11/9/26
_1.jpg)
בשנה החולפת נענו כיחידים, כחברה וכקהילה מקצועית בין קצוות מטלטלים. נדמה כי בצל האבל הלאומי והטראומה המתמשכת, מתהווה בהדרגה גם אפשרות חדשה, תנועה שקטה שבה זרעי ההתאוששות והשיקום עשויים להכות שורש ולצמוח מבין השברים.
מתוך תקווה להעמיק תהליכים אלו ולרגל השנה החדשה, מובאת לפניכם אסופת תכנים חדשה ועדכנית מאת אנשי ונשות מקצוע, המבקשת להתבונן במגוון הקשרים באפשרויות להתחדשות, לחשיבה ולחיבור – במרחב הקהילתי, הבין-אישי והתוך-נפשי. תודתנו העמוקה לאנשי ונשות המקצוע החולקים עמנו לאורך השנה את מחשבותיהם, ניסיונם וכתיבתם. נכונותם לתת מילים להתמודדויות ולעבד את חוויות העשייה הטיפולית היא מקור להשראה ולכוח עבור הקהילה כולה.
אנו נושאים תפילה לימים של נחמה, מרפא ושיקום נפשי ולאומי, ומאחלים לכל קוראינו שנה טובה ובטוחה, מלווה בהתחדשות, בצמיחה ובתקווה.
נפתח עם מאמר מאת פרופ' גדי זרח ופרופ' יוסי לוי בלז – "מנועי צמיחה: תנאים לתנועה ממשבר לצמיחה לאחר שנות מלחמה". במאמרם, מבקשים פרופ' זרח ופרופ' לוי בלז לבחון את התנאים הנפשיים, הבין-אישיים, הקהילתיים והסביבתיים שעשויים לסייע ליחידים ולקהילות לנוע לעבר תהליכים של צמיחה ומשמעות לאחר טראומה קולקטיבית.
נמשיך עם סקירת מאמרים של Kleiven, G. S., Hjeltnes, A., Råbu, M., & Moltu, C. אודות המאבק הפנימי של המטופל להיפתח בתחילת הטיפול, מאת רותי גרוסמן. במסגרת המאמר, מוצגים ממצאים של מחקר המבוסס על ראיונות עומק וצפייה בפגישות טיפוליות. בכתיבתם, דנים המחברים בסיבות המרכזיות שעלו במסגרת המחקר לקושי להיפתח בתחילת הטיפול ועוסקים במשמעות הקלינית של קושי זה.
נעבור להרצאתה של ד״ר חגית שחר-פרירא – "על כתיבה בעתות מלחמה" אשר נערכה במסגרת יום העיון "קבוצות בעיתות מלחמה". תוך הישענות על רעיונותיו של ביון, אשר פותחו בשדה הקרב, עסקה ד"ר שחר-פרירא בהשפעות תחושות איום ופחד על היכולת לחשוב ולכתוב. בדבריה, התייחסה ד״ר שחר-פרירא לכתיבה בעת מלחמה כתרגום של רכיבי ביתא והפיכת תחושות כאוטיות של כאב וקושי לבעלות משמעות וערך.
_1.png)
נסיים עם פרק לקריאה מאת ד"ר רן אלמוג – "השאלה האקטית – מפגש שני", מתוך ספרו "השאלה האקטית ומה שקרה בתוכי כשכתבתי עליה", אשר עוסק בגישת הטיפול בקבלה ובמחויבות (ACT). בסגנון אישי ורפלקטיבי, מדגים ד"ר אלמוג בפרק זה את האופן בו החשיבה והתפיסה של גישה זו מזמינה אותנו לחיות את חיינו מתוך קבלה של החוויה הפנימית, על גווניה השונים.
