19/8/22
השבוע בגיליון בחרנו להתמקד בהקלטת פגישות טיפוליות – נכס צאן ברזל במחקר ובהדרכה עבור מטפלים וחוקרים רבים, אך גם סוגיה שנויה במחלוקת עבור רבים אחרים. אל נושא מסקרן זה נצלול באמצעות פאנל הרצאות מתוך הכנס "קליניקה ומחקר: כיצד הם הולכים יחד?" אשר ארגנו החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה ואוניברסיטת בר-אילן.
את הפאנל הנחה פרופ' גבי שפלר, אשר בדברי הפתיחה שלו הציג הן את ההתנגדויות שהיו לו כלפי קונספט ההקלטה בתחילת דרכו המקצועית, והן את היתרונות הרבים שמצא בכך בשלבים מאוחרים יותר.
בהרצאה הראשונה במושב, הציגה פרופ׳ אוריה תשבי שחזור של הקלטה מתוך טיפול דינמי קצר-מועד אשר התנהל תחת הדרכתה. באמצעות השחזור, תיארה פרופ׳ תשבי איזה מידע מהותי וייחודי מספקת ההקלטה ולעומת זאת איזה מידע היא לא.
בהרצאה הבאה, הציגה סיגל סידליק אלון את המחירים והחסרונות הנלווים להבנתה לשימוש בהקלטות. בתוך כך, ציינה את ההשפעה על מודעותם של חברי הצמד הטיפולי לצילום, והציעה כי בחלק מן המקרים שימוש בסימולציות עשוי להוות תחליף הולם ומלמד להקלטת פגישות.
בהרצאה נוספת מן המושב הציג פרופ' טוביה פרי את ההשערה לפיה הכנסת המצלמה למרחב הטיפול הדינמי משנה אותו באופן מהותי, כך שהצילום מוביל לאיכות שונה של מפגש. יחד עם זאת, טען פרופ׳ פרי כי היתרונות של השימוש בהקלטה ככלי במחקר ובהדרכה גוברים על החסרונות.
נסיים עם הרצאתה של תרה זהבי, אשר הביאה פרספקטיבה מעט שונה, של מי שחוותה הדרכה על הקלטות וידאו כסטודנטית ומתמחה. בדבריה הציגה הן את הלמידה העשירה המתאפשרת באמצעות ההקלטות, והן את המידע אשר "הולך לאיבוד" בדרך.
