חיפוש

סקירת יום העיון מבט רחב על מודעות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

ביום העיון של הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה בשיתוף המערך הנוירולוגי, המרכז הרפואי תל אביב והסתדרות הפסיכולוגים בישראל, שנערך בחודש פברואר 2019, התכנסו מרצים מובילים מתחומי הפסיכואנליזה, פילוסופיה, מדעי המוח, פסיכיאטריה וביופיזיקה על מנת לדון בשאלות ותיקות לגבי מודעות האדם בראי הידע המחקרי העדכני. המפגש בין האסכולות השונות יצר פרספקטיבה מעניינת ביותר על שאלות שונות: מה הוא הקשר בין החוויה הביולוגית לחוויה המנטלית?, מה בין מחשבה מכוונת אובייקט ובין חוויה חושית? ומה היחס בין אינטרוספקציה לאקסטרוספקציה במדע?.

דברי פתיחה אירית רווה ברזל

דברי פתיחה דני כפרי

פרספקטיבה נוירו-פסיכואנליטית על "הבעיה הקשה" של המודעות פרופ' מארק סולמס

ה-"hard problem" , שנוסחה על ידי הפילוסוף והמדען דייויד צ'אלמרס, מתייחסת לקושי במענה על השאלה - כיצד נוצרת חוויה מנטלית מתוך תהליכים פיסיקליים?. פרופ' סולמס טען בהרצאתו כי השאלה כיצד הפיסי מייצר את המנטלי, היא שאלה מוטעית הדומה לשאלה כיצד הברק מייצר את הרעם. לטענתו, הדרך לענות על השאלה הוותיקה היא על ידי התייחסות לתהליך המוחי-פיסיולוגי ולתהליך המנטלי-חוויתי, כשני היבטים של אותה תופעה, מתוך מוניזם דואליסטי. בהמשך לכך, ניסה פרופ' סולמס לענות על שאלה מורכבת לא פחות, מדוע אנו זקוקים למודעות רגשית מלכתחילה? באמצעות ממצאים קוגניטיביים וטקסטים פרוידיאניים סולמס הציע שמדובר במנגנון מתוחכם למדי של שמירה על הומאוסטזיס.


שאלות ותשובות לפרופ' מארק סולמס

כוונה ומודעות – פרופ' אמיר הורביץ

פרופ' אמיר הורוביץ, ראש התוכנית לפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה, התבונן בהרצאתו בשני מאפיינים מרכזיים ומסקרנים הנקשרים ל- consciousness, מתוך מטרה להבין אותם ואת תפקידם לעומק. שני מאפיינים אלו הם Intentionality, מצב מנטלי המכוון כלפי אובייקט מסוים ו- Phenomenal Consciousness, מצב מודעות בעל תחושה מסוימת או איכות חווייתית. הרצאתו של פרופ' הורוביץ הובילה למסקנה שאלו הם שני מאפיינים נפרדים של המודעות, אשר מצויים ביחסי גומלין מתמידים זה עם זה.

לא בתוך המוח שלנו – ד"ר יוחאי עתריה

ד"ר יוחאי עתריה, העוסק בפילוסופיה ובמדעי המוח, הציג בהרצאתו ניסיון לחבר בין המאמץ המדעי לחקור את ה- consciousness, לבין החרדה מה-"אל-ביתי" או ה-uncanny, אותו מונח שטבע פרויד לגבי האימה המתעוררת אל מול נוכחות שהיא קרובה וזרה גם יחד. ד"ר עתריה טען שה-mind האנושי מייצג את האיום האל-ביתי הגדול ביותר ולכן שאלת התודעה הפכה לגביע הקדוש של המחקר האנושי.

כיצד הרגשות והגוף חיוניים עבור מחשבות מופשטות? ד"ר אנה סברדליק

ד"ר אנה סברדליק, פסיכיאטרית וחברת הפורום לנוירופסיכואנליזה, עסקה בהרצאתה במתמטיקה כמדע ייחודי ובקשר שלה למוח ולגוף האנושי. המתמטיקה, שקשה להגיד האם היא המצאה או גילוי, מנסחת את חוקי הבסיס לכל המדעים האחרים, היא אינה מדע אמפירי אלא תיאורטי ומתאפיינת באנלוגיות. ד"ר סברדליק סקרה בהרצאתה שני תחומי חוויה של ה-mind, האינטרוספקטיבי והאקסטרוספקטיבי. לטענתה, בעוד שהמודעות האנושית מסתמכת על אינטגרציה בין תהליכים של אינטרוספקציה ואקסטרוספקציה, מה שמקנה למתמטיקה את ייחודה, החף מטעויות, הוא שהיא עושה שימוש באינטרוספקציה בלבד. בעוד שהוכחה מתמטית שהתבססה בעבר נשארת קבועה, אנחנו כבני אדם חשופים לטעויות במסקנות אותן "הוכחנו" בעבר.

דיון

  לסיום נבקש להודות לדר' הדס מור אופק, אשר עזרה לנו בסקירת ההרצאות השונות.