקנה, בשגרה היום-יומית ובטלטלת המלחמה.

נפתח עם הרצאתו של ד"ר אנתוני באס – "האלביתי בחיי היום-יום", אשר נערכה בשפה האנגלית וניתנה כחלק מיום העיון "פסיכואנליזה של הרוח - אפשרות של מֵעֵבֶר לתוך ולבין-אישי" מטעם "תמוּרוֹת" בי"ס לפסיכותרפיה דינמית והיחידה לפיתוח מקצועי באוניברסיטת בר-אילן. בהרצאתו, דן ד"ר באס בממד הבין-אישי של חוויות ה"אלביתי" המתרחשות במסגרת המפגש הטיפולי ובחשיבותן הקלינית של חוויות אלו לתהליך הטיפולי.

נמשיך עם פרק מאת ד"ר סיגל עדן אלמוגי – "חוסן פסיכו-מרחבי" מתוך ספרה 'על הביתי והאלביתי: הבית הפסיכו-מרחבי' בהוצאת רסלינג. על בסיס מחקר משותף שנערך עם ד"ר שלי כהן במהלך מגפת הקורונה ומתוך בחינה תיאורטית רב-תחומית, מציגה ד"ר עדן אלמוגי את המושג "חוסן פסיכו-מרחבי" ובוחנת באמצעותו את מקומו של המרחב הביתי כעוגן פיזי ונפשי למול חוויות "אלביתיות".

נעבור למאמרה של ד"ר ליאורה בר-טור – "ביתי כבר אינו מבצרי: הזדקנות בצל טבח ומלחמה", אשר נכתב בסמוך ובצל אירועי השביעי באוקטובר. במאמר זה, מציגה ד"ר בר-טור את המונח "אלביתי" ואת ביטוייו מרחב הנפשי והתרבותי, ומבקשת לאפיין באמצעותו את חוויית ההזדקנות ואת הקשיים המרכזיים הנלווים לה. זאת, תוך התייחסות לרובד נוסף של תחושת "אלביתיות" הנחווית לנוכח אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה.

נמשיך עם מאמר מאת עינת כהן אבישר – "בראשית ימי הבית: על אימה ועל בית בטיפול באמנות", העוסק בתהליך טיפולי-קבוצתי שהתרחש בגן רגשי דרך הכנת יצירות "אלביתיות" של בתים מקרטון. במאמרה, ממשיגה כהן אבישר את ההליך הטרנספורמטיבי שעברו הילדים בעת יצירת הבתים באמצעות המושג "אלביתי". תוך הבאת דוגמאות והתייחסות לכותבים תיאורטיים שונים, מומחשות תחושות אלביתיות עימן התמודדו הילדים.

נסיים עם הרצאתה של אריאנה גוטמן – "ה-אלביתי הוא הוא ה-בית", אשר ניתנה כחלק מיום העיון "רשומון אנליטי מימי מלחמה - מפגש בין מציאות טראומטית לנוכחות אנליטית" מטעם מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. דרך הזמנתה להקשבה מרחפת וחווייתית, ביקשה גוטמן להמחיש את הפרדוקסליות הטמונה בניסיון להבין את המונח "אלביתי". בהמשך, הדגימה גוטמן את החוויה האלביתית של אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה באמצעות אסוציאציות ומפגשים טיפוליים שערכה.