תפריט נגישות

טיפול התייחסותי קצר-מועד: סיכום מאמרם של ספרן ומוראן, 2005

צוות בטיפולנט

במאמר פסיכותרפיה התייחסותית קצרת מועד ופתרון משברים בברית הטיפולית (Brief relational therapy and the resolution of ruptures in the therapeutic alliance) שכתבו ג'רמי ספרן וכריסטופר מוראן (2005) מביאים החוקרים עשרות מחקרים הוכיחו בשנים האחרונות כי אחד המשתנים המרכזיים בהשפעה על תוצאות הטיפול הוא הברית הטיפולית (Therapeutic alliance): יחסים בין אישיים שליליים או מורכבים בין המטפל למטופל קשורים בירידה באפקטיביות הטיפול, ומטפלים אשר סייעו יותר למטופלים היו אלו שיצרו בריתות טיפוליות חיוביות במיוחד. לאור נתונים אלו, קל להבין עד כמה חיונית יכולתו של המטפל להתמודד עם שברים או קרעים בברית הטיפולית. מאמר שפורסם ב-Psychotherapy Bulletin מציע אמצעי התמודדות המבוססים על הגישה ההתייחסותית.

שבר בברית הטיפולית מוגדר כתקופה של מתח, אי הבנה והיעדר שיתוף פעולה בין המטפל למטופל. האמצעים המקובלים להתמודדות עם משברים טיפוליים או קרעים בברית הטיפולית כוללים מספר שלבים: זיהוי המשבר על ידי המטפל והסבת תשומת הלב אליו; חקירת רגשות המטפל המוסתרים בנוגע למשבר; חקירת הרגשות, החששות והציפיות של המטופל מהשפעת גילוי רגשותיו בנוגע למשבר; ביטוי המשאלות העומדות בבסיס המשבר על ידי המטופל.

אמצעים אלו רלוונטיים לכל טכניקה או גישה תיאורטית עליה מתבסס המטפל, אך מספר ממצאים בתחום הפסיכותרפיה ההתייחסותית קצרת המועד הביאו את המחברים להאמין כי גישה זו רלוונטית במיוחד להתמודדות עם משברים טיפוליים.

שני מחקרים אשר עסקו בהשוואה בין שיטות טיפוליות קצרות מועד (טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינאי קצר מועד וטיפול התייחסותי קצר מועד) הצביעו על תרומתה הייחודית של השיטה ההתייחסותית לעבודה עם מטופלים אשר דיווחו על קשיים ביצירת קשר טיפולי בטיפולים קודמים, ועל שיעורי נשירה נמוכים יותר ביחס לתרפיות האחרות. ממצאים אלו מצביעים על תרומתה החיובית של הגישה ההתייחסותית ליצירת ושימור הברית הטיפולית.

אחד ההיבטים המרכזיים העומדים בבסיס הטיפול ההתייחסותי קצר המועד הוא הדגש על האינטראקציה בין המטפל והמטופל, מתוך הכרה שכל אחד מהצדדים מביא למפגש את הסובייקטיביות שלו באופן שמעצב את האינטראקציה. בהתאם, גם שברים בברית הטיפולית מושפעים מהמפגש הייחודי בין אישיות המטפל לאישיות המטופל.

בהסתמך על תפיסה זו ועל הממצאים המחקריים, הציעו המחברים מספר היבטים של הגישה ההתייחסותית אותם ניתן לרתום לטובת התמודדות עם שברים בברית הטיפולית:

על המטפל לקחת אחריות לתרומתו האישית לאינטראקציה, גם כאשר מדובר בשברים בברית הטיפולית. הכחשה של מימד זה תביא להרחבת הקרע על ידי גורמים בלתי מודעים ובלתי מדוברים, ולהגברת המגננה של המטפל.
שימוש ב'כאן ועכשיו' ובדוגמאות קונקרטיות כהזמנה לחקירה משותפת, והעדפה על פני שימוש בהכללות או אמירות מופשטות. לדוגמא: "אני מרגיש שאתה מאוד שיפוטי כלפי כרגע. האם אתה גם חש כך? האם זהו דפוס שמוכר לך?"

יש להמנע מהקבלות למערכות יחסים אחרות: מאחר והמטפל מביא לאינטראקציה את אישיותו הייחודית, הקבלה למערכות יחסים אחרות בחיי המטופל ("הוא תוקפני כלפי כולם") עשויה להוות הגנה של המטפל ("...ולכן זה לא קשור אלי") ולהתפס על ידי מטופלים כהאשמה. במקום, יש להתמקד ברגשות וחווית המטפל הנוכחית.


ביבליוגרפיה

Brief relational therapy and the resolution of ruptures in the therapeutic alliance, Safran, Jeremy D.; Muran, J.C., Psychotherapy Bulletin;Win, 2005; 40(1) [American Psychological Association Division 29 (Division of Psychotherapy)].