חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • התנסות מינית ראשונה של זוגות נשואים טריים, דתיים לאומיים בישראל, 2013

התנסות מינית ראשונה של זוגות נשואים טריים, דתיים לאומיים בישראל, 2013

פורסם על ידי ד"ר עפרה שלו

מאמר זה הינו תרגום חלקי של המאמר "יש גבר במיטה שלי”: התנסות מינית ראשונה בקרב זוגות נשואים טריים, דתיים לאומיים בישראל (There's a man in my bed: the first experience of sex among modern orthodox newlywed in Israel) שהתפרסם בכתב העת Journal of Sex and Marital Therapy בשנת 2013. יחד עמי כתבו ופרסמו את המאמר פרופ' נחמי באום ופרופ' חיה יצחקי.

התנסות מינית ראשונה נתפסת על ידי אנשי מקצוע מתחום הבריאות כאירוע משמעותי, המשפיע על התפקוד המיני בהמשך ועל מערכות יחסים עם בני המין השני (Carpenter, 2005; Morrisey & Higgs, 2006). הבנה זו והנתונים המראים כי בנים ובנות בחברה המערבית בכלל ובארצות הברית בפרט, מקיימים יחסי מין בפעם הראשונה בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן (Albert, Brown, & Flanigan, 2003; Kann, et al. 2000), הביאו את החוקרים להתמקד במידה רבה בקיום יחסי מין בגיל צעיר ובקרב מתבגרים. מרבית המחקרים שבחנו את ההתנסות המינית הראשונה בקרב צעירים, מצאו קשר בין משתני רקע כמו מוצא, מעמד חברתי, חינוך מיני, השפעת המשפחה ואדיקות דתית, לבין הגיל בו צעירים בכלל ונשים בפרט מקיימים יחסי מין מלאים בפעם הראשונה (Davidson, Moore, Earle, & Davis, 2008; Gomez, Sola Cortes & Mira ,2007; Ku, Sonensien & Pleck, 1993; Lammers ,Ireland , Resnick & Blum, 2000; Meier, 2003 ). למחקרים אלה חשיבות רבה, אך הם מכוונים בעיקר לזהות מהם הגורמים שעשויים לעודד שימוש באמצעי מניעה במטרה להפחית הידבקות במחלות מין ולצמצם את התופעה של הריונות לא רצויים, ועל כן הם מתמקדים בעיקר באוכלוסיית צעירים לא נשואים. בחירה זו מותירה אוכלוסייה גדולה של זוגות, הבוחרת לקיים יחסי מין לראשונה רק לאחר הנישואים, מחוץ לזרקור המחקרי.

המחקר העוסק בקיום יחסי מין בפעם הראשונה בקונטקסט של נישואים מצומצם ביותר ורובו מתמקד באוכלוסייה קלינית הפונה לייעוץ בגין נישואים לא ממומשים ( unconsummated marriage- UCM). כך למשל, ממצאי מחקר שנערך במרפאה המטפלת בקשיים מיניים (Javaad, 2008) בקרב 417 זוגות אשר דיווחו על נישואים לא ממומשים, מראים כי קרוב לשני שליש מהזוגות שלא מימשו את נישואיהם השתייכו לחברות מסורתיות, שבהן נהוג לקיים יחסי מין מיד לאחר החתונה, כדי לקבל הוכחה אם האישה בתולה או לא. תוצאות המחקר של ג'וואד (Javaad, 2008) מלמדות גם כי הידע שניתן לזוגות לגבי מיניות בכלל ויחסי מין בפרט, מסייע להם לממש את מיניותם. מחקר זה שופך אמנם אור על קיום יחסי מין בפעם הראשונה במסגרת נישואין, אך הוא בוחן את האירוע מנקודת מבט רפואית כשהמידע באשר לחוויה הרגשית של בני הזוג זוכה להתייחסות מוגבלת.

היקף התופעה של נישואים לא ממומשים אינו ידוע, אך נראה כי התופעה נפוצה יותר בחברות מסורתיות (Ozdemir, 2008), ובכלל זה בחברה הדתית לאומית והחרדית בישראל (Ribner & Rosenbaum,2005). כמו בחברות מסורתיות אחרות, בחברה הדתית לאומית והחרדית חל איסור על מגע מיני מכל סוג שהוא לפני הנישואים, ובני זוג אינם יכולים להביע את אהבתם או חיבתם באמצעות מגע פיזי. בכל הקשור למגע וקיום יחסי מין בין בני זוג, המעבר לנישואים הנו מעבר חד, משום שבני זוג עוברים בבת אחת מקצה אחד של איסור מגע, לקצה השני - של קיום יחסי מין כחלק אינטגרלי מברית הנישואים (Ribner , 2003). ריבנר ורוזנבאום (Ribner & Rosenbaum,2005) העוסקים בטיפול מיני באוכלוסייה זו, טוענים כי המעבר החד עלול לגרום לקשיים במימוש הקשר המיני, משום שבני הזוג נמצאים עדיין תחת השפעתה של מערכת הסייגים והאיסורים סביב צניעות, הסתרת הגוף, ולעיתים חוסר היכרות של האישה והגבר את המבנים האנטומיים של גופם או של בני המין השני. עוד טוענים הכותבים כי המעבר מ"אסור" ל"מותר" ואף ל"צריך" עשוי לעורר מתח בקרב כל אחד מבני הזוג וביניהם.

לסיכום, הידע על התנסות מינית ראשונה לאחר הנישואים, בקרב זוגות בחברות מסורתיות ו/או דתיות והחוויה הרגשית או הקשיים אותם חווים נשים וגברים בהתנסות זו חסר.

המחקר הנוכחי הוא ניסיון ראשוני לצמצם את החסר הקיים, תוך התמקדות בנקודת המבט הסובייקטיבית לגבי ההתנסות המינית הראשונה במסגרת הנישואים, בקרב אוכלוסייה דתית מסורתית, שאינה קלינית.

