חיפוש

טראומה וויסות רגשות בילדים: הביצה והתרנגולת

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-17.2.19 התקיים יום העיון "טראומה וויסות רגשי בילדים: הביצה והתרנגולת" באוניברסיטה העברית בירושלים. יום העיון נערך בשיתוף ארגון מטיב, מכון חרוב וביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית. יום העיון התמקד בידע מחקרי שנצבר לאורך השנים בתחומי הטראומה והוויסות הרגשי בילדים. מקור השם "הביצה והתרנגולת" מתבסס על העובדה כי ויסות רגשי הוא גורם חוסן חזק מאוד בפני היווצרות תגובות פוסט טראומתיות ולעומת זאת, בהינתן שאדם נחשף לאירוע טראומתי יכולת הוויסות הרגשי נפגעת בצורה מאוד משמעותית ונראה זו ממשיכה ללבות את ההשפעה של הטראומה. ההרצאות השונות ניסו לתת ידע וכלים להתמודדות לאור הצימוד של שתי התופעות. 

דברי פתיחה וברכות

דברי פתיחה - שרית שרם-יבין

שרם-יבין הסבירה כי מטרת העבודה עם הורים לילדים עם קשיים בויסות הרגשי, היא ללמד אותם להכיר את המצבים הללו אצל ילדיהם ואצלם, לפתח אסטרטגיות של חזרה לויסות ואז לסייע לילדיהם לחזור לויסות.  

מנטליזציה הורית וויסות: האתגרים, "הקריסות" ואפשרויות התיקון - ד"ר דפנה דולברג 

ד"ר דולברג הציגה את הקשר בין מנטליזציה הורית ליכולת הסיוע לילד במצבים המצריכים ויסות רגשי. כמו כן, היא דנה בשאלה כיצד מזהים מצבים של "קריסות מנטליזציה" אצל ההורה. המסר העיקרי בהרצאתה של ד"ר דולברג הוא שכמטפלים מטרתנו היא להיות קשובים ל-Mind או לעמדה המנטליסטית של ההורה, כדי שאותו הורה יוכל להקשיב ל-Mind ולעמדה המנטליסטית של הילד שלו. ההרצאה התמקדה בכך שכל בני האדם נולדים עם פוטנציאל להתפתחות יכולת מנטליסטית טובה, אך היכולת לפתח אותה למקסימום תלויה בשאלה האם היה בסביבתנו מבוגר משמעותי שחשב אותנו ושיקף לנו את עצמנו. המנטליזציה ההורית אינה מטרה טיפולית בפני עצמה אך היא מאפשרת להורה חמלה עצמית, זיהוי של מצבים בהם היה כשל אמפטי בקשר עם הילד ולבסוף תיקון של כשלים מסוג זה.

ד"ר דפנה דולברג הינה ראשת המגמה לפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית ת"א-יפו, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית ומתעסקת במחקרה בתחומים של הורות, התפתחות רגשית, מנטליזציה ומנטליזציה ההורית.

יישומים פרטניים וקבוצתיים בתחום ויסות רגשות בילדים שעברו טראומה - שרית שרם יבין

שרם-יבין הדגישה בהרצאתה כמה בקלות ניתן "לפספס" את אבחנת הטראומה כאשר מתבוננים על אבחנות אחרות אשר עשויות להסוות אותה, ביניהן ADHD וחרדה. ביחס לכך היא מביאה את ההגדרה של Developmental Trauma Disorder כדי לעזור לנו לחשוב על הקשר ביו ויסות רגשי וטראומה. הקריטריונים לאבחנה זו הינם: חשיפה לאירוע טראומתי, קשיים בויסות רגשי וגופני, קשיים בויסות קשב והתנהגות, קשיים בויסות עצמי ובין-אישי ולבסוף משך הפרעה של מעל 6 חודשים אשר גורם פגיעה תפקודית. לטענתה של שרם-יבין, אבחנה זו הולמת טוב יותר מצבים קליניים רבים בהם נתקל בקליניקה, כאשר האירוע הטראומתי יכול להיות גם פרידה "פשוטה" או אובדן של אובייקט אהוב. בהמשך ההרצאה שרם-יבין הציגה יישומים שונים של כלים לויסות רגשי לילדים בהם ניתן להשתמש בטיפול.

שרית שרם יבין פסיכולוגית קלינית וחינוכית, מנהלת את מטיב ילדים במרכז הישראלי לפסיכו-טראומה, שותפה בפיתוח תכנית פנד"ה לויסות רגשי לילדים.

טראומה, ויסות רגשות ותפקודים ניהוליים - פרופ' רותי פת-הורנצ'יק

פרופ' פת-הורנצ'יק עסקה בהרצאתה בקשר שבין טראומה לויסות רגשות ובעיקר בתוצאותיה של חשיפה מתמשכת לטראומה, עקב עוררות גבוהה ארוכת טווח או 'עומס אלוסטטי'. עומס זה הוא בפני עצמו חשיפה מצטברת לטראומה ולכן פת-הורנצ'יק מגדירה למעשה את הטראומה כהפרעה בויסות. לפי השקפה זו, היא מציעה שהטיפול בהפרעות טראומה שונות צריך להיות באמצעות עבודה על חזרה לויסות. בהתאם, במערכת היחסים של הורה-ילד העבודה צריכה להיות על שיפור מיומנויות של ויסות הדדי. בסיכום ההרצאה פת-הורנצ'יק הביאה ממצאים מחקריים אשר מראים כי יכולות הויסות של האם קשורות בכישורי הויסות החושי של ילדיה, כמו גם בתפקודים הניהוליים שלהם. ממצאים אלו מחזקים את ההשקפה לפיה העבודה על ויסות רגשי צריכה להיות גם במישור ההורי וגם במישור של הילד.  

פרופ' רותי פת הורנצ'יק פסיכולוגית קלינית ורפואית, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית ומנהלת יחידת המחקר במטיב המרכז הישראלי לפסיכוטראומה. תחומי המחקר הנוכחיים שלה נוגעים בהשפעותיה של טראומה על הורים וילדים, זיהוי גורמי חוסן וגורמי סיכון להתפתחות מצוקה פוסט-טראומתית, טראומה וויסות רגשות.

סדנה מעשית פנד"ה