הרצאתו של פרופ' דני חמיאל התמקדה בגישה המקצועית שפיתח בחייו המקצועיים, מתוך צורך בכלי התערבות פשוטים לעבודה עם מטופלים הסובלים ממצוקה נפשית. גישתו מהווה אינטגרציה של מקורות השפעה רבים, ביניהם כלים של CBT, תפיסת האדם של הרב קוק, הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל, אלמנטים של קבלה ומחויבות מגישת ה-ACT, כלים של ביופידבק וממצאים מתחום חקר המוח. דבריו של פרופ' חמיאל הדהדו את הצורך בפרגמטיקה וביצירתיות בתהליך גיבוש הזהות המקצועית בקרב פסיכולוגים וציירו צורך בשיפור והתייעלות בתחום הטיפול הנפשי.
