ד"ר איתמר לוי
מזה שנים רבות אני מחזיק במקביל בשני תחומי עניין – אמנות ופסיכואנליזה. בתחום הפסיכואנליזה התפתחתי במסלול ישיר למדי: לימודי ב.א. בפסיכולוגיה ופילוסופיה, מ.א. בפסיכולוגיה קלינית, דוקטורט במרכז פרויד באוניברסיטה העברית, התמחות כפסיכולוג קליני והכשרה במכון הישראלי לפסיכואנליזה. בתחום האמנות המסלול היה מפותל וקופצני יותר: מילדות הרביתי לצייר, ועבודת בגמר של התואר השני שלי עסקה בהגדרת כשרון הציור ובמהלך התפתחותו. במשך חמש-עשרה שנה כתבתי טור שבועי של ביקורת אמנות בעיתונים כגון ידיעות אחרונות, והארץ. במקביל לימדתי קורסים בנושא אמנות ופסיכואנליזה באוניברסיטה העברית ובאקדמיה בצלאל, פרסמתי מאמרים בקטלוגים ובכתבי עת, ואף אצרתי כמה תערוכות. לאורך כל הדרך ניסיתי, בצורות שונות, להפגיש את שני התחומים שכה קרובים לליבי. בתחילה הלכתי בדרך סלולה – בפרשנות פסיכואנליטית של האמנות. עם השנים, אני מאמין, מצאתי את הדרך שלי המתייחסת למטרה המשותפת לשתי הדיסציפלינות – לחשוב דברים קשים לחשיבה. באמנות, הדגש הוא על חשיבה חזותית, בעוד שפסיכואנליזה, כמו גם בביקורת האמנות, אנו מתרגמים את התמונות למילים. שני התחומים שואפים לייצג דברים שמעבר לגבולות הייצוג, לתת צורה למשהו שהוא חסר-צורה. ספרי "תשוקת המבט – עיונים באמנות ובפסיכואנליזה" מקבץ מאמרים מעשרים שנות כתיבה, במסלול השואף לחשוב יחד, תוך-כדי הפריה הדדית, פסיכואנליזה ואמנות, מילים ותמונות.
זה באשר לתוכן הספר; ובאשר לצורתו - אני מדמיין אותו כסיור מודרך במוזיאון וירטואלי. ציורים מתקופות שונות – מהרנסנס עד ימינו – ממחישים בתמונות רעיונות שהספר מדבר עליהם במילים. כל פרק בספר הוא מעין תערוכה נפרדת, מסלול העובר מעבודה לעבודה ומתבונן בהן כעוד ועוד ניסיונות לייצג דברים החומקים מייצוג, לחשוב על דברים מורכבים, לקבע בתמונה משהו חמקמק. יש מחשבות על מין ועל מוות, על תחושות גוף ועל אלוהים, על מבנה המרחב, על היות-יחד והיות-לבד, על העולם הפנימי ועל פנימיותו של האחר, על זיכרונות הילדות ועל שגרת היומיום – מחשבות פתוחות, פרומות, מתפוגגות, שאי אפשר לחשוב אותן "במלואן". תשוקת המבט היא התשוקה לראות עוד ועוד, לחשוב את התמונה ולקרב אותה, אם אפשר, אל תחום המילים. יש בתשוקה הזו צד חודר, בועל, הרוצה לראות קרביים ולב, אך יש בה גם צד קולט, מתמסר, המתמלא מן האובייקט. תשוקת המבט היא זרימה דו-כיוונית; הראייה מפענחת ומתמזגת, מזינה את המילים וניזונה מהן.
הפרק "התמכרויות מסך" המובא כאן במלואו באדיבות הוצאת רסלינג, הוא היחיד בספר שאינו עוסק באמנות, אלא בפסיכואנליזה "נטו". עם זאת, הושארו בפרק כמה משפטים המתקשרים למוטיבים שונים בספר, העוקבים אחר התפתחותו של העצמי המודרני במהלך המאה השבע עשרה, וגלגוליו ברומנטיקה ובפסיכואנליזה. נושא זה חורג במקצת מהדיון הקליני בהתמכרויות המסך, ומציב אותו בהקשר היסטורי רחב יותר.
לקריאת הפרק המלא "התמכרויות מסך"
ד"ר איתמר לוי הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה.
