חיפוש

סקירת יום העיון משחק הכיסאות: סוגיות מכיסא המטפל הזוגי

פורסם על ידי ד"ר עפרה שלו

בתאריך ה- 19.12.16 התקיים יום העיון "משחק הכיסאות - סוגיות מכיסא המטפל הזוגי" במסגרת תכנית ההשתלמויות של האגודה הישראלית לטיפול בזוג ובמשפחה. מתוך ההזמנה ליום העיון: "ביום העיון אנו נמקד את המבט על החוויה הייחודית של המטפל/ת זוגי/ת שפוגש/ת בחדר את בני הזוג. נתבונן במפגש הטיפולי דרך עיני המטפל/ת, נעסוק בהעברה ובהעברה הנגדית, במסע האישי והמקצועי של זוג מטפלים בחיים ובקליניקה ונשלב תאטרון פלייבק, אשר יעיר לחיים את הסיטואציות הטיפוליות על מנת להביא קרוב ככל האפשר את החוויות המוכרות לנו. פאנל מטפלים בכירים יתייחס וידון בסצנות שיועלו מתוך גישות טיפוליות שונות."

סקירת יום העיון

להיות מטפל זוגי, משמעו לפגוש מידי יום את הזוגיות של עצמך. המפגש עם זוגות משמש מעין מראה למטפל, עבור מערכות היחסים שלו, בהשוואה או כהדהוד פנימי לבני הזוג היושבים מולו. יום העיון עסק במיקום של המטפל ובחוויה שלו בחדר הטיפולים, במפגש עם זוגות ובפרקטיקה של טיפול זוגי.

יום העיון נפתח בהרצאתה של דר' זיוה לויטה: "העברה נגדית בטיפול זוגי - עיני המטפל כמעיין"

דר' לויטה סקרה בקצרה את התפיסה התיאורטית של יחסי אובייקט רב דוריים וכיצד תפיסה זו באה לידי ביטוי בבחירה זוגית שאינה מודעת, אשר נובעת מתוך צורך לשחזר יחסי אובייקט מופנמים, עם התקווה כי בתוך הקשר הזוגי ניתן יהיה לעשות תיקון.

דר' לויטה התייחסה בקצרה לתהליכי העברה והעברה נגדית, וציינה כי הם תהליכים בהם אנו יוצרים מחדש את עולם האובייקטים הפנימיים שלנו, ומגיבים לאחר מתוך עולם זה. היא הגדירה את תהליך ההעברה בזוגיות כך: "בן הזוג האחד קושר בין דמויות מעברו, אובייקטים למשאלות ופנטזיות מוקדמות, לבין דמות בן הזוג שנבחר. בן הזוג השני מקבל את ההשלכה, בשל יכולתו להיות חלק מההעברה. כתוצאה מכך, רגשות לא מודעים קמים לתחייה בהווה, ומיוחסים לבן הזוג, תוך התעלמות, עיוות והכחשה של בן הזוג".

דר' לויטה מיקדה את הרצאתה בתהליכי ההעברה הנגדית בטיפול, כאשר התפיסה שלה היא כי התבוננות על תהליך זה משמשת ככלי להבנה והערכה של בני הזוג ושל הזוגיות שלהם. היא הביאה בהרצאתה ציטוט של בולאס, המתייחס להעברה הנגדית במטאפורה בה המטפל צריך לתת למטופל לרהט את נפשו של המטפל עם הרהיטים שלו. המטפל הופך להיות סוג של מיכל, כאשר אנו מאפשרים למטופל לתפוס מרחב פנימי בנפשנו. לאחר שהחוויות שלו נכנסו אלינו פנימה, אנו מחזירים למטופל את הדברים שלו בסוג של מראה.

דר' לויטה התייחסה לצורך של המטפל לעשות הפרדה והבחנה בין החלקים של בני הזוג המופקדים אצלו, לבין אלה השייכים לעולמו של המטפל. כאשר את החלקים השייכים לבני הזוג מופקדים אצלו, על המטפל להחזיר לבני הזוג, באופן שישרת אותם ויאפשר להם לעצור את תהליכי ההשלכה ההדדיים, ולהבין את הדינמיקה האישית והזוגית היוצאת מתוך אותם יחסי אובייקט מופנמים.

