13/8/21
ימי הקיץ החמים בשיאם וכמו כולם, גם מטפלים ומטפלות מוצאים עצמם אחרי או לפני חופשה. בעוד שבמסגרות תעסוקתיות אחרות לקיחת חופשה היא דבר לגיטימי ומקובל, במרחב הטיפולי הפסקות וקטיעות בטיפול הופכות לעיתים קרובות לנושא מאתגר ומאיים, המקשה על הברית הטיפולית.
בדיוק מסיבה זו, בחרנו השבוע לאגד עבורכם מספר מאמרים העוסקים בנושא החופשות בפסיכותרפיה, אשר מרחיבים את החשיבה הטיפולית באמצעות שלל פורמולציות תיאורטיות ודוגמאות קליניות מרתקות.
נפתח עם סיכום מאת עירון מלמוד גנני למאמרה של ג'יין ר. לואיס אודות תגובת המטופל לחופשת האנליטיקאי. במסגרת מאמרה, מציעה לואיס לחשוב על נושא הפרידה בעקבות חופשת המטפל.ת באמצעות התיאוריה של קארן הורני, תוך שהיא מדגימה וממחישה את הצעותיה בעזרת 2 תיאורי מקרה של המטופלים דיוויד ודיאנה.
נמשיך עם סקירתה של עדי דרור למאמרה של ד״ר ננסי בויד ווב, אשר עוסק בהשלכות הטיפוליות ובניהול הקליני של היפרדות-חופשות (Vacation-Separation). לאורך הטקסט, מתבוננת המחברת בפרידות באמצעות הגותו של בולבי אודות התקשרות ואובדן, מושג הספרציה-אינדיווידואציה של מאהלר וכתיבתו של מאן בנושא החוויה הסובייקטיבית של הזמן.
נעבור לסקירתה של נועם גלזר למאמר מאת ג'ואן א. סארנאט אשר נכתב בעקבות יציאתה של המחברת לשנת שבתון אשר הובילה להפסקה ארוכת טווח בטיפולים אותם קיימה. סארנאט מציגה במאמר רציונל תיאורטי לניהול קליני של קטיעות ארוכות טווח בטיפול, ופורשת בפני הקוראים מספר דרכי התמודדות הניתנות ליישום במצבי פרידה ארוכה, אותן ניתן להתאים לצרכי המטופל ומודגמות בתיאורי מקרה.
נסיים עם סקירת המערכת למאמרם של אדוארד ג'. רודס וג'ון מ. רודס אודות תרומתן של חופשות וקטיעות בטיפול. לצד סקירת ספרות מקיפה, במסגרת הטקסט מבקשים הכותבים להדגיש את הפוטנציאל הטיפולי הטמון בעבודה נכונה עם הפסקות קצרות מועד בטיפול, תוך שהם שופכים אור על הייחודיות שבאינפורמציה הנפשית הנחשפת במצבים אלו.
