תפריט נגישות

Like לאתיקה: המלצות לשימוש מקצועי באינטרנט על ידי מטפלים

צוות בטיפולנט

קסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011) טוענים כי מטפלים המפרסמים ברשתות חברתיות ובלוגים מידע על חייהם הפרטיים והמשפחתיים, אירועים בהם לקחו חלק, פעילות פוליטית וכן הלאה חושפים את המטופלים לאינפורמציה פרטית. חשיפה זו עשויה לעורר עניין יתר בהם עצמם, להתערב בדפוסי ההעברה וכמובן להפר את העמדה הנייטרלית עליה מבוססות גישות דינמיות רבות. (Behnke, 2008), למשל, מתאר מקרה בו מטופל אשר פיתח העברה אירוטית למטפלת עזב לאחר שמצא באינטרנט מספר תמונות חושפניות במידה מסוימת.

גבארד (Gabbard, 2011) מתאר מחקר בו נמצא כי במדגם אקראי של כרטיסי פייסבוק של סטודנטים לרפואה נמצא כי 7 מתוך 10 כרטיסים כללו תמונות חושפניות, שימוש בשפה גסה ותמונות של הסטודנט כאשר הוא שתוי. כמובן, מידת החשיפה האינטרנטית ומידת השפעתה על התהליך הטיפולי קשורה באוריינטציה הטיפולית של המטפל. יחד עם זאת, גם גישות התומכות בשימוש בחשיפה עצמית מדגישות את הסלקטיביות והעיתוי בה נבחרת האינפורמציה אותה המטפל בוחר לחשוף.

התייעצות מקצועית אינטרנטית

קסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011), על בסיס עבודתו של בנקה (Behnke, 2007), מתארים שימוש של מטפלים באינטרנט למטרות התייעצות מקצועית ומזהירים מפני סיכונים הכרוכים בהתייעצות זו. סיכונים אלו כוללים חשיפה של המטופל במסגרת לא בטוחה, קבלת עצות מאנשי מקצוע שמידת מקצועיותם אינה ידועה והפרה של המחוייבות לסודיות רפואית.

חיפוש מידע על מטופלים/מודרכים

מטופלים ומטפלים רבים מפרסמים כיום בפוסטים ובבלוגים חוויות, עמדות ותיאור של פעילויותיהם.
קסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011) מתארים את הדילמה האתית הניצבת בפני מטפל/מדריך המגלה דרך האינטרנט מידע בעייתי או סותר את דיווחיהם של המטופל או המודרך- לעיתים מידע משמעותי הנוגע לתפקודו של המטופל ובעיותיו, או ליכולותיו של המטפל. אדם המפרסם חומרים אישיים באינטרנט יודע כי הם חשופים, אך אנשים רבים מפרסמים מתוך תחושה שגויה של פרטיות יחסית. יחד עם זאת, מרבית המפרסמים מצפים ל'משחק הוגן' ומניחים כי מטפלים ומדריכים לא יחפשו מידע אודותיהם באופן מכוון, וחיפוש של חומרים אודותיהם יתפס כפגיעה באמון.

המנעות מחיפוש מידע אודות מטופלים ומודרכים תואם את עקרונות האתיקה התומכים בפרטיותו של המטופל. קסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011), על בסיס המלצות איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, מדגישים כי בדומה לעקרונות אתיים נוספים הנוגעים לסודיות ופרטיות המטופל, מקרי קיצון מחייבים התנהלות שונה. במקרים בהם חיפוש אינטרנטי יכול לחשוף מידע אשר ימנע פגיעה של המטופל בעצמו או באחרים, ניתן להפר את עקרון הפרטיות.

'חברות' ברשתות חברתיות

רשתות חברתיות, ובראשון פייסבוק, מאפשרות 'חברויות' אינטרנטיות בין מטפלים ומטופלים. חברויות אלו אמנם מרחיבות את אפשרות התקשורת החוץ טיפולית אך קסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011) מדגישים את האופן בו הן מטשטשות את הגבולות המקצועיים, חושפות מידע אישי על המטפל ומעמעמות את עובדת קיומם של יחסי מטפל-מטופל. גבארד (Gabbard, 2011) אף טוען כי חברות באינטרנט מפרה במובן מסוים את חוק האתיקה האוסר יחסים דואליים בהם המטפל והמטופל נמצאים בקשר נוסף מלבד לקשר המטפל-מטופל.

פרסום מידע על מטופלים

האיסור על פרסום מידע על המטופל/מודרך נדמה כמובן מאליו, אך המצב שונה בפועל.גבארד (Gabbard, 2011) מתאר סקר שנערך בקרב דיקנים בפקולטות לרפואה בו דיווחו 13% מהם על הפרת פרטיותם של מטופלים באינטרנט על ידי סטודנטים ועל יצירת קשרי חברות אינטרנטיים בלתי מתאימים בין סטודנטים למטופלים.