התנסות מינית ראשונה בקונטקסט דתי

דת ודתיות נתפסים כ"שומר סף" פוטנציאלי בכל הקשור לעמדות כלפי מין והתנהגות מינית. היסטוריונים ואנתרופולוגים הראו כי כבר מהמאה החמישית לפני הספירה הדת נטתה להפריד את המיניות האנושית על ידי פיצול בין גשמיות (גוף) ורוחניות. דת, ובמיוחד דתות מערביות (נצרות, יהדות, איסלאם) מדגישות את דיכוי המיניות שמטרתה הנאה בלבד (Leeming, 2003) . מחקרים הראו כי אנשים המחזיקים בעמדות דתיות הדורשות להדחיק תשוקה מינית, נמנעים ממימוש צרכים מיניים לצורך הנאה בלבד (Davidson, Darling & Norton, 1995).

מחקרים העוסקים בקשר שבין התנסות מינית ראשונה ודתיות, מתמקדים בעיקר באוכלוסיית מתבגרים או סטודנטים בקולג' (Uecker, 2008). במחקרים אלו מימד הדתיות בחיי המין של זוגות נשואים זכתה להתייחסות מוגבלת בלבד. אחד המחקרים הראשונים אשר בחן את השלכות מימד הדתיות (באופן בו בני זוג תופסים את "עמדת" האל כלפי מיניות) על יחסי מין, בקרב זוגות נשואים, הראה כי נבדקים שהאמינו כי האל רואה באופן חיובי מין ומיניות, נטו להתנהגות מינית משוחררת יותר (Young, Luquis, Denny, & Young, 1998).

מחקר אורך שבדק זוגות בשנה הראשונה לנישואים ושנתיים לאחר מכן (Mahoney & Hernandez, 2009), מראה שבני זוג שחוו את הקשר המיני כקדוש או מקודש בעיני האל בשנה הראשונה לנישואים, שימרו את הסיפוק ותדירותם חיי המין ודיווחו על יותר אינטימיות וסיפוק מהקשר כשנה מאוחר יותר. עם זאת, היו משתתפים שדיווחו כי קדושת המין מעכבת אותם וגורמת להם לחוש בושה או חרטה על התנהגות מינית שלא עמדה בגבולות הדת. ממצאים אלה מצביעים על חשיבות חיי המין בשנה הראשונה לנישואין, כמו גם על השלכות התפיסות הדתיות על החוויה המתלווה להתנהגות מינית בקרב זוגות נשואים דתיים. עם זאת, מחקרים אלה אינם מפרטים על ההתנסות המינית הראשונה של זוגות השייכים לקבוצות מסורתיות בהם נוהגים לקיים יחסי מין לראשונה עם הנישואין.

התנסות מינית ראשונה

התנסות מינית ראשונה הנה אירוע משמעותי בחייו של אדם, כשעבור נשים יש בו מימד נוסף במהלכו, שכן בדרך כלל, האישה גם מאבדת במהלכו את בתוליה. מחקרים אשר השוו בין החוויה של גברים לזו של נשים בהתנסות מינית ראשונה, מצאו כי נשים נוטות להיות מסופקות פחות מההתנסות המינית הראשונה, הן בהקשר הפיזי והן בהקשר הרגשי-פסיכולוגי. נשים, פחות מגברים, מדווחות על התנסות מרגשת ומהנה, ויותר מקשרות את ההתנסות המינית הראשונה עם תחושות של אשמה, מתח, עצבנות, בושה, עצב ופחד ( Darling, Davidson, & Passarello, 1992; Guggino & Ponzetti, 1997; Sprecher, Barbee, & Schwartz, 1995). מחקרים מאוחרים יותר מראים שהחוויה של ההתנסות המינית הראשונה אינה שונה באופן מהותי בין גברים לנשים (Tsui & Nicoladis, 2004) וכי גברים וגם נשים תארו את הבתולין ואת איבוד הבתולין במונחים דומים של התפתחות (Carpenter, 2005 ). מחקר עדכני מראה, עם זאת, כי הפער בין גברים לנשים נשאר גבוה, וכי נשים מדווחות על פחות סיפוק, הן פיסי והן רגשי, בהקשר לקיום יחסי מין בפעם הראשונה ( Higgins, et al., 2010).

מחקרים אלה, כמו קודמיהם מתמקדים בצעירים שאינם נשואים. המחקר הנוכחי מתמקד בבדיקת החוויה הסובייקטיבית של נשים וגברים בהתנסות מינית ראשונה, בתוך קשר נישואים.

למרות שמחקר זה נערך בקרב קבוצה ייחודית של יהודים דתיים לאומיים בישראל, ממצאיו עשויים להיות רלוונטיים לאוכלוסיות גדולות נוספות בהן ההתנסות המינית הראשונה מתרחשת מיד לאחר הנישואים. כך למשל אוכלוסייה גדולה של צעירים מוסלמים באירן (Mohammadi et al, 2006; Shirazi & Morowatisharifabad, 2009) וחברות מסורתיות ודתיות אחרות במזרח אסיה, ובכללן הודו וסין בהן הדת אוסרת קיום יחסי מין טרם הנישואים. ממצאי המחקר הנוכחי עשויים להיות רלוונטיים גם לאוכלוסייה מתרחבת בארצות הברית של צעירים המשתייכים לזרמים נוצריים קונסרבטיבים המעודדים צעירים להימנע מקיום יחסי מין טרם הנישואים (Abstinence only education). גישה זו מתבטאת בתוכנית חינוכית המבוססת על הטענה כי הימנעות מקיום יחסי מין טרם הנישואים, תביא עמה בריאות פיזית ומינית, וכן רווחה רגשית וזוגית (Martinez, Chandara, Abma, Jones, Mosher, 2006).

