חיפוש

בין חירום לשגרה: הרחבת ארגז הכלים הטיפולי בימי קורונה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 20/20

קלאודיה קוגן | עמית וולק | ענת פלג | נעמה גרינולד | עדי כהן | ד"ר הדס מור-אופק | יערה לנדו-חסון | צפריר סנדרוביץ | נטלי מור | שי בראונשטיין



הימים האחרונים מייצרים עבור כולנו מרחב ביניים שהוא בין חירום לשגרה. מצד אחד, משבר הקורונה על רבדיו הבריאותיים, החברתיים והכלכליים, עדיין מרחף מעלינו ונוכחותו עזה. מצד שני, ישנן גם הקלות בהנחיות של משרד הבריאות ונראה כי המשק מנסה בהדרגתיות לחזור לשגרה. על אף שהמצב של בין לבין הוא מאתגר ולעתים מוביל לתחושת תקיעות, דומה כי יש בתוכו גם מקום ליצירתיות, שינוי ותנועה. בגיליון הנוכחי אנו מביאים לכם הרצאות ומאמרים אשר בוחנים מה ניתן לשנות בטיפול, בכדי לשמרו, וקוראים למטפלים להשתמש בכלים חדשים, למצוא פתרונות חלופיים ולהגמיש את גבולות המעשה הטיפולי.

נפתח עם הרצאתה החשובה של קלאודיה קוגן אשר עוסקת בהתמקמותו של המטפל בעתות משבר. במסגרת מפגשי שיח של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי, קוגן הרצתה וביקשה לבחון את מקומה של אהבה בעבודה הטיפולית. בדבריה, היא קראה למטפלים להישאר עם לב פתוח, עיניים פקוחות והתבוננות אמפטית, למרות חוסר הודאות המייסר של תקופת הקורונה.

נמשיך עם מאמרם של עמית וולק וענת פלג אשר מביא מחשבות על המעבר לטיפול קבוצתי בילדים באמצעות וידאו. במסגרת כתיבתם, מתארים וולק ופלג כיצד ניתן לעבוד דווקא מתוך שבירת הרצף, ואיך ניתן לנצל חלק מן המאפיינים המאתגרים ביותר של אפליקציית הזום ודומותיה לטובת עבודה טיפולית ייחודית.

הרצאה מצוינת נוספת אשר מתמודדת עם שאלת החירום והשגרה ניתנה על ידי נעמה גרינולד במסגרת פרויקט רפסודה של מכון מפרשים ואתר בטיפולנט. בהרצאה עסקה גרינולד באופן בו מערכת החינוך עוברת לשגרת חירום מתמשכת ודנה בעבודה הרפלקטיבית שניתן לעשות עם צוותי החינוך ועם תלמידים.

נמשיך עם המאמר מה שלום הוואגוס שלך בבידוד? התיאוריה הפולי-וגלית בימי קורונה מאת עדי כהן וד"ר הדס מור-אופק. במאמר בוחנות הכותבות כיצד מגיבה מערכת העצבים שלנו להיעדר המפגש והמגע עם אחרים משמעותיים בחיינו, ומציעות כלים טיפוליים ייחודיים לקידום תחושת ביטחון ורווחה.

מאמרה של יערה לנדו-חסון, מביא גם הוא בשורה של שינוי ועוסק בעבודה הטיפולית עם משפחות לילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. לנדו-חסון מתייחסת למיצוב ההורה כמוביל הטיפול בתקופת הקורונה, מתארת את האתגרים הייחודיים של ילדים עם ASD בצל ההסגר וקוראת לנו להפוך אתגרים טיפוליים להזדמנויות לצמיחה.

נמשיך עם מאמרו של צפריר סנדרוביץ אשר כותב על סזורה מקבילה ועל הסמוי מהעין. סנדרוביץ בוחן כיצד ימי המגיפה עשויים לעורר בנו ובמטופלינו את החרדה הראשונית של רגע הלידה, ומציע למטפלים לנסות לעבוד בטיפול בתוך הסזורה, או המרווח, המתקיים בין שימור להשתנות.

נסיים עם מאמרם של נטלי מור ושי בראונשטיין אשר מציעים בכתיבתם התבוננות בסוגיות של א.נשים טרנס בימי קורונה. מור ובראונשטיין, אשר מנהלים את הקליניקה הפסיכוסוציאלית בתל אביב, מתארים את הקושי העצום שנובע מעצירת תהליך הועדה להתאמה מגדרית בתקופת ההסגר ומביאים מספר מחשבות על הליווי הטיפולי אותו ניתן להציע לחברי הקהילה הטרנסית בימים אלו.