בהרצאתו הציג בנאי נקודת מבט פסיכואנליטית, לפיה סודות הם תנאי לקיומה של אהבה. בנאי פתח את הרצאתו בטענה כי באהבה, עולמם המנטלי של שניים מתחברים זה לזה, ונוצר מבנה מנטלי חדש המשותף לשניהם אשר מהווה פלטפורמה להתפתחותם המשותפת. אולם, בנאי הדגיש כי האהבה כשיתוף בין שני עולמות מנטליים, תתרחש רק כאשר לכל אחד מהסובייקטים יש זהות מוגדרת, עצמי משלו. על מנת שאדם יוכל להרגיש שהוא קיים ונפרד, הוא חייב להותיר לעצמו דיאלקטיקה פנימית שהיא פרטית, מוסתרת, ומבוחנת מן החוץ. כלומר, שמירה על סוד עוזרת לנו להרגיש שאנחנו אנשים נפרדים, ורק מתוך הנפרדות ניתן גם להרגיש אהבה ושותפות.
