במושב השלישי, שעסק בשאלה "כיצד ניתן להשיב לאדם הטראומטי תחושת משמעות, תקווה וחיבור אנושי?", שוחחו פרופ' מירב רוט ורענן קולקה, בהנחייתו של ד"ר בעז שלגי. קולקה הדגיש את התפיסה הקוהוטיאנית של טראומה ככשל בזולתיות-עצמי, והציע שהחלמה מתרחשת כשאדם עובר מהיות קורבן להיות מי שמסוגל להכיל את זולתו. פרופ' רוט הדגישה את השבת האנושי כיסוד טיפולי ראשון ואת העבודה הפסיכואנליטית עם ניכור, שנאה ופיצולים. שניהם הדגישו את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של קשר אנושי כבסיס לתקווה.
