הרצאתה המקוונת של ד"ר קלאודיה קוגן, בשם "אהבה בימי קורונה" הועברה במסגרת מפגשי שיח של "איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות" ב-2020. ד"ר קוגן נשענה תחילה על המשגתה של דוריס ברדרס אודות טראומה כמצב של הימצאות באי ודאות - מצב המעורר ביתר שאת את התודעה הדיכוטומית. על בסיס המשגה זו העלתה ד"ר קוגן, תוך השענות על תיאוריו של אלבר קאמי בספרו "הדבר" כמו גם על פסיכולוגיית העצמי, את שאלת הסכנה האורבת לבני אדם בתקופה כזו, בדמות "התרגלות והתקהות רגשית" מפני המתרחש. בהרצאתה עסקה ד"ר קוגן בשאלת התמקמותו של המטפל בעתות משבר והציעה עמדה של "התייצבות פתוחה" בפרקטיקה הקלינית ובחיים בכלל.