שיטת המחקר

מאמר זה מציג היבט אחד מתוך מחקר רחב העוסק במשמעות שזוגות דתיים לאומיים בישראל מעניקים למעבר לנישואים ולתקופת הנישואים הראשונה. כדי לבחון את משמעותה של ההתנסות המינית הראשונה בחברה הדתית לאומית, נבחרה שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית, המאפשרת לפתח הבנה מעמיקה של התופעה מנקודת מבטם של החווים אותה (Patton, 1990). החוקר בשיטה זו, עוסק בשאלה מה חווים אנשים וכיצד הם מפרשים את חוויותיהם ואת העולם בו הם חיים (Moustakas, 1994).החוקר מחפש אחר משמעויות מרכזיות (core meanings) של התופעה, כפי שהן באות לידי ביטוי בניתוח תיאוריהם של נחקרים החווים את אותה תופעה. בתהליך הניתוח החוקר משווה בין תיאוריהם של הנחקרים על מנת לזהות את תמצית התופעה הנחקרת (Bergum, 1991). אחד הכללים המנחים את החוקר בגישה זו הינו כלל האיזון (horizontalization) על פיו כל אחד מהיבטי החוויה מקבל ערך ומשמעות שווים. התימות והנושאים אשר עלו בניתוח הנתונים יוצגו על פי תחומי תוכן ולא על פי היררכיה של סדר חשיבות (Spinelli, 2005).

הליך

לאחר אישור וועדת האתיקה של האוניברסיטה, פורסמו מודעות באוניברסיטה, באתרי אינטרנט המיועדים לזוגות דתיים לאומיים, וכן נעשה ניסיון לאתר זוגות גם באמצעות אנשי קשר. הבחירה להשתתף במחקר הייתה התנדבותית (self selection), ובטרם נקבעו ראיונות הוסבר לבן הזוג שפנה מהי מטרת המחקר. רק לאחר שנערכה בדיקה עם בן הזוג השני נקבע ראיון נפרד עם כל אחד מבני הזוג, בביתם של בני הזוג או באוניברסיטה, על פי בחירתם.

שאלות בראיונות נוסחו כשאלות פתוחות ואפשרו למשתתפים לפתח את המשמעות והחוויה הייחודית שלהם בתהליך המעבר לנישואין, והן כללו בין השאר התייחסות להתנסות המינית הראשונה בתוך קונטקסט דתי מסורתי. הריאיון התנהל באופן דינמי ואינטראקטיבי, כך שהשאלות וסדר הצגתן השתנו מראיון אחד לשני, דבר אשר אפשר לחוקרת לנוע עם המרואיין בין נושא לנושא על פי הקצב והרצון שלו (Rubin & Rubin, 1995).

הריאיון אפשר לבני הזוג לאוורר ולעבד נושא רגיש, כאשר עבור חלקם הייתה זו הפעם הראשונה בה הם שתפו בנושא זה.

במחקר הנוכחי העובדה שהמראיינת הנה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, בנוסף להיותה חוקרת, אפשרה לזהות מצוקה הדורשת הפנייה לטיפול מחד גיסא, תוך שמירה על גבולות הראיון ועל מטרתו ללמידה מחקרית מאידך גיסא. בפועל, באף אחד מהראיונות לא עלו קשיים או מצוקות שאיימו להפוך את ראיון המחקר למפגש טיפולי ולא עלה הצורך להפנות מי מהמשתתפים לטיפול.

ממצאי המחקר

ממצאי המחקר מלמדים כי ההתנסות המינית הראשונה נחוות הן בקרב גברים והן בקרב נשים כתהליך המלווה בקשיים רגשיים והתנהגותיים וכי אלה מתמשכים על פני זמן. המרואיינים מצביעים על המעבר מאיסור מוחלט במגע לציפייה לקיים מגע מיני מלא מיד לאחר החתונה כעל אחד הגורמים המרכזיים לקשייהם. עוד מציינים המרואיינים כי הקושי מתחדד לאור העובדה שהמעבר אינו מחייב להתמודד רק עם התנסות מינית אלא גם עם מעבר לחיים משותפים תחת קורת גג אחת. מעברים אלה והעדר ידע על מיניות בכלל ועל יחסי מין בפרט הופכים לדעת המרואיינים את ההתנסות הראשונה במין לקשה. מעדויות המרואיינים עולה כי הם מחפשים דרכים להתמודד עם החשש שמלווה אותם לפני ההתנסות ועם החוויות של כישלון אחריה.

"לאף אחד לא הולך בקלות בהתחלה"
מרבית המשתתפים, נשים וגברים כאחד, התייחסו ליחסי מין בשלב הראשוני של הנישואין כאל קושי. ההתייחסויות לקשיים בתחום המיני הוזכרו בראיונות בצמצום, כשרוב המרואיינים מדגישים כי הקושי אינו אופייני רק להם, אלא הוא נחלת מרבית הזוגות השייכים לדתיים-לאומיים.

"כל העניין של יחסי מין. אני לא חושבת שיש זוגות שזה הולך להם בקלות בהתחלה "... (אישה)

"היו לנו מלא בעיות (בתחום המיני- ע.ש)... יש הרבה זוגות שיוצאים מזה פגועים נפשית." (גבר)

"הנושא של יחסי המין היה קשה לנו, ועדיין לא הגענו למצב אידיאלי. אבל יש כל הזמן התקדמות. לכן אתה מרגיש מתח אם זה לא מצליח". (גבר)

בעוד ציון קשיים בתחום המיני הוצגו בצמצום ובהכללה, המרואיינים דיברו בהרחבה על מקורות הקושי ועל דרכי התמודדותם עם קשיים אלה, מהם ניתן ללמוד עוד על מימדי הקושי ועל מורכבותו.

למה קשה כל כך לקיים יחסי מין?
ההסברים שנתנו המשתתפים לקושי בקיום יחסי מין קשורים, רובם ככולם, לקונטקסט התרבותי והדתי שלהם, למערכת החוקים וההגבלות על הקשר טרם הנישואים, ולאופי השיח החברתי על נושאים הקשורים למין ומיניות.

המעבר החד מאסור למותר וצריך
לאור איסור המגע טרם הנישואים, ההתנסות המינית הראשונה מתרחשת מיד לאחר הנישואים, כאשר בדרך כלל שני בני הזוג לא קיימו ביניהם מגע אינטימי מכל סוג שהוא, ושניהם מגיעים ללא ניסיון בקיום יחסי מין. המעבר החד, מקשר זוגי, בו המגע האינטימי אסור בתכלית, לקשר נישואים, בו יחסי המין הנם מרכזיים ונתפסים כחלק ממימוש דתי של ברית הנישואים, תואר על ידי המשתתפים כאחד ההסברים לקשיים בקיום יחסי מין בפעם הראשונה.

