1/7/22
בחודש מאי האחרון ערכה האוניברסיטה העברית בירושלים יום עיון לרגל פרישתו של פרופ' יואל אליצור, אשר פועלו בעולמות הטיפול רחב יריעה וחוצה תחומים. החל מעבודתו המשותפת עם סלבדור מינושין, דרך פיתוח תכנית התקשרו"ת יחד עם השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, וכלה בשנות כהונתו כיו"ר מועצת הפסיכולוגים.
השבוע בגיליון, ריכזנו עבורכם חלק מן ההרצאות המרתקות שניתנו ביום העיון אשר נוגעות בגישה המשפחתית-מערכתית, כמו גם בשילובה לצד גישות טיפוליות נוספות.
לאחר דברי הקדמה מאת פרופ' יואל אליצור, ההרצאה הראשונה בכנס הציגה את תכנית התקשרו"ת (הורות תומכת קשר ותקווה) המוטמעת במשרד החינוך ובשפ"חים, ועוסקת בהדרכת הורים קבוצתית לשיפור קשר הורה-ילד ובחיזוק הוויסות העצמי בקרב ילדים בעלי קשיים התנהגותיים-רגשיים. הדוברות והדוברים בהרצאה היו ד״ר חוה פרידמן, מיכל אנגלרט, ד"ר ליאור סומך וד"ר דנה דהן.
בהרצאה הבאה בכנס הציג פרופ' חיים עומר את הפרספקטיבה של הסמכות החדשה והעוגן ההורי על התערבויות משפחתיות-מערכתיות. בדבריו תיאר פרופ׳ עומר את האתגרים העומדים בפני הורים המתמודדים עם התנהגויות סיכון קשות של ילדיהם, והוא הציע את מושג העוגן ההורי ועמדת הסמכות ההורית החדשה על מנת לתת מענה לאתגרים אלו.
בהרצאה אשר נערכה על מנת לשמור על חסיון מטופלים, כך שנחתך תיאור מקרה שעמד במרכזה, הציג פרופ׳ גארי דיימונד את האופן בו טיפול משפחתי מבוסס התקשרות תופס עבודה משפחתית-מערכתית, כמו גם את ההתקדמות הטיפולית שהוא מאפשר.
הרצאה נוספת וחשובה בכנס ניתנה על ידי פרופ' פול וכטל ועסקה במעבר מקונפליקט לשיתוף פעולה בין גישות שונות בפסיכותרפיה, או במילים אחרות – אינטגרציה. כפי שתיאר פרופ' יונתן הפרט בהקדמתו, רוח האינטגרציה מאפיינת גם היא את עבודתו של פרופ' אליצור, והיא מבטאת את העיסוק החשוב בשאלה "כיצד יכולות גישות שונות – הגישה הפסיכודינמית, CBT, הגישה המשפחתית-מערכתית ועוד – להיתרם זו מזו?".
נסיים, איך לא, עם הרצאת הסיכום של פרופ' יואל אליצור אשר חתמה את יום העיון. לצד מילות תודה נרגשות, תיאר פרופ' אליצור תחנות דרך משמעותיות בחייו המקצועיים, אשר הדהדו את האופן הייחודי בו פועלו שילב בין עבודה טיפולית, מחקר אקדמי ועשייה חברתית.
