בהרצאתה, התמקדה רויטל בן מוחה בגיל המעבר דרך הזווית הפסיכואנליטית והדינמית. בן מוחה הדגישה את מיעוט הכתיבה הפסיכואנליטית על גיל המעבר, בניגוד לכתיבה על תקופות חיים משמעותיות אחרות בחייה של האישה, כמו הריון ולידה. היא חזרה בדבריה ליסודות הפסיכואנליזה, ולהתפתחותה מתוך הקשר בין הגוף לנפש, וההבנה שתסמינים גופניים יכולים להיות תולדה של קונפליקטים נפשיים, והציעה כי חשוב להחזיק בעמדה דואלית גם בטיפול בגיל המעבר: התבוננות בחוויה הנפשית ככזאת שמתחוללת בתוך גוף חי ומשתנה, שמושפע באופן מובהק משינויים הורמונליים.
