ד״ר רועית דהן התחילה בהתייחסות להתפרקות שהתרחשה בעקבות המלחמה, והשתמשה במושגיו של פוקס כשהרחיבה על משברים שהתרחשו בציר האופקי, המייצג יחסים בין-אישיים, ובציר האנכי, התוך-אישי. ד״ר דהן נגעה בחשיבות התלכדות הצירים בקבוצה, במפגש עם האחר המאיים, אשר מהווה גם פוטנציאל לתיקוף והכרה. היא נגעה בעקרונות להתאמת העבודה עם קבוצות במשבר, ובהזדמנות לשיקום הסדר החברתי והנפשי דרך התקשורת הקבוצתית.
