25/9/26
אל הסוכה המשפחתית נאספים לא רק הנוכחים בה, אלא גם געגועים לאלו שחסרים, הדי זיכרונות ודפוסי קשר בין-דוריים. הקשבה לריבוי זה ניצבת בלב העבודה הטיפולית ודורשת מאיתנו לנוע בין החוויה התוך־נפשית למארג המשפחתי במצבי אבל וטראומה, המערערים את הרצף הנרטיבי והתפקידים המשפחתיים.
התכנים בגיליון השבוע מציעים המשגות אינטגרטיביות ומודלים קליניים לעבודה עם המערך המשפחתי, הן במצבי דחק וטראומה והן בשגרה. הם מזמינים להחזיק את התנועה המורכבת בין הפרט, הזוג, המשפחה והקהילה — ולהתבונן באופן שבו הכאב, החלל והטראומה דרים בכפיפה אחת לצד הזיכרון, המשמעות והיחד.
נפתח עם הרצאות ורב שיח בהשתתפות ליאור יונאי, עדי כהן, הדס אסולין ואירית סגל ובהנחיית תמר מויאל – "מודלים לעבודה עם משפחות בטראומה – שדרות ושער הנגב", אשר נערכו במסגרת הכנס "מקום בו אפשר לנשום" מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. הדוברות דנו ביכולתה של המשפחה להוות מקום של ריפוי ואיחוי לאחר משברים, והציגו מודלים לטיפול במשפחות שנחשפו לטראומה מתוך עבודתן.
נמשיך עם הרצאה מאת ד"ר רון נסים – "לחשוב את המעגלים: המעבר בין החשיבה הפרטנית, לזוגית ולמשפחתית וחזרה", אשר נערכה ביום העיון "בית אחד שלוש דלתות", מטעם מכון מפרשים. בהרצאתו, הציע ד"ר נסים מפת דרכים אינטגרטיבית לתנועה בין הבנת עולמו התוך־נפשי של היחיד לבין התבוננות בדינמיקה הזוגית והמשפחתית, תוך התייחסות לחרדה כחוליה המקשרת בין התהליכים הנפשיים לדפוסי היחסים.
נעבור למאמרו של ד"ר אילן שריף – "לשאת יחד את מה שנשבר: על טיפול באבל משפחתי וג'ינוגרם אבל", במאמרו, מציג ד"ר שריף גישה מערכתית-משפחתית לטיפול באבל, ובוחן את השפעת האובדן על היחסים, התפקידים והתקשורת במשפחה. באמצעות תיאור מקרה, מודגם השימוש בג'ינוגרם ככלי פרשני וטיפולי, המחבר בין האובדן הנוכחי להיסטוריה המשפחתית ומסייע בזיהוי דפוסים בין־דוריים ומקורות חוסן.
נמשיך עם פרק לקריאה מאת פרופ' ורד סלונים-נבו – "תאוריית המערכות הכללית, קיברנטיקה והתאוריה האקולוגית" מתוך ספרה "טיפול משפחתי: גישה מבנית, בין-דורית, חווייתית ואסטרטגית" בהוצאת רסילנג. בפרק, בוחנת פרופ' סלונים-נבו תיאוריות שונות העוסקות ביחסים מערכתיים, וממשיגה בעזרתן את ההשפעות ההדדיות של מרכיבי המערכת המשפחתית, בתוכה ומחוצה לה. זאת, תוך הדגשת הקשר בין היחסים המשפחתיים לבין הבעיה עמה המשפחה הגיעה לטיפול.
נסיים עם מאמר מאת עמית וולק ונורית זהבי – "לא להיכנס ולא לעזוב: טיפול במשפחות אמביוולנטיות סוערות". במאמרם, מציעים הכותבים המשגה קלינית למשפחות המבטאות צורך בטיפול אינטנסיבי לצד נטייה לעזיבת הטיפול. באמצעות תיאורי מקרה, ותוך שזירת תיאוריית ההתקשרות לחשיבה דינמית ומערכתית, מוצג העיקרון "לא להיכנס ולא לעזוב" ומוצעות דרכים ליישמו בעבודה הקלינית עם משפחות אלו.