הקושי הטמון במעבר החד מאסור למותר, עלה בעיקר בקרב הנשים במחקר, כאשר הן התייחסו למימד של חינוך נשים לצניעות ולהסתרת הגוף כמסר שהפנימו מגיל צעיר. הקושי היה טמון בהתרה חדה של הסייגים והגבולות ובקושי לחוש משיכה ולהיות משוחררות במרחב שעד כה נתפס כאסור עבורן.

"פעם ראשונה שמחזיקים ידיים אחרי החופה... בהתחלה הייתה רתיעה. לי יותר ממנו, מטבע הדברים" (אישה)

"שמכניסים לאנשים אסור אסור אסור אז בסוף קשה לעכל את זה שמותר..." (אישה )

(בתחום הזה (המיני-ע.ש), יש מעבר מאוד חד, ... עשרים שנה , אפילו יותר, אומרים לך ש'אסור', 'זה רע', 'זה לא טוב', ...ודקה אחר כך, הכול מותר, הכול גם חייב, וזו קפיצה כזאתי." (אישה)

מרואיינת זו, כמו רבות אחרות, מפרטת את הבלבול ותחושת הרתיעה שמתעוררת לאור המעבר החד, כשהאיסור במגע מופנם במשך כל כך הרבה שנים, ולפתע, עם הנישואין, מצופה מהן להשתחרר מאיסור זה ולקיים מגע מיני מלא.

"'אבל רגע, אנחנו רוצים את זה או אנחנו לא רוצים את זה?', 'אבל רגע, זה לא טוב?'. והרבה פעמים, יש איזו שהיא רתיעה בכלל מהמגע הזה. של 'רגע, זה לא טוב?', 'אז זה אומר שאני לא נמשכת אליו? או שאנחנו כן נמשכים'". (אישה)

היא ממשיכה ומתארת שגם היא וגם בעלה כלל לא היו מוכנים לאפשרות שיהיה להם קשה וכי הם היו מופתעים מהתגובה הרגשית שהתעוררה אצלם.

"והרבה פעמים הפריע לנו שיש סביב זה איזה שהוא קשר שתיקה. נגיד אף אחד לא הכין אותנו ואמר לנו: 'שתדעו, לפעמים יש רתיעה'. זה לא שאני לא נורמלית וזה לא שזה אומר שאנחנו לא נמשכים אחד לשני, ולכן זה לא טוב מה שעשינו (התחתנו- ע.ש) ואנחנו לא צריכים להיות ביחד. לא, זה ההפך, זה מאוד בריא, זה אומר שהחינוך הקודם עובד. לצערי, אבל עובד.” (אישה)

מעבר כפול בו זמנית: גם מין וגם מגורים
כיוון שמערכת החינוך הדתית לאומית מפרידה, החל מגיל צעיר בין בנים לבנות, נשים וגברים כמעט ולא שוהים או מבלים זה במחיצת זו בגיל ההתבגרות והבגרות הצעירה, ולא כל שכן חיים ביחד טרם הנישואים. מרחב תרבותי זה יוצר מציאות בה ההתנסות המינית הראשונה מתרחשת בו זמנית עם תהליך של היכרות והסתגלות ראשונה לשהייה קרובה ואינטימית ולמגורים עם בני המין השני. המעבר הכפול בו זמנית מעצים את הקושי בחוויית ההתנסות המינית הראשונה.

הקושי בשל המעבר הסימולטני, עולה הן בחוויה של הנשים והן בזו של הגברים, אך תוכן הקושי ומשמעותו שונה בין המינים. מרבית הנשים הדגישו שהמעבר למגורים עם גבר והחשיפה הכרוכה בחיי יומיום הייתה להן מוזרה ומרתיעה.

"היה לי קשה שאני פתאום עוברת לגור עם גבר, והיו לי הרבה דברים שהרתיעו אותי: מה, אני אתלבש לידו? מה, אנחנו נישן באותה מיטה? מה, אנחנו נגור באותו בית?... אני באמת הולכת לעשות את זה? בהתחלה היה לי קשה בכל הקטע של להתלבש לידו, והתחתונים שלי ושלו באותה מגירה... הוא יראה את כל הבגדים שלי?” (אישה)

"השבוע הראשון (אחרי החתונה- ע.ש), אז קודם כל אני הייתי ממש בשוק, שאני ישנה עם בן במיטה שלי, שאני מתעוררת בבוקר ויש בן לידי... זה היה השוק הראשוני" (אישה)

"ביום יומיים הראשונים אחרי החתונה, היו דברים שאני לא רגילה, להתלבש לידו, כל מיני דברים שהיו ממש שונים בקיצוניות ממה שהיה קודם, זה היה שונה, זה היה משהו אחר לגמרי". (אישה)


בעוד הנשים התייחסו לחשיפה האינטימית של גופן או פריטים אינטימיים מול בן הזוג כמוקד הקושי, הגברים הדגישו בעיקר את חוסר יכולתם להבין את הלך הרוח הנשי.

"קשה לי להבין איך אנשים אחרים חושבים. בטח בקטע הנשי של הדסה [שם בדוי]. אנחנו משפחה רק של בנים. כל העולם של בנות הוא מאוד מאוד חדש לי. ...ואני לא מכיר באמת בנות. הכרות מאוד שטחית. ופתאום להכיר כל מיני התמודדויות שהיא עוברת... זה נגיד הצד הנשי שהרבה פעמים אני לא מבין אותו..." (גבר)

“... צריך כאילו להיכנס לנעליים שלכן כדי להבין ... ולקח לי זמן, עדיין לוקח לי זמן להבין ש... שהשמלה שתלבשי היום בבוקר זה חשוב לך, זה מהותי בשבילך זה לא סתם. אז הדברים האלה היו לי קשים..." (גבר)

זאת ועוד, לא רק המעברים החדים והבו-זמניים הקשו על קיום יחסי מין, אלא גם תחושה של העדר ידע והכנה לקראת מה הולכים.

