תפריט נגישות

חדשות מהשדה טיפול במוסיקה במהלך ההיריון

צוות בטיפולנט

במהלך הריונן נשים עשויות להתמודד עם אתגרים פיסים ורגשיים הנובעים מהמפגש עם השינויים הגופניים והפסיכולוגיים. נשים הרות עשויות לחוות אמביוולנטיות כלפי האמהות, פחד מהלידה, חששות לגבי יכולתן להסתגל להיריון ולאמהות, חרדה לבריאותו הפיסית והנפשית של העובר ודאגה לגבי השינוי המשמעותי העומד להתחולל בחייהן. בהתאם, לא מעט נשים חוות במהלך הריונן סימפטומים של לחץ, חרדה ודיכאון בדרגות חומרה שונות- אלמנטים אשר עשויים להשפיע על התפתות העובר, על חווית ההיריון ועל הקשר בינן לבין התינוק העומד להיוולד.

חלק גדול מהנשים החוות מצוקה נפשית במהלך ההיריון מעדיפות שלא להיעזר בטיפול תרופתי אלא בטיפולים פסיכותרפויטיים ובשני העשורים האחרונים פורסמו מספר מחקרים העוסקים בהשפעות הטיפול במוסיקה לטיפול על נשים במהלך הריונן.

Chang et al (2008) מצביעים במחקרם על ירידה בסימפטומים של לחץ, חרדה ודיכאון בקרב נשים שהונחו להאזין למוסיקה באופן קבוע במשך שבועיים, בהשוואה לנשים אשר זוכות לליווי והשגחה רפואית בלבד. החוקרים רואים במוסיקה, אשר נחשבת לבעלת ערך תרפויטי מזה מאות שנים, אמצעי המשמר את ההרמוניה בין הגוף לנפש ועל כן מהווה אמצעי רלוונטי במיוחד לנשים הרות. כמו כן, הם מציעים כי יעילות הטיפול במוסיקה טמונה באלמנטים המרגיעים הנלווים להאזנה, בגירוי שהיא יוצרת באיזורים מוחיים הקשורים בהנאה.

בדומה, Yang et al (2009) זיהו במחקרם כי אפילו האזנה למוסיקה במשך חצי שעה במהלך שלושים ימים עוקבים הביאה לירידה בחרדה ושיפור במדדים פיסיולוגיים בקרב נשים הרות. זאת, בהשוואה לנשים מקבוצת הביקורת אשר הונחו לנוח במשך חצי שעה במהלך שלושה ימים עוקבים.

Federico et al (2001) טוענים גם הם כי טיפול במוסיקה מסייע לנשים בהיריון. זאת, מאחר והוא משלב בין הנאה ורגיעה הנגרמים מההאזנה והעיסוק במוסיקה לבין אפשרות לעיבוד רגשי הנוצרת באינטראאקציה עם המטפל/ת. שילוב זה, לטענתם, מקל על חווית ההיריון והלידה ומהווה הכנה ליצירת קשר ייחודי עם התינוק.

יש לציין כי על אף שמחקרים אלו מתארים את השפעת המוסיקה על רווחתן הנפשית של נשים הרות ועל ירידה בסימפטומים של לחץ, חרדה ודיכאון, מחקרים אלו אינם כוללים הערכה אמפירית ושיטתית של השפעות השימוש במוסיקה כחלק מעבודה פסיכותרפויטית: שני המאמרים הראשונים שהוזכרו בוחנים את השפעות ההאזנה למוסיקה ללא ליווי של קשר טיפולי, ואילו המחקר השלישי אשר מתייחס גם לקשר והעבודה הטיפולית אינו מציע סקירה אמפירית שיטתית.

ביבליוגרפיה

1. Music therapy and pregnancy. Federico, Gabriel F.; Whitwell, Giselle E. Journal of Prenatal & Perinatal Psychology & Health, Vol 15(4), 2001, 299-311.

2. Effects of music therapy on psychological health of women during pregnancy. Chang, Mei-Yueh; Chen, Chung-Hey; Huang, Kuo-Feng. Journal of Clinical Nursing, Vol 17(19), Oct 2008.

3. Music therapy to relieve anxiety in pregnant women on bedrest: A randomized, controlled trial. Yang, Min; Li, Lingjiang; Zhu, Haili; Alexander, Ivy M.; Liu, Shan; Zhou, Wei; Ren, Xiaohong. MCN: The American Journal of Maternal/Child Nursing, Vol 34(5), Sep-Oct 2009, 316-323.