תפריט נגישות

הורים אמיצים: עוגן הורי יציב לילדים מול סחף של גירויים מתמשכים

חיים עומר

"הורים אמיצים" הוא ספר חדש אשר מסכם מעל ל-20 שנים של עבודתי המקצועית בנושא הורות וטיפול בה. אף על פי שהוא כתוב בשפה פשוטה ומובנת לכל הורה והורה, זהו הספר הכוללני ביותר שכתבתי עד כה ואשר מעוגן בכל הידע המחקרי והנסיון הטיפולי וההדרכתי שנצבר אצלי ואצל הצוותים העובדים עמי. זאת היא הפעם הראשונה שכל הכלים והעקרונות שפיתחנו מופיעים תחת כיפה מושגית אחת: תפקיד העוגן ההורי. מושג זה מגשר בין מודל הסמכות שלנו לבין תורת ההתקשרות, שהיא המודל המרכזי בפסיכולוגיה ההתפתחותית. בנוסף, תפקיד העוגן מסביר מדוע פעילות הורית שביסודה היא דומה, יכולה לעזור בבעיות שנראות מנוגדות זו לזו, כמו התנהגות אלימה או מסתכנת מחד, ואלימות חרדתית ונמנעת מאידך. למיטב הבנתי, מושג זה מציע לראשונה אינטגרציה בין נושאים ובעיות כה שונות. בתוך כך, דומה כי העגינה ההורית הפכה לסמל לכל הגישה המקצועית שלי. כך תמיד העוגן מופיע בפרסומים השונים, גם בשער האתר שלי (www.haimomer-nvr.com) וגם בהזמנות לכנסים בין-לאומיים בנושא. 

ארצה להוסיף מספר מילים נוספות לגבי הכותרת של הספר: "הורים אמיצים". אחת החוויות המרכזיות של הורים שמתנסים בגישתנו היא שהם מעיזים לעשות פעולות משמעותיות ואף חיוניות, מהן הם נמנעו בעבר בגלל חוסר אונים, חוסר בהירות פנימית או פשוט פחד עמוק מתגובות הילד. כדי ללמוד לפעול ככה, לא צריכים להיות הורים אמיצים מראש. נהפוך הוא, רוב ההורים איתם עבדנו היו רחוקים מלהיות כאלה. אולם, כאשר הם נחשפו לעקרונות כמו "יש להכות בברזל כשהוא... קר!"; "לא צריך לנצח, אלא רק להתמיד!"; "אין לכם שליטה על הילד, אלא רק על עצמכם!" ועוד, הם למדו להימנע מפעולות שמגבירות הסלמה. כמו כן, כאשר הם למדו כיצד ניתן לקבל תמיכה משמעותית להורותם, מקרב משפחתם המורחבת, חבריהם ולעתים גם מצוות בית הספר, הם גילו שהם מסוגלים להראות נחישות, התמדה ועמידה חיובית לצד הילד, ובמקרה הצורך גם כנגד מעשיו ההרסניים. 

אסיים עם מסר אחרון לחבריי למקצוע - אנשי הטיפול. אני כולי תקווה שהספר "הורים אמיצים" לא רק יעזור להורים להיות כאלה, אלא גם למטפלים בהם. זאת, כיוון שמטפל הנפגש בהורים אימפולסיביים, חסרי אונים או מבולבלים, לרוב צריך בעצמו לאזור אומץ בכדי לעזור להם לצאת מן השיתוק או מדפוסיהם הבעייתיים. כמטפלים, אומץ זה לרוב לא מגיע אלינו מן הקרביים באופן אימפולסיבי, אלא מתוך הבנה עמוקה, תחושת כיוון, קבלת תמיכה ובהירות - אלמנטים אותם אני מאמין כי ניתן להעניק, בתהליך טיפולי קשוב ויציב, להורים עמם אנו עובדים. בחרתי לצרף למאמר זה להנאתכם את פרק המבוא של הספר שלי, תוך שאני מקווה שהוא יוכל להוות צעד ראשון לגיוס אומץ טיפולי זה. 

לקריאת פרק מן הספר לחצו כאן

לרכישת הספר - הוצאת פוקוס

על הכותב - פרופ' חיים עומר

חיים עומר הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. הוא מחברם של אחד עשר ספרים (שתורגמו לעשר שפות) ולמעלה ממאה מאמרים אקדמיים. גישתו, המכונה התנגדות לא אלימה או הסמכות החדשה מהווה השפעה מרכזית בהדרכת המשפחה, בהתערבויות בבתי ספר ובמניעת התנהגויות סיכון בקרב ילדים ומתבגרים. הוא פרסם מחקרים רבים בנושא השיטה ויישומיה עם הורים לילדים עם התנהגויות אימפולסיביות ואגרסיביות, הפרעות חרדה, נסיגה חברתית, עבריינות נעורים, נהגים צעירים, שימוש לרעה במחשב, אלימות כלפי אחים, אלימות בין ילדים להורים וסירוב בית ספר. במהלך השנים התקיימו חמש ועידות בינלאומיות שהוקדשו לגישה זו (לונדון, אנטוורפן, מינכן, מאלמו ותל אביב), וכן עשרות כנסים מקומיים ביותר מעשרים מדינות שונות.