"לא הכרתי את הגוף שלי"
מרואיינות רבות הדגישו כי הן כלל לא מכירות את גופן וכמובן, מתוך כך, מה עשוי להיות להן נעים או לא נעים במגע. בהתייחסותן להיבט זה, כל המרואיינות התייחסו לעצמן כבנות, שמשמעו הן ראו עצמן בשלב המעבר לנישואין כילדות ולא כאל נשים.

"יש בנות שמגיעות לזה (להתנסות המינית הראשונה- ע.ש) וזה שוק, בנות לא מכירות את הגוף שלהן. אני לא הכרתי את הגוף שלי, לא ידעתי. אף אחת לא באה ואמרה לי, זה הגוף שלך. זה מה שיהיה לך נעים, זה מה שיהיה לך טוב". (אישה)

לא רק את הגוף לא הכירו המרואיינים, אלא כולם, נשים וגברים כאחד, הדגישו כי חסר להם ידע בנושא מין ומיניות.

לא ידעתי כלום על מין
רוב המשתתפים מדגישים כי הם מגיעים להתנסות המינית הראשונה ללא ידע מתאים הן בגלל שנושאים של מין ומיניות אינם קיימים בשיח החברתי והן בגלל שתהליך ההכנה הפורמלי לנישואים לא מתייחס כמעט לסוגיות אלה.

"אני נורא מגששת באפילה שאני צריכה לגלות הכל בעצמי. אז לי זה נורא הפריע. זה קטע שרק אצל דתיים קורה, ולדעתי זה נורא עצוב כי, זה כל הקטע של אישות (יחסי מין-ע.ש) הוא נורא סודי, לא מדברים על זה, הוא נורא מביך, מי שמדבר על זה, זה הילדים הרעים". (אישה)

המרואיינים מדגישים כי הייתה להם ציפייה מאנשי חינוך וממדריכים של זוגות צעירים בתהליך ההכנה הפורמלי לנישואים, לקבל ידע העוסק בהתנסות המינית באספקט הביצועי שלה. רובם מציינים כי ההכנה לנישואים ממוקדת בעיקר באספקטים ההלכתיים של יחסי המין, כאשר סביב האקט המיני קיים קשר שתיקה, ההופך את ההכנה ללא מותאמת לצרכים שלהם:

"הלילה הראשון... שהמדריכה (מדריכת כלות) תעלה אפשרות לקשיים. שתיידע שהכל לגיטימי והכל מותר, לפתוח את זה שהכל לגיטימי, ולהיפתח, ושזה חלק מאד חשוב מהמהות של הנישואים, שאמור להיות טוב לשני הצדדים, הם צריכים לדעת שצריך להיות טוב..." (אישה)

"היו לנו מלא בעיות (בתחום המיני- ע.ש)... לא הכינו אותי לזה. מה זה לא הכינו אותי, הרב לא הכין אותי. אין פתיחות לזה..." (גבר)

דרכי התמודדות
מדברי המרואיינים ובעיקר מדברי המרואיינות, עולה כי הן נקטו פעולות על מנת למצוא מענה לקשיים ולמצוקה שהם חוו. בניסיון לבדוק עד כמה בעיותיהם בתחום המיני ייחודיות או שקשייהם נורמטיביים. שני בני הזוג יחד או כל אחד מהם בנפרד פנו לאתרי אינטרנט ולפורמים המותאמים לציבור הדתי הלאומי, ועוסקים במיניות ויחסי מין.


"אנחנו אמרנו: רגע, יכול להיות שזה קורה לכולם (קשיים בתחום המיני-ע.ש), שאנחנו לא לבד, ויש פה איזה קשר שתיקה כזה. זה הוביל אותנו לפורום, גם אם לא משתתפים, פותחים את השאלות ורואים, או-קיי, זה קורה לכולם, אנחנו בסדר...”(אישה)

" ב'כיפה' (פורום לזוגות דתיים לאומיים- ע.ש), אז מדברים על זה הרבה, ואני נכנסת לשם ומסתכלת. זה מאוד, זה מרגיע אותי לדעת ש-, אז גם לנו קצת קשה בהתחלה, אבל לפחות זה לא רק לנו. וגם יש כל מיני טיפים מאנשים. כל מיני עצות.... אז, אני ממש שמחה שגיליתי את האתר הזה." (אישה)

פניה למרחב זה לא דרשה מהמרואיינים חשיפה אישית והיא סיפקה להם חווית נרמול ושותפות גורל. הגילוי כי זוגות נוספים מתמודדים עם קשיים דומים הרגיע את המתח והמצוקה שעלו בזמן ההתנסות. במקביל, המרואיינות ציינו שהן פנו לאנשים קרובים: חברים או בני משפחה, שאיתם אפשר ומותר לשוחח על נושאים אינטימיים. מדברי המרואיינות, ברור כי הן בחרו בקפידה למי הן פנו.

"באיזשהו שלב הבנתי שזה לא יעזור לי ללמוד את חוקי ההלכה (מתייחסת להכנה הפורמלית שקיבלה ממדריכה כלות- ע.ש), ואני רוצה שידברו איתי מעבר. ולא היה מי שידבר איתי מעבר. אז הלכתי למישהי שאני קשורה אליה אמרתי לה: תקשיבי אני לא מוכנה ללילה הראשון, אני רוצה שתכירי לי את הגוף שלי. היא עמדה מולי: טוב, אם זה מה שאת מצפה? והיא ישבה איתי שלוש שעות". (אישה)

"יש לי חברות שנתנו לי את ההרגשה שהן מספיק פתוחות... אז כל מיני חברות שנתנו לי תחושה שכן, אז דיברתי איתן ושאלתי דברים שרציתי לדעת, בנות מיוזמתן אמרו לי דברים... שהשתיקה יפה להם". (אישה)

"אני חזרתי לבת דודה שלי החילונית, שהיא הכינה אותי לזה. אני יודעת שהמילה 'סקסולוג' זה איזה שהוא טאבו שאסור לדבר עליו בחברה הדתית, כי לפעמים זה קצת מאיים, אבל אנחנו הרגשנו שאנחנו צריכים ייעוץ ברמה הבסיסית". (אישה)

המרואיינות פנו לחברותיהן הנשואות שכבר עברו את החוויה של התנסות מינית ראשונה בליל הכלולות, או לקרובות משפחה שאינן דתיות, כדי להכין את עצמן ולדעת את הדברים עליהם לא מדברים בחברה הדתית בכלל, ואף לא כחלק מההכנה לנישואין.