בתוך הטיפול הזוגי, דר' לויטה ציינה מספר צורות של העברה נגדית, אשר יכולות לספק מידע חשוב למטפל, על החוויה של בני הזוג בתוך הקשר:

  • המשולש האדיפאלי - בטיפול זוגי מתקיים משולש, שעשוי להביא לתוכו דינמיקה של תחרות וקנאה

  • המטפל הזוגי כהורה - המטפל חש עצמו כמי שמשמש כהורה לזוג שנוכח בחדר

  • המטפל הזוגי כילד מול זוג הורים

  • המטפל הזוגי כאח

  • המטפל הזוגי כשופט – בהעברה נגדית זו המטפל ממוקם כסופר אגו של בני הזוג

לדבריה של דר' לויטה, הזוג מוביל את המטפל להתמקם בעמדות שהוזכרו לעיל. תחושות ההעברה הנגדית של המטפל צריכות לשמש לו כמקור ידע משמעותי בהבנת הדינמיקה האישית של כל אחד מבני הזוג, כמו גם הבנה של הברית הזוגית והתפקידים שכל אחד מבני הזוג לוקח בעולמו הפנימי של האחר.

תהליכי ההעברה הנגדית, לדבריה של דר' לויטה, עשויים להביא את המטפל לחוש התנגדות לשינוי הטיפולי. כך למשל, המטפל עלול שלא לאפשר לבני הזוג לחולל שינוי שהוא לא מסוגל לעשות בזוגיות שלו. דוגמא נוספת למצב כזה, היא כשהמטפל לא מוכן לפגוש את החלקים העוינים בתוכו, או את עצמו "כמטפל רע".

על מנת שהמטפל יוכל להבין מה הזוג מפקיד אצלו ומה שייך לעולמו הפנימי והבין-אישי, חשוב שהוא יפעל בתוך סביבה מחזיקה, כך למשל, ישתייך לצוות, יהיה בהדרכה, בטיפול אישי ועוד.

דר' לויטה סיכמה את הרצאתה במשפט: "המעיין הנובע מהמטפל הוא מראה של העולם הפנימי של המטפל, של כל אחד מבני הזוג ושל הברית הזוגית".

לעיון נוסף במצגת של דר' לויטה ניתן ללחוץ כאן.


ההרצאה השנייה ביום העיון הייתה הרצאתם של צפי ועמוס צור: המסע הזוגי.

צפי ועמוס צור, שניהם מטפלים זוגיים, אשר כתבו יחד את הספר "סוד הקשר הזוגי". בני הזוג צור שיתפו בתהליך האישי והמקצועי שלהם אל הגדרת הטיפול הזוגי כמסע ולא כתהליך שיש לו התחלה אמצע וסוף. הם תיארו את העבודה הטיפולית עם זוגות כמסע שיש בו גילוי משותף שלהם ושל בני הזוג את הדרך הנכונה והמתאימה לבני הזו. לדבריהם של בני הזוג צור, האתגר שלהם כמטפלים היה להיות מסוגלים לשחרר את הצורך בידיעה ובשליטה על התהליך, ולאפשר לעצמם להיות גמישים ולהתאים את הטיפול לצרכי המטופלים. כך למשל, התייחסו עמוס וצפי לסטינג המשתנה והגמיש שהם בונים בשיתוף עם כל אחד מהזוגות הפונים אליהם. כדוגמא שליוותה את הרצאתם, בני הזוג צור שיתפו את הקהל בקטע מסרט שצולם במסגרת תכנית של ערוץ 8 על טיפול זוגי. בסרט הם הדגימו טיפול זוגי אינטנסיבי בבני זוג בשנות ה-50 לחייהם, אשר נמצאים בזוגיות שניה ומתקשים לעבור שלב בקשר ולעבור לגור יחד. הסטינג האינטנסיבי של הטיפול, כלל שבוע ימים של עבודה משותפת עם הזוג, במהלך כמה שעות ביום. הסרט שיקף את העבודה האישית שעשה כל אחד מבני הזוג בנוכחות השני ואת האינטימיות שהלכה ונבנתה ממפגש למפגש.