דוגמא קלינית לדילמה אתית

דר' גומז, מטפל אשר סיים זה עתה את הכשרתו, החל לעבוד עם מטופלת חדשה, קלרה. האינפורמציה שמסרה לו על קורות חייה היתה מלאת פערים ומאחר והוא חש כי היא מסתירה ממנו דברים מסוימים, החליט לחפש מידע אודותיה באינטרנט במקום להעלות בפניה את תחושתו. קלרה סיפרה לו על התרגשותה סביב קבלתה לעבודה חדשה במרכז לטיפול בילדים, אחרי שנים ארוכות בהן לא יכלה להשיג עבודה בתחום. במהלך החיפוש האינטרנטי שערך, דר' גומז גילה כי קלרה הורשעה בהתעללות בילדים בשני מקרים עשרים שנים קודם לכן, ונאסר עליה לעבוד בתחום במשך חמש שנים.

מדוע דר' גומז לא שאל את קלרה ישרות לגבי הפערים בסיפורה? אמנם לא בטוח שהיתה חושפת בפניו את הפרטים החסרים, אבל שאלה יכלה להיות ביטוי ישיר ובעל גוון תרפויטי. מאוד מפתה עבור אלו שגדלו עם מחשבים ואינטרנט להשיג מידע דרך האינטרנט, ובמובנים רבים קל יותר לחפש מידע באופן זה מאשר להתעמת ישירות עם מטופל.

כתוצאה מהחיפוש האינטרנטי דר' גומז מצא עצמו בעמדה בעייתית: מבחינה חוקית, על פי חוקי המדינה בה טיפול, ייתכן והיה עליו לדווח על היסטוריית ההתעללות של קלרה עם קבלתה לעבודה עם ילדים. שנית, החיפוש שערך פוגע באמון הבסיסי והחיוני ליחסי מטפל-מטופל.

המלצות מסכמות

גבארד (Gabbard, 2011) מציע מספר המלצות קליניות לשימוש אתי באינטרנט:

  • מטפלים המשתמשים ברשתות חברתיות ישתמשו בכל אמצעי ההגנה על הפרטיות שמציעה הרשת.
  • מטפלים יערכו חיפושים עצמיים במנועי החיפוש אחת לזמן מה כדי לאתר מידע שגוי המפורסם אודותיהם.
  • מטפל לא יפרסם בבלוגים או אתרים מידע על מטופלים, הערות פוגעות כלפי קולגות או קבוצות מטופלים ותמונות בעלות גוון לא מקצועי (למשל בעלות גוון מיני או גוון המעודד לשימוש בסמים ואלכוהול).
  • חיפוש מידע על מטופל אינו בלתי חוקי או בלתי אתי באופן רשמי, אך מטופלים רבים יחוו אותה כהפרת גבולות הפרטיות ולכן יש לשקול בכובד ראש האם נכון לערוך חיפוש מסוג זה.
  • אין ליצור 'חברויות' ברשתות חברתיות עם מטופלים או מטופלים בעבר, אלא אם מדובר בפרופיל מקצועי המופרד מהפרופיל האישי.
  • יש לצאת מהנחה שכל פרסום באינטרנט אינו פרטי ויכול להתגלות על ידי קולגות ומטופלים.
  • מוסדות הכשרה טיפוליים צריכים להעלות את מודעות הסטודנטים ולכלול התייחסות ישירה לאתיקה של השימוש באינטרנט, כולל חוקים ברורים בנוגע לפרסום מידע.

מעבר להמלצות אלו, גבארד (Gabbard, 2011) וקסלו ועמיתיו (Kaslow et al 2011) מדגישים כי אופן השימוש באינטרנט צריך להיות מותאם לקוד האתי המנחה את המטפל בעבודתו הקלינית בעולם הלא וירטואלי. עקרונות כטובת המטופל, זכותו לפרטיות ושמירה על גבולות מקצועיים קריטיים לקיומו של טיפול פסיכולוגי ורלוונטיים ליחסי יחסי מטפל-מטופל בכל פורמט ובכל מרחב, וירטואלי או ממשי.

ביבליוגרפיה

Ethical dilemmas in psychologists accessing Internet data: Is it justified? Kaslow, Florence W.; atterson, Terence; Gottlieb, Michael. Professional Psychology: Research and Practice, Vol 42(2), Apr 2011, 105-112.

Professional boundaries in the era of the Internet. By Gabbard, Glen O.; Kassaw, Kristin A.; Perez-Garcia, Gonzalo. Academic Psychiatry, Vol 35(3), May-Jun 2011, 168-174.

Behnke, S. (2008). Ethics in the age of the Internet. APA Monitor, 39(7), 74-75. Chamberlin, J. (2007). Too much information. GradPsych, 5,