דיון

קשיים מרכזיים בהתנסות מינית ראשונה בקרב זוגות דתיים לאומיים בישראל
מממצאי המחקר עולה כי ההתנסות המינית הראשונה של זוגות דתיים לאומיים בישראל, נשים וגברים, כרוכה בקשיים לפני ההתנסות ואחריה. הממצאים מלמדים על חששות טרם ההתנסות ועל בלבול, ספקות ותחושות כישלון לאחריה. ההתנסות המינית הראשונה הינה חוויה משמעותית ומכוננת בחייהם של בני זוג כשבקרב בני זוג דתיים קיום יחסי מין הם אקט המסמל את מימוש הנישואין הלכה למעשה. רבים הדגישו כי ההתנסות הראשונה עוררה בהם חשש, ובקרב אחדים אף רתיעה, והיא יצרה בלבול והרגשה שמשהו אצלם אינו כשורה. המרואיינים יחסו את הקשיים לקונטקסט התרבותי-דתי ממנו הם מגיעים, בו קיים איסור על מגע מכל סוג שהוא, יחד עם חינוך מגיל צעיר לצניעות ולהסתרת הגוף, בעיקר כלפי נשים אך גם בקרב גברים. המעבר החד, מחינוך להסתרה וצניעות, להתרת הסייגים וחשיפה פיזית מלאה, וקיום אקט מיני מלא, הנו אחד החסמים של בני הזוג בהתנסות המינית הראשונה. הציפיה לקיים בלילה הראשון יחסי מין מלאים, מתרחשת במקביל ועל רקע מעבר למגורים משותפים תחת קורת גג אחת, שמפגיש את בני הזוג לראשונה עם נוכחות אינטימית של בן או בת המין השני. מעבר זה כורך בחובו קשיים רבים, לאור ההפרדה לאורך כל שנות הלימוד בין בנים לבנות, המאפיינת את החברה הדתית בישראל. בשל ההקפדה על הפרדה, שני בני הזוג מגיעים להתנסות המינית הראשונה ללא ניסיון קודם, לא רק בקיום יחסי מין מלאים, אלא גם במגע אינטימי מכל סוג שהוא. בנוסף, לרובם חסר ידע לגבי המבנה האנטומי של אברי המין, ורובם לא ידעו מהם מנגנוני ההנאה והעונג של עצמם ושל בן או בת זוגם. מהממצאים עולה עוד כי המרואיינים השתתפו במפגשי הדרכה פורמליים עם מדריכי כלות וחתנים, אשר היו אמורים להכין אותם לקראת הנישואים, אלא שגם מפגשים אלה היו ממוקדים בחוקים ובהלכות הדתיים הקשורים למגע המיני ולא עסקו באקט המיני עצמו. נראה כי הקשיים בהתנסות המינית הראשונה קשורים להיות החברה הדתית בישראל חברה מסורתית, המכתיבה מחויבות למערכת חוקים הנוגעת לכל אחד מתחומי החיים של האדם, הזוג המשפחה והקהילה. ממצאים אלה דומים לקשיים שמתאר ריבנר (Ribner, 2003, 2004) במאמריו המתבססים על זוגות צעירים חרדים המגיעים לטיפול מיני עקב קשיים שונים. נראה כי למרות שהמרואיינים במחקר זה אינם אוכלוסייה קלינית, הקשיים העולים מדבריהם, דומים לאלה המדווחים בקרב האוכלוסייה הקלינית החיה בקונטקסט הדוגל בהפרדה מחמירה אף יותר בין המינים, ברבים מתחומי החיים.

הממצאים מגלים כי הקשיים דווחו הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים, אם כי קיימים הבדלים בין המינים, הן בייחס לתחומי הקושי והן בהתייחס למידת הפירוט. הנשים דיווחו על הקשיים יותר בהרחבה, כשהן מתייחסות בעיקר למימדים של חוסר ידע והיכרות עם הגוף הנשי ועם מנגנון העונג וההנאה, וכן לקושי להיות בנוכחות אינטימית עם גבר. הגברים, לעומת זאת, התייחסו יותר במרומז לחוסר הידע שלהם בנוגע לקיום יחסי מין, ורובם מיקדו את הקושי במעבר למגורים משותפים ובקושי להבין את בת זוגם כאישה. ניתן להסביר הבדלים אלה על פי תאוריית התפקיד, על פיה האישה היא האחראית המרכזית לרווחת בני המשפחה (מקורות). יתכן שגם בכל הקשור לתחום המיני, האישה מרגישה שעליה מוטלת האחריות לא רק להנאתה שלה, אלא גם לאיכות היחסים המיניים של בני הזוג. הסבר זה עולה בקנה אחד עם דיווחי המרואיינות שפרטו באלו אמצעים הן נקטו על מנת להתמודד עם קשיים אלה. הבדלים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים קודמים, אשר בדקו את ההתנסות המינית הראשונה שלא במסגרת נישואים. ממחקרים אלה עולה כי עבור נשים, יותר מגברים, ההתנסות המינית הראשונה היא חוויה שיש בה מרכיבים של מתח בושה והעדר הנאה מינית (Darling, Davidson, & Passarello, 1992; Guggino & Ponzetti, 1997; Higgins et al, 2010; Sprecher, Barbee, & Schwartz, 1995).