צפי ועמוס התייחסו ליתרונות של העבודה המשותפת בחדר הטיפולים, כאשר הם משמשים כזוג גם בהקשר המקצועי וגם בחיים האמתיים, מחוץ לחדר. לדבריהם, המודל הזוגי שהם מדגימים בחדר משמש לצורך מודלינג של דפוסי תקשורת, וכן מנטרל את המשולש האדיפאלי בחדר. לעניות דעתי, החלק שהיה חסר בהרצאה היה התייחסות לא רק ליתרונות הטיפול המשותף, בו המטפלים הם בני זוג, אלא גם למורכבות ולקשיים שהוא מעורר. הדינמיקה בין עמוס לצפי על הבמה הדגימה הן את החלק בו הם משלימים זה את זו, אך גם עלו בין השורות תכנים הקשורים לשונות, לתחרות ולמאבקי השליטה הקיימים באופן טבעי, ויש לתת עליהם את הדעת כאשר עובדים יחד כזוג בטיפול זוגי. אני מאמינה כי העבודה עם זוגות משפיעה על הזוגיות שלהם, והיה יכול להיות מעשיר ומלמד לשמוע כיצד הם מתמודדים עם התהליכים הללו.

לעיון נוסף במצגת של צפי ועמוס ניתן להיכנס ללחוץ כאן

החלק השלישי והאחרון של הכנס – "המעשה הטיפולי" היה חלק יצירתי ומרתק, אשר כלל הדגמה תיאטרלית של סיטואציות ודילמות מחדר הטיפולים, מתוך נקודת מבטו של המטפל הזוגי, ודיון בפאנל מקצועי, אשר הונחה על ידי גב' אסנת קושניר.

על הבמה הומחזו סיטואציות ודילמות טיפוליות, על ידי שחקנים מקבוצת התיאטרון פלייבק "מראות", שהשחקנים בה הנם אנשי מקצוע מתחום הטיפול. לאחר הצגת כל סיטואציה, פאנל של שלושה אנשי מקצוע, העוסקים בטיפול זוגי ומגיעים מתוך גישות תיאורטיות שונות, הגיבו וניתחו את הסיטואציה, כל אחד מתוך נקודת מבטו המקצועית והייחודית. דר' זיוה לויטה הגיבה מתוך את הגישה הפסיכודינמית, גב' יעל גרשוני הגיבה מתוך הגישה הנרטיבית ופרופ' משה אלמגור ייצג גישה דיאלקטית פונקציונלית-מערכתית.

שלושה שחקנים מוכשרים ורגישים, הדגימו על הבמה סיטואציות ודילמות מחדר הטיפולים ומתוך נקודת מבטו של המטפל הזוגי. קטעי המשחק כללו אלתורים שהיו מעין פאראפרזה או שיקוף של התכנים שעלו בתיאורי המקרה והסוגיות המקצועיות המעסיקות את המטפל הזוגי. עובדת היותם של השחקנים אנשי מקצוע מתחום הטיפול, אפשרה להם להבין לעומק את מורכבות הדילמות, תוך שימוש בהומור, בהקצנת הסיטואציה עד כדי אבסורד, יחד עם רגישות ואמפתיה הן לחוויה של המטפל והן לחוויה של המטופל. מפאת הצורך לשמור על פרטיות המטופלים, הסיטואציות שהומחזו לא יובאו בסקירה זו, אך ניתן לומר כי הדילמות שהודגמו עסקו בסוגיות העולות בטיפולים זוגיים, כגון: האם להיפגש עם אחד מבני הזוג, כאשר השני מסרב להגיע לפגישה? כיצד מטפלת מתמודדת עם שתי עמדות שונות של בני זוג בהקשר להרחבת המשפחה, כאשר הנושא הזה מורכב גם עבורה? התמודדות עם נושאים של מיניות בחדר הטיפול, כאשר המטפלת צעירה באופן משמעותי מבני הזוג בטיפולה, ועוד.

יום העיון היה עשיר ומעשיר. הנושא הנו נושא רלוונטי ומעסיק מטפלים מידי יום בחדר הטיפולים. ההרצאות השונות, כמו גם קטעי התיאטרון, אפשרו לקהל לקבל עוד נקודת מבט על התהליכים המתרחשים בין המטפל לזוג בחדר הטיפולים, תוך הבנה כי לתהליכים אלה משמעות וערך בתהליך ההערכה והטיפול בזוגות.

על המטפלת - ד"ר עפרה שלו

עפרה שלו היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה, חוקרת ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן (www.ofrashalev.com).