12/2/2021
לֹא נוֹתְרָה לִי בְּרֵרָה
לֹא נוֹתְרוּ לִי מִלִּים
וְלֹא נְשִׁימוֹת וְלֹא צְעָדִים.
לֹא נוֹתְרוּ לִי דְּרָכִים
לֹא נוֹתְרוּ מֶרְחָבִים
וְלֹא סִימָנִים וְלֹא יְעָדִים.
לֹא נוֹתַר בִּי שֶׁקֶט
וְלֹא מַרְגּוֹעַ
וְלֹא הַיְּכֹלֶת לְהִנָּגַע אוֹ לִנְגֹּעַ.
וּכְשֶׁנִּרְאֶה הָיָה
שֶׁנּוֹתְרָה רַק אֲפֵלָה,
בְּדִיּוּק אָז הִתְחִילָה
הַתְחָלָה.
השיר והציור הנהדרים שמלווים את הגיליון של השבוע, נוצרו על ידי מאיה פיינהולץ קליין והלה מסיקה, צמד מטפלות ויוצרות. במילים נוגעות ומשיכות מכחול, הן מכניסות אותנו אל לב השאלה שעומדת במרכז הגיליון ושעוברת כחוט השני בין המאמרים וההרצאות שליקטנו עבורכן כאן – מה בין המעשה הטיפולי למעשה היצירתי?
עם הקדמה כזו, רק הגיוני להתחיל עם מאמרן של מאיה פיינהולץ קליין והלה מסיקה - "לחיי החיבורים – על החיבור בין שירה לציור ובין שתי מטפלות". במאמר המלווה ביצירותיהן המשותפות, שירים וציורים יפהפיים, מתארות פיינהולץ קליין ומסיקה את תהליך היצירה המשותף להן ואת האופנים בהן הזהות הטיפולית של כל אחת מהן פוגשת את המעשה האמנותי והיצירתי.
נעבור לסקירה שכתבה יפה פרץ צדוק לספר "שתי וערב: פסיכואנליזה, אמנות ותרבות" בהוצאת רסלינג, אותו ערכה ד"ר הילית אראל-ברודסקי. הספר מאגד מאמרים הנעים על הציר שבין פסיכואנליזה ובין סוגי אמנות שונים (מוזיקה, מחול, ספרות, צילום וכו'), ולאורך הסקירה מתארת פרץ צדוק את חווית הקריאה שהיוותה עבורה תהליך חקירה פילוסופית מעמיק.
בהמשך לכך, אנו שמחים להביא לכם גם פרק לקריאה מתוך הספר "שתי וערב: פסיכואנליזה, אמנות ותרבות", מאת ד"ר מירב רוט. בפרק "עדות הדדית בין כותבת לקוראיה בספרה של אתי הילסוּם השמיים שבתוכי, 1941-1943", מתארת ד"ר רוט את יחסי העדות ההדדיים המתקיימים בין מחבר לקוראיו, מפרספקטיבה פסיכואנלטית, ומדגימה אותם באמצעות המקרה הפרטי והמיוחד של הילסום - צעירה יהודייה שכתבה יומן בתקופת השואה.
נמשיך עם ההרצאה "שיבת המחוק בעבודת האמנות" מטעם התכנית לפסיכותרפיה של המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב, במסגרתה הרצו האמן הבינלאומי פרופ' ציבי גבע וד"ר משה ברגשטיין. בעוד פרופ' גבע דיבר על תהליכי התפתחות בזהות האמנותית שלו והדגימם באמצעות יצירותיו, ד"ר ברגשטיין ביקש להציג המשגה פסיכואנליטית שלהם.
נמשיך עם הרצאה אהובה שניתנה בזמנו כחלק מפרויקט יוצרים כאן ועכשיו של קמפוס רפסודה, במסגרתה שוחחו פרופ' ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן עם האמנית מיכל היימן. בהרצאה "העיניים של ביון, הטקסטים של הפסיכואנליזה - בעקבות החזותי", נגעו הדוברים בשלל נושאים, ביניהם באמנות ש"מתקיפה חיבורים" ובתהליך בריאתו של החדש מתוך ההרס הטראומטי של הישן.
נסיים עם פרק לקריאה מתוך הספר "תשוקת המבט: עיונים באמנות ובפסיכואנליזה" מאת ד"ר איתמר לוי ובהוצאת רסלינג. הספר מאגד מאמרים שונים בתחום המפגש שבין פסיכואנליזה לאמנות, והפרק "התמכרויות מסך" המובא כאן נוגע בתהליך התפתחותו של העצמי המודרני וגלגוליו ברומנטיקה ובפסיכואנליזה.