מנגנוני ההתמודדות עם הקשיים
מחקר זה חושף לא רק את הקשיים עמם מתמודדים זוגות דתיים, אלא גם את מנגנוני ההתמודדות בהם הם משתמשים על מנת להקל על הקשיים. ממצאי המחקר מלמדים על שני מנגנוני התמודדות מרכזיים, המשמשים את בני הזוג לפני ואחרי ההתנסות המינית: האחד מתבטא בפנייה לאנשים קרובים ו/או בעלי ניסיון, על מנת לקבל הכוונה והדרכה קונקרטית, מה מתרחש בהתנסות מינית וכיצד להתנהג. מהעדויות עולה כי המרואיינים נטו לפנות לאנשים שתוארו כ"שונים" מהנורמה, היינו פתוחים יותר וכאלה המסוגלים ומוכנים לדבר גלויות על מין ומיניות. לעיתים הפניה הייתה לאנשים לא דתיים, שנתפסו כמי שיש בידיהם ידע וניסיון רלוונטי והם מוכנים לשוחח על הנושא. האמצעי הנוסף אליו פנו המרואיינים על מנת להתמודד עם הקשיים, היה רשת האינטרנט ובפרט בפורומים העוסקים בנושא מין ומיניות בקרב דתיים לאומיים. פניה זו נעשתה לרוב בדיעבד, לאחר שההתנסות המינית הייתה בעייתית. מנגנון זה ענה על הצורך הראשוני של בני הזוג לבדוק עד כמה גם אחרים נתקלו בקושי דומה. הם ביקשו לקבל הרגשה של נורמליות ושותפות גורל, שהובילה לרוב להקלה.

המלצות למחקר ולפרקטיקה 

מחקר זה שופך אור על מורכבותה של חוויה משמעותית ומכוננת בחייהם של בני זוג בכלל ובני זוג דתיים בפרט. ממצאי המחקר מלמדים על חוויה של בלבול, קושי ובדידות בקשר להתנסות המינית הראשונה, כאשר בני זוג דתיים מגיעים להתנסות זו חסרי ניסיון וידע ומגששים את דרכם באפילה. הממצאים מעלים כי המשתתפים לא השתמשו במנגנונים פורמאליים על מנת לקבל מענה לקשיים עמם התמודדו, ואת התשובות והסיוע שנדרש להם, מצאו בתוך מערכות לא פורמליות. עובדה זו מעוררת שאלות לגבי הימצאותם של גורמים מוסמכים, פורמאליים ומקצועיים, היכולים לתת מענה לזוגות בהתנסות משמעותית זו. העובדה כי המשתתפים מצאו תשובות באמצעים לא פורמליים חשובה מחד, אך עשויה להיות בעייתית, לאור כך שהמענים הלא פורמאליים בהם השתמשו המשתתפים, אינם מענים מקצועיים, ולעיתים אין ביכולתם של גורמים אלה לתת מענה שלם או מספק. יותר מכך, שימוש במקורות לא פורמאליים עשוי לתת מענה שאינו בהכרח הולם או מותאם לקושי עמו מתמודדים בני זוג, ובמקרים מסוימים עלול אף לגרום לנזק.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שיש לבנות תוכניות הכנה, הדרכה וליווי המותאמות לצרכיהם של זוגות דתיים או מסורתיים בעלי מאפיינים דומים, המתנסים לראשונה ביחסי מין במסגרת נישואים. קיומן של תוכניות מעין אלה ונגישותן לאוכלוסייה הזקוקה להם, תפחית את המתח הבלבול והמצוקה של זוגות אלו, ותאפשר להם להתחיל את החיים המיניים והזוגיים עם הכלים המתאימים הדרושים להם ובו זמנית תאפשר חוויית נרמול של הקשיים המיניים הנובעים מנסיבות תרבותיות ומופיעים, אם וכאשר אלו יופיעו. עוד עשויים ממצאי המחקר להעשיר את הידע של מטפלים זוגיים ומטפלים מיניים, המלווים זוגות דתיים או מסורתיים הפונים לטיפול. הידע העולה ממחקר זה, יסייע למטפלים להכיר את החוויה המינית הראשונה של זוגות דתיים ולהתייחס אליה תוך רגישות תרבותית והבנה של הקונטקסט התרבותי הייחודי בו היא מתרחשת.

על המטפלת והחוקרת - ד"ר עפרה שלו

עפרה שלו היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה, חוקרת ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.

מאמרים בנושא טיפול משפחתי וזוגי


ביבליוגרפיה

מאמר זה הינו תרגום מקוצר של המאמר הבא:

Shalev, O., Baum, N., & Itzhaki, H. (2013). "There's a man in my bed": the first experience of sex among modern orthodox newlywed in Israel. Journal of Sex and Marital Therapy, 39(1), 40-55. DOI: 10.1080/0092623X.2012.675021

 מקורות למאמר המלא:

רוזנהיים, א. (2003). תצא נפשי עליך: הפסיכולוגיה פוגשת ביהדות. תל-אביב: ידיעות אחרונות

Albert, B., Brown, S., & Flanigan, C. M. (2003). 14 and younger: The sexual behavior of young adolescents. Washington, DC: National Campaign to Prevent Teen Pregnancy

Bergum V. (1991). Being a phenomenological researcher. In: Morse JM, (Ed.). Qualitative nursing research: a contemporary dialogue. (pp. 55-71). Newbury Park (CA): Sage Publications.

Brich, M., & Miller, T. (2000). Inviting intimacy: the interview as therapeutic opportunity. International journal of social methodology. 3(3), 189-202.

Burdette, A. M & Hill,T. D. (2009). Religious involvement and transition into adolescence sexual activities. Sociology of Religion, 70, 28-48.

Carpenter, L.M. ( 2005). Virginity lost: An intimate portrait of first sexual expeirences. New York, NY: New York University. 

Carpenter, L.M. ( 2002). Gender and the Meaning and Experience of Virginity Loss in the Contemporary United States. Gender & Society, 16, 345-365.

ChaeWeon ,C., & EunKyung, H. (2011). Couples' Experiences of Breast Cancer in Korea: A Descriptive Qualitative Study. Cncer Nursing.

Connolly, C. M. (2005). A Qualitative Exploration of Resilience in Long-Term Lesbian Couples. The Family Journal, 13, 266-280.

Davidson, J. K., Darling, C. A., & Norton, L. (1995). Religiosity and the sexuality of women: Sexual behavior and sexual satisfaction revisited. Journal of Sex Research, 32(3), 235-243. 

Kann, L., Kinchen, S. A., Williams, B. L, Ross, J. G., Lowry, R., Grunbaum, J. A., Kolbe, L. J., & State and Local YRBSS Coordinators. (2000). Youth risk behavior surveillance-United States, 1999. MMWR 49(SS-5), 75.

Javaad, Z. (2008). Male sexual dysfunction in unconsummated marriage: long-term outcome in 417 patients. Journal of Sexual Medicine, 5, 2895-2903.

O'Ryan, L.W., & McFarland, W. P. (2010).A Phenomenological Exploration of the Experiences of Dual-Career Lesbian and Gay Couples. Journal of Counseling Development, 88 (1), 71-79.

Ozdemir, O. (2008). The unconsummated marriage: Its frequency and clinical characteristics.

in a sexual dysfunction clinic. Journal of Sex and Marital Therapy, 34(3), 268–279.

Davidson, J. K., Moore, N. B., Earle, J. R., & Davis, R. (2008). Sexual attitudes and behavior at four universities: Do region, race, and/or religion matter? Adolescence, 43, 189–220. 

Gomez, M. A., Sola, A., Cortes, M. J., & Mira, J. J. (2007). Sexual behavior and contraception in people under the age of 20 in Alicante, Spain. The European Journal of Contraception and Health Care, 12 (2), 125 – 130.

Hertz, R. (1995). Separate but simultaneous interviewing of husbands and wives: Making sense of their stories. Qualitative Inquiry, 1, 429-451.

Higgins, J.A., Trussell, J., Moore, N, B., & Davidson, J.K. (2010).Virginity lost, satisfaction gained? Physiological and psychological sexual satisfaction at hetrosexual debut. Journal of Sex Research, 47, 384-394.

Kemp, C.L. (2011). Married Couples in Assisted Living: Adult Children’s Experiences Providing Support. Journal of Family Issues, doi:10.1177/0192513X11416447

Ku, L., Sonenstein, F. L., & Pleck J. H. (1993). Factors influencing first intercourse for teenage man. Public Health Reports, 108, 94-680.

Lammers , C., Ireland ,M., Resnick ,M., & Blum. R. (2000). Influences on adolescents’ decision to postpone onset of sexual intercourse: a survival analysis of virginity among youths aged 13 to 18 years . Journal of Adolescent Health, 26(1), 42 - 48.

Leeming, D. (2003). Religion and Sexuality: The Perversion of a Natural Marriage. Journal Of Religious and Health , 42(2), 101-109. 

Martinez, G. M., Chandara, A., Abma, J.C., Jones, J., & Mosher, W.D. ( 2006). Fertility, contracepion, and fatherhood: data on men and women from the 2002 national survey of family growth. Vital and Health Statistics, 23, 1-156.

Meier, A. (2003). Adolescents transition to first intercourse: religiosity and attitudes about sex. Social Forces, 81(3), 1031-1052. 

Milhausen, R. R., DiClemente, R. J., Lang, D. L., Spitalnick, J. S, Sales, J. M., & Hardin, J. W.(2008).Frequency of sex after an intervention to decrease sexual risk-taking among African-American adolescent girls: results of a randomized, controlled clinical trial. Sex Education, 8, 47-57. 

Morris, S. M. (2001). Joint and individual interviewing in the context of cancer. Qualitative Health Research, 11, 553-567. 

Morrissey, G., & Higgs j. (2006). Phenomenological Research and Adolescent Female Sexuality discoveries and application. The Qualitative Report, 11(1), 161-181.

Moustakas, C., E. (1994). Phenomenological research methods. Thousand Oaks, CA: Sage.

O'Sullivan, L., & Allgeier, E. R. (1998). Feigning sexual desire: Consenting to unwanted sexual activity in heterosexual dating relationships. Journal of Sex Research, 35, 234-243.

Patton, M.Q. (1990). Qualitative Evaluation and Research Methods. Newbury Park, California. Sage Publications.

Ribner, D.S. (2003). Determinants of the intimate lives of Haredi (Ultra-Orthodox) Jewis couples. Sexual and Relationship Therapy, 18, 53-62.

Ribner, D.S. (2004). Ejaculatory ristrictions as a factor in the treatment of Haredi (Ultraorthodox) Jewish Couples. Archivs of Sexual Behavior, 33, 303-308.

Ribner, D.S & Rosenbaum, T.Y (2005). Evaluation and Treatment of Unconsummated marriages among Jewish orthodox couple. Journal of Sex and Marital Therapy, 31, 341-353.

Rosenblatt, P. C., & Fisher, L. R. (1993). Qualitative family research. In P. G. Boss, W. J. Doherty, R. LaRossa, W. R. Schumm, & S. K. Steinmetz (Eds.), Sourcebook of family theories and methods: A contextual approach (pp. 167-177). New York: Plenum.

Taylor, B., & de Vocht, H. (2011). Interviewing Separately or as Couples Considerations of Authenticity of Method. Qualitative Health Research, 21, 1576 –1587.

Tsui L, & Nicoladis E. (2004). Losing it: similarities and differences in first intercourse experiences of man and woman. Canadian Journal of Human Sexuality, 13(2) 95-106. 

Sprecher, S., Hatfield, E., Cortese, A., Potapova, E., & Levitskaya, A. (1994). Token resistance to sexual intercourse and consent to unwanted sexual intercourse: College students' dating experiences in three countries. Journal of Sex Research, 31, 125-132.

Spinelli, E. (2005). The interpreted world: an introduction to phenomenological psychology (2nd. ed). London ; Thousand Oaks, Calif. : Sage.

Santelli J., Ott, M. A., Lyon, M., Rogers, J., Summers, D., & Schleifer R. (2006). Abstinence and abstinence-only education: a review of US policies and programs. Journal of Adolescent Health. 38, 72–81.

Wallace,L. M., Evers ,K. E., Wareing, H., Dunn,O. M., Newby, K., Paiva, A., & Johnson, J. L. (2007). Informing School Sex Education Using the Stages of Change Construct: Sexual Behaviour and Attitudes towards Sexual Activity and Condom Use of Children Aged 13–16 in England. Journal of Health Psychology, 12(1), 179-183.

Whitbeck, L. B., Yoder, K. Z., Hoyt, D. R., & Conger, R. D. (1999). Early adolescencet sexual activity: A developmental study. Journal of Marriage and the Family, 61, 934-946.

Zipp, J., & Toth, J. (2002). She said, he said, they said: The impact of spousal presence in survey research. Public Opinion Quarterly, 66, 177-208.